מדרחוב בדורבואה

אתם בחו"ל, נהניתם (שוב) בפריז, בואכם בלגיה. לפניכם המלצה לטיול שמומלץ שתעשו יום אחד בדרך בין פריז לבריסל.

היעד: מערת הנטיפים בהאן סור לס (Han Sur Lesse) ועיירת הנופש דורבואה (Durbuy ) בהרי הארדנים בבלגיה.

מערת נטיפים - לא מה שחשבתם

מערת הנטיפים בהאן סור לס היא הגדולה באירופה ומהגדולות בעולם. גודלה כ-12 ק"מ, ובחלקים מסוימים גובהה מעל 100 מטרים. המערה ממוקמת בלב הרי הארדנים, שגובהם מגיע למעל 500 מטרים מעל פני הים. היא קיימת כבר מאות אלפי שנים, והתגלתה על ידי החקלאים במקום וחוקרי מערות במאה ה-19. מאז היא נחשפת, טפח אחר טפח.

נסענו אליה במהלך טיול מפריז לבריסל, בעיקוף קל מזרחה. הדרך שווה כל דקה: מהרגע שעוברים את הגבול בין צרפת ובלגיה, נכנסים לאחד האזורים היפים לדעתנו באירופה: הרים מיוערים, נחלים, עיירות וכפרים נידחים והמון ירוק. באותו יום, זכינו גם לגשם והרגשנו חורף אמיתי.

מצוקי דורבואה

האזור משתייך לוולוניה, האזור הצרפתי של בלגיה והוא חקלאי במהותו, אם כי נראה שתעשיית הנטיפים מעסיקה את מרבית תושבי העיירה. החל מבתי הקפה והמסעדות, וכלה בגובות תשלומי השירותים במסעדות השונות (המס נע בין 20-50 סנט בבלגיה. נראה שזהו מקצוע פופולרי במדינה בקרב פנסיונריות שהופכות בין רגע מקשישות חביבות למכשפות מאיימות, אם יחשבו שלא הבנתם את מבוקשן).

במרכז העיירה מתחם ובו רוכשים את הכרטיסים לסיור במערה וכן לסיור בספארי המקומי. אנחנו ויתרנו על הספארי, אך עדר איילים צפוניים וכמה ביזונים שכנעו אותנו שבפעם הבאה נעבור גם דרכו.

כל חצי שעה יוצא סיור ואתם מוזמנים לעלות על רכבת די עתיקה שנוסעת אל פתח המערה דרך יער קסום. בכניסה למערה, התרחש קסם נוסף: עת המתנו לסיורים המודרכים (בצרפתית והולנדית) מישהו עט אלינו ושאל אותנו: "עברית?". כך זכינו להצטרף לקבוצה של טיול מאורגן לבני ובנות מצווה עם הוריהם ועם מדריך ישראלי (שנראה די אומלל, ברודפו אחרי המצלמים, מרעישים, ומתעניינים בחסד. אסור לצלם שם כמובן).

הסיור מגובה בהקלטות ההסברים בעברית. למשך כשעה, מובלים המבקרים במסלול מוסדר בין החדרים השונים של המערה, יורדים למעמקים ועולים לגבהים, ויש בה המון נטיפים וזקיפים. במערה כמה אולמות בעלי שמות יצירתיים: אולם הכיפה, אולם המראות ואולם הנשק. בכל נטיף/זקיף יש משהו שמזכיר משהו למישהו. המדריך האדיב השקיט בכל פעם את הקבוצה, וניסה להסיט את תשומת ליבם לבריכת השתקפות יפה או לזקיף בצורת פסל החירות. אעפס, הנוער העדיף להצטלם או לשוחח על קניות בפריז, והאימהות שוחחו על ענייני דיומא.

הסיור מסתיים בזרימת נחל תת קרקעי. בעבר יצאו המטיילים מהמערה בשיט, אך הוא אינו עומד בתקני הבטיחות היום, ולכן מפצים אותנו ביריית תותח רמה, ללמדנו שכאן הסתתרו תושבי העיירה מפני הנאצים במלחמת העולם השנייה. יצאנו היישר אל שדה המרעה של "חיילי צעצוע" בלגיים, כפי שכונו אז, שערכו במקום לינת לילה וסיירו בחדווה בעיר.

בין אופנוענים בדורבואה

הלאה, שמנו פעמינו לעיירת הנופש דורבואה (Durbuy)- שהיא הבון-בון האמיתי של היום. ההמלצה היתה של ח', אופנוען בעבר וחובב אופנועים פעיל בהווה, שסיפר שזהו אחד המסלולים האהובים על אופנוענים באירופה.
העיירה שוכנת בצל מצוק וולקני, לאורכה נחל, והיא מוקד משיכה לתיירים ומקומיים. הדרך אליה מרהיבה ביופיה, דרך כבישי נוף, יערות, אגמים ונחלים ומרכז העיר על בתי הקפה, המלונות, הנהר והפארק החוצים אותו, כיכר האופנועים והמצוקים - מלהיבים ומלאי חיים.

כיכר האופנועים

במלים אחרות, אפשר להעביר שם לדעתנו שבוע בכיף.

בית אופייני

חזית מלון בעיר