המאבקים להוזלת מחירי הדיור והדלק, מחאת הקוטג' וקבוצה הקוראת לשיוויון זכויות לפרילאנסרים; בחודשים האחרונים ה"קירות" שלנו כורעים תחת עומס המחאות השונות ששוטפות את הפייסבוק. ותחשבו על זה: אין יום שבו אתם לא מקבלים הזמנה להצטרף לעמוד מאבק חדש, לעשות "אטנדינג" להפגנה או להחרים מוצרי צריכה בגלל מחירם הגבוה. גם אם נשאיר בצד את העובדה שאותי כל הסיפור הזה מתחיל לעייף, נשאלת השאלה למה דווקא עכשיו -- האם עד כדי כך משעמם לנו בחודשי הקיץ או שפשוט באמת נמאס והרשת החברתית מספקת את הבמה הנוחה ביותר להצית את אש המרד.

מחאות ברשת החברתית: הכל עניין של טייימינג (צילום: Thinkstockphotos)

"דבר ראשון חשוב לזכור שהפייסבוק לא עוסק במותגים אלא באנשים", מסבירה טל נברו, בעלת חברה להדרכה, סדנאות ויעוץ שיווקי בעולם המדיה הדיגיטלית. "אם ננתח לרגע את מקרה מחאת הקוטג', הרי שגבינה לבנה, ביצים ומוצרים בסיסיים אחרים, יקרים אף הם. כלומר, זה לא באמת שאנשים מחו כאן על הקוטג'. אבל בחיים הכל עניין של טיימינג והקוטג' הגיע בתזמון שבו היתה נקודת שבירה לצרכנים והיא פרצה בכל הכוח במחאה על מחירי הקוטג' בפייסבוק. תראה, אתה יכול גם למצוא עצומה נגד מחירי הנסיעות באגד למשל אך היא לא הגיעה בנקודת שבירה קריטית".
כלומר, כמו המאבק להוזלת מחירי הדירות ומחאת הקוטג'?
"אני מאמינה שלאנשים פשוט נשבר והקוטג' היה הקש ששבר את גב הגמל. הוא במקרה היה שם ואם הוא לא היה, היה משהו אחר. מאחר ואנו חיים בעידן הפייסבוק, אותה מדיה המבוססת על תקשורת בין-אישית, היה קל הרבה יותר להצית את האש, כאשר היא בעצם הלכה ותידלקה את עצמה בעזרת ההפצה הויראלית שהפייסבוק מאפשר".

כולנו באותה סירה

אם בעבר האינטרנט שימש כאמצעי לקריאה למחאות ומאבק ציבורי, באמצעות אי-מיילים, פורומים ואתרים שונים, כיום באמצעות לייק קטן אפשר להצטרף להפגנה וירטואלית בזמן שאנחנו יושבים בסלון. לא ממש משנה מאיפה אנחנו nגיעים בארץ, מאיזה מעמד חברתי או לאן אנחנו אוהבים לנסוע בשבת, כולנו באותה סירה של המדיה החברתית. למעשה, כולנו בעלי השפעה במדיה החברתית. כפי שניתן היה לראות במוצאי שבת האחרון במרכז תל-אביב, פעמים רבות הnחאה בפייסבוק תהיה משולבת בפעילות שטח ואף תפרוץ הרבה מעבר לגבולות הוירטואלים.

טל נברו: אין הבדל בין המחאה הוירטואלית למחאה המסורתית

"בעידן שלנו, הוירטואל והדיגיטל הם לא עוד מדיה מכיוון שהם כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים. בטלוויזיה ניתן למצוא דיגיטל, בפרינט יש דיגיטל, משחקים הפכו דיגיטליים ואפילו כוס קפה וירטואלי בפייסבוק הפך לחלק משיגרתם של רבים. אני מאמינה שמחאות וירטואליות שהיום השפיעו על מחירי הקוטג', עלולות מחר להביא להחלטות בטחוניות ופוליטיות ולהרים ולהפיל שלטונות ובעלי עמדות פוליטיות מכיסאם. אחרי הכל במצרים, סוריה ובאיראן חסמו את הכניסה לפייסבוק כי הם לא אהבו לקרוא את תגובות המפגינים ברשת החברתית. בסופו של דבר מאפייניה של המחאה הדיגיטלית אינם שונים מדפוסי המחאה המסורתית".
ולסיום חומר למחשבה: אתם זוכרים איזה תענוג היה לשוטט בפייסבוק לפני חצי שנה או שנה; לעשות סיבוב על האלבומים החדשים של החבר'ה, לקרוא עוד סטטוס קורע ולקבל הזמנות למסיבה לוהטת בעיר הגדולה. אז לפני שאתם ממהרים להזמין את החברים שלכם להפגנה או לחתום על עצומה למאבק חדש, תזכרו שהרשת החברתית נועדה לעשות לנו גוד טיים. ונתראה במחאה הבאה.