בשבוע שעבר רכבתי לי על הכביש הראשי של אחד ממושבי השרון, ופתאום, לצד הדרך - צפע. שוב הופתעתי לראות את יכולתם של העוברים והשבים שלא לראות את הדברים המעניינים לצד הדרך.

לשמחתכם הייתי בלי מצלמה. הדבר האחרון שהייתם רוצים לראות כאן הוא נחש מת, דרוס ומעוך. תיאלצו להאמין לי: זה היה נחש צפע בוגר, מת לחלוטין, ואני ממש לא בטוח שהוא מצא את מותו בכביש.

משום מה אחזה בי התחושה שמדובר בנחש שאיזה מושבניק הרג, והוציא לכביש המוביל על מנת להזכיר כי זוהי העונה בה הכי צריך להיזהר מנחשים. אחרי תרדמת החורף שלהם, הם עמוסי ארס, ומאוד לא כדאי לחטוף הכשה.

נחש צפע בגרסה החיה (צילום: Dirk Ercken/shutterstock)
נחש צפע בגרסה החיה (צילום: Dirk Ercken/shutterstock)

פעם שאלתי מומחה לעיבוד מידע ראייתי איך זה שאנחנו לא רואים את הנחשים שסביבנו. וקיבלתי תשובה מרתקת: "אנחנו לא מצלמים את העולם באמצעות הראייה, אלא בונים באמצעותה ייצוג של העולם. חלק מהבנייה היא בחירה של הדברים שנראים לנו כחשובים, שאותם אנו רואים, בעוד לפרטים אחרים אנו עיוורים לגמרי".

כמה דברים ששווה לזכור על מנת להימנע ממפגש לא טוב עם ההולך על גחונו:

אלא אם ממש הבהילו אותם, נחשים - כולם בעלי חיים מוגנים, ראוי להזכיר -לא תוקפים בני אדם. נתקלתם בנחש? עזבו אותו במנוחה, השאירו לו נתיב מילוט, והוא יסתלק.

"נחש שחור" הוא אכן על פי רוב (בצפון ובמרכז) ייצור מועיל שצד עכברים ונחשי צפע, אבל אם אתם לא מומחים באמת, שמבדילים בין זעמן שחור לבין פתן שחור, אל תחליטו לבד שמדובר בנחש לא ארסי. אמנם רק 10 מתוך 41 מיני הנחשים שחיים בפלשתינא הם מסוכנים, אבל תורת ההסתברות מפסיקה לעניין כשחטפתם ביס מאחד מהם.

נדמה שהעניין עם נחשים הוא בעיקר לזכור שהם שם. לא לדחוף ידיים לעשבייה ולנקיקי סלע, לשים לב איפה משחקים הילדים, ולזכור את הביטוי: נחש מתחת לקש.

כשהולכים בסבך בכלל, ובסבך הקש העונתי בפרט, נועלים נעליים. הנחשים פעילים בעיקר בלילה, תאורת פנס, ופינוי הדרך במקל (כמו עיוורים) יסלק אותם.

במקרה הכשה: לפנות מהר את הנפגע, לנסות לשמור על קור רוח (אתם לא רוצים דופק גבוה וזרימה מואצת של דם בעורקים), לקרר את מקום הפגיעה במים בלבד, לא לחסום עורקים, לא לקשור, למצוץ, לנשוך, ללגום ויסקי, ושאר פעולות שיפות למערבונים. אם אפשר עדיף להביא את הנחש המכיש, אבל לא להתעכב או להסתכן בהכשה נוספת לשם כך (זה נחש, לא דבורה, הוא יכול להכיש שוב). מספר החירום של המכון הארצי למידע ברעלים הפועל 24 שעות ביממה: 8541900 - 04.

והכי חשוב: אל תתעסקו. אל תציקו להם, אל תנסו להרוג אותם (זו גם עבירה על החוק), ואל תשחקו בלהיות גיבורים. האחריות על הרחקת נחשים מוטלת על הרשות המקומית. ניתן לפנות גם לרשות הטבע והגנים.