מה המזג: הימים האחרונים הביאו איתם חום גדול וצלילה בטמפרטורות. אלוהים יודע מה קורה עכשיו בחוץ.
מה נשמע: אפונה וגזר של גידי גוב. זה מה ששומעים אצלנו באוטו בימים אלה.
מילים: 1002

מזג אוויר ישראלי. אבל רק לרגע

מזג האוויר שיקגואי. להלן: הפכפך. היום מתחיל ב-30 מעלות צלסיוס וחולצה קצרה וכעבור שעה מוזעק מעיל החורף מהארון. לא מדובר בסממני סוף העולם. כך נראים החיים בשיקגו כשהכל שפיר, והדרך היחידה להתמודד עם זה היא להיות זריזים ולשמור על מרחק סביר מארון הבגדים. אבל מבחינתי אין דבר כזה מזג אוויר מחורבן, יש רק ציוד לא מתאים. ומזג אוויר הפכפך גורם לי להזדקק לצעיף ולפחמימות מה שמסביר את ריבוי המסעדות שדגמתי בשבועיים האחרונים. הסכיתו ושמעו, למקרה שאתם רעבים, לבושים היטב, ובשיקגו.

Renaldi’s Pizza

ארוחת ערב אלטרנטיבית באמצע השבוע: פיצה רינלדי ברחוב ברודווי בלייקוויו, ממש מול בד בת’ אנד ביונד, סיפקו פיצה טריה עם מוצרים טריים, מלאה בטעמים שיקגואים טיפוסיים. להלן: גבינה למכביר, תוספות בשפע ושמן שיספיק לשבעה ימי חנוכה. החברה נעימה, הישיבה על המדרכה היתה בדיוק במקום, ואלמלא תקף אותנו גשם זלעפות בתוך דקה מסיום נשנוש הפיצות שלנו (2 מגשים של 16 אינץ’ מצוידים בפפרוני, זיתים שחורים ופטה) אפשר היה להנציח את הסעודה הזו כמושלמת. בעצם, היא היתה ממש לא רעה גם עם הגשם. שווה לארוחה משפחתית ספונטנית. עלות? כ-20 דולר למשפחה.

פיצה רינלדי. שמנמנה וטעימה

Tocco

החברים האיטלקים שלנו מבקרים רק במסעדה הזו כשהם רעבים באמת, וברור לנו לגמרי למה. למרות שמדובר במסעדה בעצוב טרנדי וחדש, עם לוק לבן ומודרני ושום תחושה של פמיליה איטלקית, האוכל עושה כבוד למקום שממנו בא. טוקו לא מצהירה על עצמה שהיא טרטוריה (מסעדה משפחתית), אבל בין השולחנות מסתובב ברונו, הבעלים, ועוצר ליד כל שולחן ומפלרטט איתו. במטבח עומדת מריה, בת הדודה האיטלקיה שלו, שהובאה במיוחד מאיטליה כדי להכין אוכל טעים ולמרות שהאוכל מקבל טוויסטים עדכניים, הוא טעים כאילו מאמא הכינה אותו. שווה לארוחה משפחתית, רומנטית או סתם על הבר. תמורה לכסף: מצוינת. מנות פסטה בסביבות 14 דולר למנה.

Japonais

כבר לא מאוד חדשה, ג’פוניי (יאפ, ככה אומרים) עדיין סופר טרנדית ועמוסת אנשים כמעט בכל יום בשבוע. האנשים שם יפים מאוד והמוזיקה רועשת אבל זה לא מפריע לאוכל להיות מדויק ושווה. יצאנו לשם עם חברים כדי לחגוג הצעת עבודה חשובה ומצאנו את עצמנו מלקקים את הצלחות מהמנות הקטנטנות והמלוחות-מתוקות. מאחר שמדובר במסעדה יפנית-צרפתית תוכלו למצוא שם גם את הקלסיקות וגם את המוטציות שלהן. הסושי היה משובח, ניו יורק סטריפ (סטייק) שבישלנו בעצמנו על אבן רותחת היה יצירתי, והדגים הגיעו ממש כרגע מהשוק. לארועים מיוחדים בלבד. עלות? קטן ויקר.

Jane’s

בראנץ’ טעים במיוחד דגמנו בג’יינ’ס, מסעדונת קטנה בבאקטאון, שכונה מערבית לכביש המהיר בשיקגו. באקטאון היא שכונה אנדרדוגית ועם זאת כבר נחשבת, לאט לאט נהיה קשה יותר למצוא שם דירות במחיר סביר, ביחס ישיר לכמות המסעדות הטעימות שנפתחות ברחובותיה. אכלנו אגז בנדיקט טעימים, פירות טריים ופריטטה עם ירקות העונה. היה משובח ואם גם עמוס מאוד ביום ראשון בבוקר, והגשם בחוץ לא הפסיק לרדת לרגע. למי אכפת מהגשם כשבחמאה שמגישים לך לשולחן החביאו קצת דבש? שווה לבראנץ’ אבל חובה להזמין מקום מראש. עלות? ממוצעת לחלוטין, בסביבות 12 דולר למנה.

בראנץ' בג'יינ'ס. טעים וחמים

Jaiyen

סושיה שכונתית על ברודוויי, ליד הבית. המקום חמוד מאוד ומספק פינה סימפטית לשבת עם חברה ולקשקש באמצע היום או בערב, והסושי סביר לחלוטין, כל עוד אתם נמנעים מכל מה שמכיל את המילה ספייסי בתפריט. הספייסי של ג’אי ין פירק לי את החיך לחלוטין בפעם האחרונה שהייתי שם, ולכן הפעם ניסיתי רק את הסושי הקלאסי. היה נימוח וטעים. עלות? רול סושי קלאסי עולה בסביבות 5-6 דולר. המורכבים עולים בסביבות 12. המנעו מהחריפים!

Wilde

בר מסעדה גדול למדי אם כי סימפטי, שקבוצת הכתיבה שלי אוהבת להפגש בו, אוסקר ויילד והכל. למרות השם והניחוח האירי, המקום מאוד אמריקאי והאוכל שבו מאוד שיקגואי. לא כדאי להתרחק יותר מדי מההמבורגר-צ’יפס במקומות כאלה, אבל גם אם אתם נשארים באזורי האמריקנה, ובוהים בתמונות של הסלבס (האירים?) על הקירות, נחמד להזרק שם על בירה ונשנוש. המלצריות אגב, סופר מקסימות. הן אפילו לא מעקמות את האף כשאנחנו יושבים שם שעות ומדברים על המאסטר פיסים שלנו. שווה לדרינק ערב תוך כדי צפיה במשחק כדורסל. עלות: ממוצעת לחלוטין. שווה לטעום את הצ’יפס בטטה עם רוטב גבינת העזים. זה כמו ארוחה שלמה.

Hop Leaf

בר בשכונת אנדרסונוויל הצפונית, שהיסטורית נוסדה על ידי אוכלוסיה שוודית ועל כן תוכלו למצוא ברחובותיה מאפיות שוודיות, חנויות רהיטים שוודיות ומסעדות שהשף מהחבובות מבשל בהן. כך או אחרת, הופ ליף הוא לא ממש שוודי, אלא בר עם אנרגיות טובות, שמציע מאות סוגים של בירות מכל העולם. האוכל לא נופל מהאלכוהול - המבורגרים עסיסיים, בשרים משובחים וצ’יפס ממכר, עושים שמח בבטן בזמן שהאלכוהול משמח לבב. אם יש לכם כוח לעמוד בתור - ההופ ליף לא לוקחים הזמנות, רוצו על זה. אם אין לכם - הגיעו מוקדם. עלות? מחירי בר הוגנים.