טריפ טוב

רדו מהכביש

ההיי וויי, כאמור, הוא מקור בלתי אכזב לניקור על ההגה. שווה להשתמש בו לפרקים, כדי להגיע ממקום למקום מהר, אבל אם אתם לא ממהרים, עשו לעצמכם טובה ורדו מהכביש. זה יאפשר לכם לרחרח קצת את העיירות המקומיות, לנשנש אמריקנה וללכת קצת לאיבוד. הליכה לאיבוד במדינה צבעונית כמו ארה"ב זה מתכון להפתעות, מניסיוני בדרך כלל טובות. במישיגן מצאנו את עצמנו בעיירת דייגים מקסימה, בפנסילבניה תעינו לתוך עיירת אמיש זעירה, באריזונה הגענו לחווה שנחתו בה חייזרים, ובניו המפשייר התגלגלנו לפתחו של בית פנקייקס קטנצ’יק, וככלל, הלאיבוד האלה בדרך כלל שדרגו לנו את הנסיעה. אם אחת הסיבות לרוד טריפ שלכם היא להכיר את המדינה שבה אתם חיים, חובה עליכם להתחכך במדינה שבה אתם חיים. אם זה קצת מפחיד אתכם, תשארו באוטו, קצת כמו בספארי.

זה מה שקורה כשיורדים מהכביש המהיר

לאכול ג'אנק ולנוח

מה לעשות. זה מה שמציעים בארה"ב לצדי הכבישים המהירים. מקדונלדס ופיצה האט ואיכסה ופיכסה ילוו אתכם בכל אשר תהיו, וגם אם תתאמצו מאוד, יהיה לכם קשה למצוא סלט ראוי בלי רוטב ועוף או מרק שלא יצא מקופסה. אם אמנם תסטו מהכביש המהיר, תוכלו להנות מאוכל מקומי (שגם הוא לעתים עיסת שמן באושה), פה ושם מסעדות משפחתיות שמכינות מנות ביתיות, סלטים, דגים וכיו"ב. שווה לנסות לטעום כמה שיותר מהאוכל המקומי, כי הוא חלק חשוב מהאישיות המקומית. את המסעדות האלה לא תמצאו בזאגאט אלא באינטרנט או אם תשאלו את המקומיים בתחנת הדלק. בדקו איתם איפה הדגים המטוגנים הכי טובים, איפה הנקניקיות הכי שוות ואיפה הם אוכלים כל יום בצהריים. לעתים קרובות שם יהיה הכי טעים.

אז מוצאים הפתעות קטנות בצד הדרך

נא באוזן

כמו באזורים רבים בישראל, גם בנסיעות המרוחקות בארה"ב יהיה לכם קשה לקלוט משהו ברדיו של המכונית. המרחק מהמרכז הוא סיבה אחת, אבל התוכן של מה שאתם עשויים לקלוט הוא סיבה אחרת. מוזיקת קאנטרי ומטיפים נוצריים במקרה הטוב, וג’ון מאייר או ג’ון בון ג’ובי סביב השעון במקרה הרע ידחפו אתכם מהר מאוד לעצור בוולמארט הקרוב ולקנות דיסקים. אז חסכו לכם את ההוצאה ודאגו לזה מראש. אין כמו מוזיקת נסיעות טובה כדי לפנק לכם את המיילים, או אייפוד/אייפון שמתחבר למערכת של האוטו. אבל שימו לב: הפנדורה עובד רק כשיש קליטה, וגם קליטה היא עניין יחסי ברוד טריפ. מה שמביא אותי לנושא הבא.

גבולות הגזרה

בין אם יש לכם תוכנית מסודרת בנוגע ליעד שלכם ובין אם החלטתם לזרום, לא תוכלו להסתמך על הג’יפיאס של הטלפון שלכם. קנו מראש מפה של האזור שבו אתם מתכננים להיות כדי שלא תמצאו את עצמכם תלויים ביצור הקטן וההפכפך הזה ברגעי משבר. קליטה, לוויין, רזולוציה או בטריה, כל הדברים האלה עלולים לגרום לכם להכנס לקנדה במקום למלון שלכם בבפאלו, ומפה אחת קטנה יכולה לעשות לכם סדר בבלאגן. אם אתם לא בטוחים לאן אתם נוסעים - אל חשש. בכל מדינה יש מבחר ביתני דרכים על הכביש המהיר שמספקים, בנוסף לשירותים ונשנושים, גם מפות דרכים ומבחר אטרקציות באזור. אספו ככל יכולתכם, ובפעם הבאה יהיה לכם הרבה יותר קל לתכנן מראש.

לוקחת את הניווט לידיים

המון מלון

כל לילה במלון אחר זה לא פשוט, אבל בהנחה שאתם מתניידים ממקום למקום - זה הכרחי. אם אתם יודעים מראש איפה תהיו - הזמינו מראש, תוך כדי תחקיר מסודר על כל מקום שאתם מזמינים. כשאת בוחרים את החדר הבא שלכם, התמקדו באזור הבא שאתם רוצים לבקר בו, אבל היו ראליים בנוגע לזמן שיקח להגיע לשם. אם תגיעו חבוטים ומותשים ב-11 בלילה למלון, יהיה לכם קשה מאוד לקום למחרת בבוקר ולהמשיך לנהוג. עדיף לנסות ולקלוע לשעת ארוחת הערב לכל המאוחר, וללכת לישון כשעוד יש לכם כוח, כדי שתקומו עם כוח ליום הבא. טיפ: השתדלו לרכז כמה מקומות באותו אזור ולישון שני לילות באותו המקום, ככה לא תצטרכו לנהוג שעות ארוכות בכל יום. זה מתיש ומוציא את החשק. איכות מלונות הדרכים נעה בטווח שבין פשוטים ונקיים למטונפים ומפורעשים - לנו היו חוויות קסומות עם שני הסוגים והיום אנחנו משתדלים להצליב ביקורות על מוטלים ומלונות לפני שאנחנו מניחים את הראש על הכרית. כחלק מהטראומה העלינו קצת את תקציב הלינה שלנו פר לילה, עם זאת, גם ב-50-100 דולר ללילה לחדר תוכלו למצוא חדרי מלון או מוטלים נקיים וסבירים שאפילו יספקו לכם ארוחת בוקר בחלק גדול מהמקרים. עשו חיפוש מראש ברשת והצליבו עם ביקורות של אורחים קודמים. אתרים כמו YELP ו- TRIPADVISOR הם מהימנים למדי ונותנים פירוט על כל כוכב שהמלון מקבל. אין חכם כבעל ניסיון - ואתם מעדיפים שהנסיון המר יהיה של מישהו אחר, תאמינו לי.

הדרך ארוכה, אני כעוף בנדודיו

נוסעים עם כלב? עם תינוק? עם ילדים? עם משפחות? החוקים דומים אבל קיצוניים יותר. אנסה לכתוב על זה בהזדמנות. ילדים הם שמחה, אבל ללא ספק גם ניג’וס רציני ברוד טריפ. מצד שני, הבת שלי כבר היתה ב-20 מדינות מאז שהיא נולדה וישנה עם חרקים מחרקים שונים. מה יותר מעניין מזה?