דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: זה הדייט הראשון שלכם עם מישהי שאחד החברים הטובים שלכם סידר לכם. הגעתם למקום ראשונים, ובמקום הלחץ הרגיל שיש לפני דייטים (או שאנחנו הלחוצים היחידים שאין להם מושג על מה הם ידברו עם אדם זר לחלוטין?) אתם יושבים שם, רגועים לחלוטין ומכסים את עיניכם במטפחת.
שתי דקות אחר כך היא מגיעה, גם היא עם כיסוי עיניים. היא מתיישבת לשולחן. בלי שמילה אחת נאמרת ביניכם, אתם מתחילים לרחרח אחד את השני, במיוחד באזור בית השחי. חמישית שנייה אחר כך הסנסורים של האף שלכם כבר מכים בכם עם התשובה: מולכם יושבת אהבת חייכם הבאה.
אתם מורידים את המטפחת, לא מוכנים לבזבז עוד רגע אחד בלי החצי השני, ומתנפלים אחד על השני בנשיקה סוערת. אחר כך אתם אוחזים ידיים, יוצאים יחד את שערי המסבאה בריצה ונמלטים אל האופק, כשאתם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, וזה גם יהיה נחמד אם מתישהו תבררו איך קוראים אחד לשנייה.
אם התרחיש הזה נשמע לכם דמיוני אז, ובכן, אתם צודקים לגמרי. עם זאת, לא בטוח שהוא דמיוני לעוד הרבה זמן. טרנד חדש של פגישות עיוורות שבו המשתתפים מתבקשים להאכיל, לגעת וכן, גם להזיע ולרחרח, הולך והופך פופולרי וצובר תאוצה בארצות הברית (הניו יורק פוסט כינה את זה "השגעון החדש של עולם הדייטינג, אבל אנחנו לא רוצים להיות כ-א-ל-ה דרמטיים), משאיר אלפי רווקים לתהות למה הם בזבזו כל כך הרבה שעות על דרינקים חסרי תוחלת כשאהבת ליבם, מסתבר, יכולה להיות רחוקה רק רחרוח אחד בלבד מהם.
אל תתנו לעיניים לבלבל אתכם
טרנד מסיבות הריח הוא לא ממש טרי, למרות שהקונספט מצליח להדהים כל פעם. כבר לפני שלוש שנים דיווחנו לכם כאן על "מסיבות פרומונים",
בהם רווקים ורווקות מתבקשים לישון עם אותה חולצה במשך שלושה ימים, לשים אותה בפריזר ולהגיע עם המוצג אל מסיבת הפנויים-פנויות-פרומונים הקרובה למקום מגוריהם. אבל זה כבר משהו אחר לגמרי.
העקרון שעומד מאחורי הרעיון הוא מדעי לחלוטין: אנחנו, בסופו של דבר, חיות. נכון, אנחנו חיות שיש להם דעות על דברים כמו "שובר שורות" והעונה האחרונה של "מד-מן", אבל בסופו של יום, אנחנו נמשכים לריח של בן אדם אחר הרבה יותר מכל דבר אחר.
ואם הרעיון הוא מדעי, אולי זה לא כל כך מפתיע שמי שיזמה את תופעת הדייטים המשונה הזו היא אוליביה קוסקי, מהנדסת מערכות לייזר (ורווקה) בימים כתיקונם.
קוסקי היא חלק מארגון שנקרא "גרילת המדע", ומטרתו היא להנגיש את התחום להמונים. עובדים בו מדענים מכל התחומים והסוגים שמבקשים לשנות קצת את התדמית המשמימה שדבקה במדע במשך השנים. אחרי שנים שבהן ניסתה כמה הכל כדי למצוא בן זוג, כולל ספיד דייטינג, פתאום עלה לה הרעיון לשלב את המדע גם בתחומים האלה.
"הלכתי לספיד דייטינג כמה פעמים", מודה קוסקי בראיון מיוחד ל-Xnet ממקום מושבה בניו יורק. "היום אני יכולה לצחוק ולהגיד שזה היה למטרות מחקר, אבל כמובן שלא. כל פעם שהגעתי לזה זה היה... בסדר. זאת אומרת, אני לא מאלה שיצחקו על השיטה הזו, כי כמדענית אני יכולה להגיד שזה באמת מאוד יעיל לאסוף הרבה אינפורמציה על אדם תוך כמה דקות, אבל בפרקטיקה לא הצלחתי להפיק שום דבר מהשיחות האלה או להפוך אותן למערכות יחסים. התחלתי לקרוא מחקרים בנושא כשהמטרה הייתה למצוא דרך יעילה יותר. אחרי הכל, כמי שחיה על פי המדע, זו רק חובתי לחקור ולבדוק האם קיימת דרך יעילה וקצרה יותר להתאהב".
קוסקי פנתה אל עבר שלל מחקרי המדע וחזרה עם "ספיד דייטינג חושי", במסגרתו, כפי שכבר הבהרנו, עושים הכל חוץ מלדבר.
הפעם הראשונה שבה ניסתה את הקונספט הייתה דווקא בפסטיבל מוזיקה באנגליה ב-2013, ואחרי שנתיים של שכלול ועבודה הציגה אותו לראשונה לפני כמה חודשים בניו יורק. חמישים רווקים ורווקות – מלווים כל אחד בחבר או חברה לבחירתם – הגיעו, קשרו את העיניים, וכפי שרואות עיניכם בתמונות, בהחלט שיתפו פעולה עם קוסקי, שתיבלה בהסברים מדעיים.
"ספיד דייטינג חושי" עובד בסיבובים, ממש כמו אגרוף, כאשר בכל סיבוב המשתתפים מתבקשים להשתתף במשימה אחרת: פעם הם צריכים להאכיל אחד את השניה, פעם לרקוד (כשהעיניים מכוסות, כן?), פעם להחזיק ידיים במשך דקה וכמובן בסיבוב שמשך את תשומת הלב המרובה של המדיה האמריקאית: לרחרח אחד את השני. אחרי כל פעולה חושית שכזו הם נדרשים לסמן האם אהבו את מה שהרגישו, וממשיכים הלאה אל הבן אדם הבא. אם שני הצדדים סימנו "כן", צוות המדענים הנוכחים במקום כבר ידאג להפגיש ביניהם.
"סיבוב הריח הוא בהחלט אחד המעניינים שלנו", סבורה קוסקי. "אנחנו מתחילים בלהרים את כולם על הרגליים ולתזז אותם קצת. אנחנו מריצים אותם, גורמים להם לקפוץ, הכל כדי שהם יזיעו. רק אחרי שכולם נוטפים מזיעה הם מורשים לשבת ולהסניף אחד את השנייה. כל המחקרים שבידינו מראים שזו דרך נפלאה לתקשר בין בני אדם".
בהנחה ששני הצדדים יודעים להשתמש בדאודורנט, כמובן.
"או שכן, או שלא. כשאתה נמשך למישהי אתה נמשך גם לריח הזיעה שלה, כמובן. אבל מבחינה מדעית, זה נהדר. אתה עם עיניים מכוסות, אסור לכם לדבר, כך שריח הזיעה שלה זו בעצם האינפורמציה היחידה שיש לך עליה, ואתה נאלץ להחליט על בסיס האינפורמציה הזו בלבד האם תרצה להמשיך ולתקשר עם הבן אדם שמולך, או שלא".
אבל... על בסיס מה אני אמור להחליט? אני אמור להתאהב בה לגמרי?
"יכול להיות שזה יקרה, אבל אתה צריך להחליט האם אהבת את הריח, או לא. כבני אדם אנחנו לא מודעים לעובדה שאנחנו עושים את ההחלטה הזו באופן לא מודע על בסיס ריח. האף שלנו עובד כל הזמן, ואנחנו בכלל לא מרגישים את זה. במקרה הזה אנחנו נותנים לו את הכבוד הראוי. זה אולי נשמע מוזר, אבל האמת המוזרה היא שזה לא שונה אפילו קצת ממה שאנחנו עושים ביום-יום, בהבדל אחד: כאן אנחנו לא נותנים למוח ולעיניים שלנו לבלבל אותנו".
טינדר ישאר שומם?
בין סיבוב לסיבוב, כאמור, קוסקי מעניקה הרצאות על מחקרים הקשורים לדייטינג, להנאת הקהל. "מדע זה כל כך מגניב", היא נאנחת, "ויש לו כזה מוניטין רע. בסופו של דבר מה שאני רוצה לעשות זה שהמשתתפים, שלרובם אין שום נקודות השקה עם מדע, יחוו אותו על בשרם. זה הרבה יותר נחמד".
בסוף את עוד תשאירי את טינדר שומם.
"אני לא חושבת שזה יקרה כל כך מהר", היא צוחקת, "אבל אני בטוחה שיש מקום לכולם. אחרי הכל, הרבה מהאלמנטים של דייט קשורים בלחץ. חייבים להודות שלרחרח אחד את השני זה בהחלט שובר קרח יוצא מהכלל. גם העובדה שהעיניים מכוסות מאוד עוזרת. אנשים מרשים לעצמם להיות מי שהם ככה".
האירועים, כאמור, הגיעו לאוזנה של התקשורת האמריקיאית, שמאוד התלהבה מהעניין. קוסקי עצמה מספרת שמאירוע חד פעמי מסיבות הדייטינג החושיות כבר הפכו להיות אירוע כמעט שבועי בניו יורק, כשבמהלך השיחה איתי היא מתכננת עוד שלוש מסיבות (מלאות עד אפס מקום מראש, כמובן) במהלך השבועיים הקרובים. "בסוף אני אהיה מדענית הלייזר שהפכה לשדכנית", היא צוחקת, "זה יהיה סיפור מעולה לספר לנכדים".
