הדבר הראשון שמארק מילר, מחבר הספר הטרי ״500 דייטים״ מבקש להעמיד על דיוקו הוא המספר הגרנדיוזי שמופיע על עטיפת הספר. ״החלטנו ללכת על 500 כי זה נשמע יותר טוב״, הוא מודה ממקום מושבו בלוס אנג׳לס בראיון מיוחד לערוץ היחסים של Xnet. ״האמת היא שזה קרוב יותר ל-750, אם להיות כנים לגמרי״.

ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזאת, אפשר להתחיל.

מילר, יש לציין מיד, הוא לא בדיוק הדייטר הפופולרי. הוא אמנם נראה צעיר למדי, אבל הינוקא הזה כבר בן 62, והתחיל עם כל מה שקשור לדייטים באינטרנט כשרוב היוצאים של היום עוד היו בחיתוליהם, ולא במובן המטאפורי של המילה. כבר 19 שנה, מאז שהתגרש בגיל 43, הוא חוקר את העולם הקשה והמורכב הזה (כתבותיו הופיעו, בין היתר, במגזינים נחשבים כמו ״פלייבוי״, ״פנטהאוז״ וטוריו מופיעים בסינדיקציה בכמה ערים מרכזיות בארצות הברית כולל לוס אנג׳לס וניו יורק) ועכשיו, סוף סוף, הוא החליט לקבץ את מגוון חוויותיו משני העשורים האחרונים לספר אחד שיצא השבוע בארצות הברית וקיפץ, כמה לא מפתיע, היישר אל רשימת רבי המכר השבועית של אמאזון.

״חשוב לי מאוד להבהיר שזה לא שהייתה לי איזושהי כוונה לכתוב ספר״, הוא אומר, ״ושבניגוד לרושם שמתקבל, הדייטים הללו התקיימו על פני הרבה מאוד שנים. אני לא כזה שרמוטה כמו שמצטייר שם״.

נואשת, מבריזנית, שקרנית ויערנית יוצאות לפאב

תחילתו של המסע הפסיכי של מילר, כאמור, היה כשהתגרש בגיל מאוחר. ״פתאום הייתה לי תחושת חופש והרגשה שהכל אפשרי אחרי שנים של כעסים ומתחים ובלי סקס. לפגוש נשים שהיו ממש נחמדות אלי והיו מעוניינות ברומנטיקה וסקס היה דבר חדש לי. לא האמנתי שזה אפשרי, ואני ממליץ בחום רק על נשים כאלו, אם במקרה אתם מחליטים ללכת על און ליין דייטינג״.

האמת? קצת לא ברור איך האיש הפך להיות מומחה גדול בעולם האון-ליין, שכן ניסיון לקיים איתו ראיון טרנס אטלנטי היא חוויה קצת מתסכלת. את סקייפ הוא לא מכיר (״אני פשוט מכניס את השם והסיסמה, כן? ככה זה עובד?״) על ג׳יטוק הוא לא שמע (״זה חדש? בחיים לא השתמשתי בזה, אתה תיאלץ להסביר לי איך עושים את זה״) למרות שיש לו ג׳ימייל, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו מתכתבים בארבע בבוקר שעון ישראל כאילו הימים הם עדיין אמצע שנות ה-90, אז החל המסע שלו.

750 דייטים, גם הוא יודע, זה מספר מטורף. גם אם מחלקים את זה לסך השנים שבהן הוא רווק, עדיין מתקבלת כמות יפה של כמעט 40 דייטים בשנה, בהחלט לא משהו לזלזל בו. ולמרות שנהוג לחשוב שעולם האון ליין הוא אכזרי לגברים ומאיר פנים לבנות שרק צריכות לשבת ולחכות לבחורים שיציפו אותן בפניות, הוא דווקא חושב ההיפך.

״התיאוריה הזו אולי נכונה כששניכם בני 25, אבל בגילי מסתכלים על דברים אחרת. הדבר הראשון הוא שאין מה לעשות, גברים, בניגוד לנשים, שומרים על המראה שלהם ונראים טוב יותר כשהם מזדקנים. בנוסף, אנחנו לא אלה שצריכים להיות המטפלים העיקריים של הילדים שלנו בזמן שאנחנו יוצאים. הילדים בדרך כלל נשארים עם האמהות, ויש גיל מסויים שבו זה כבר משפיע. עוד אני חושב שעניין הבטחון הוא קריטי וכגברים אנחנו לא מעריכים אותו מספיק. אנחנו לא מודאגים שמישהו יתקוף אותנו באמצע הדייט. וחוץ מזה, שוב, זה עניין של גיל, אבל באיזשהו שלב הגלגל מתהפך ויש הרבה יותר נשים פנויות מאשר גברים. ובעיני הרבה יותר קל להיות זה שיוזם את הקשר מאשר לשבת ולחכות שמישהו יפנה אליך״.

מילר, יש לציין, הקדיש את עצמו כמעט באופן בלעדי לחקר עולם הדייטים הוירטואלי, ובשלב הזה, כאיש שנרשם לאתרי היכרויות עוד ב-1996, סביר להניח שהוא יודע יותר מכולנו על העניין הזה. ״יש לזה את הפלוסים והמינוסים שלו״, הוא מנסה לתמצת שני עשורים של ניסיון לתוך תשובה אחת. ״הפלוסים הם בהחלט תחושת הילד בחנות ממתקים שיש לך, כי יש כל מיני סוגים של נשים וכולן פנויות. בנוסף, אלה אנשים שכנראה לא תפגוש במסלול חייך הרגיל, וזה מרגש. אבל כן, יש המון זיופים ודברים שקריים שאנשים כותבים על עצמם, זה בסופו של דבר צרכן כסף וזמן כפייתי וגם אנשים עולים למצוא את עצמם מכורים לתהליך ולהמשיך לעשות את זה עשרים שנה. אני חושב שאתה יודע על מי אני מדבר״.

במהלך השנים חווה מילר לא מעט דייטים הזויים וגרועים, עליהם הוא מספר בספרו. בין היתר יש בחורות שהבריזו לו, בחורה שאיימה עליו שהיא מיואשת מדייטינג ושאם הוא לא מתחתן איתה היא סוגרת את הבאסטה (זה לא קרה, למרבה הפתעה), בחורה שהייתה מבוגרת בעשרים שנה מהגיל שכתבה ומישהי שלא הספיקה להחליף בגדים והגיעה עם מדי היערנית שלה לבית הקפה. באופן מפתיע, גם זה לא עבד.

״היו גם דייטים טובים״, הוא מנסה לאזן את התמונה. ״אחד הדייטים שזכורים לי היה דווקא דייט שני. היינו אמורים להיפגש בסוף שבוע, אבל היא לא רצתה לחכות, אז היא התקשר וביקשה שניפגש בחוף מבודד בלילה, ופשוט התמזמזנו לאור ירח. יש גם חוויות מאוד מעצימות. זה, באופן כללי, מה שאני מחפש בבחורה״.

ואחרי עשרים שנה הצלחת כבר להגדיר לעצמך את הבחורה המושלמת?

״בהחלט. אני רוצה שהיא תהיה חכמה, יהודיה, נחמדה, אטרקטיבית, עם חוש הומור, אופטימית, בעד חיים בריאים, אישה שיש לה עבודה ותחביבים שהיא אוהבת וסקרנית לגבי החיים ואנשים או באופן כללי. או סקארלט ג׳והנסן, גם זה יכול לעבוד״.

ואיזו עצה אתה יכול לתת לבחורים שמתחילים בעולם הדייטים עד שהם יפגשו את סקארלט?

״המשיכו להיות אופטימיים ותשמרו על לב וראש פתוח. אה, ותעבירו חוט דנטלי לפני השינה. זה ישפר את חייכם בצורה שאתם לא מאמינים״.

ועכשיו ברצינות, אחרי שיצא הספר, מה התוכנית? אתה פשוט מתכנן לצאת לדייטים לנצח?

״הייתי מאושר אם הייתי יכול לפגוש את תאומת הנפש שלי מחר ולהפסיק לצאת לדייטים באופן מיידי. אבל עד אז, אני לא מתייחס לדייטים כמו אל גזירת גורל מהשטן, זה באמת תענוג בשבילי. עם זאת, תרגיש חופשי לצטט אותי לסקארלט. אני בטוח שהיא תשמח לשמוע שאני מוכן להתמסד״.