זה היה טולסטוי באנה קרנינה שכתב ש"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה". אבל אני הגעתי למסקנה שבאהבה זה בדיוק ההיפך- כל הזוגות האומללים דומים זה לזה, ודווקא המאושרים, מאושרים כל אחד על פי דרכו. סיפור האהבה הזה אינו יוצא מהכלל הזה

הוא

פול אסנהיים, 50, שף ובעל חברת קייטרינג יוקרתית במיוחד על שמו. עלה לארץ ב-1978

היא

טליה פלזנר, 30, סגניתו של פול והסו שף של פול

לפני

"טליה ואני הכרנו לפני שלוש שנים", מספר פול. "הייתי רווק שחי טוב ועושה הרבה בלגנים: יוצא המון, מבלה המון, עושה שטויות פה ושם. טליה הגיעה בדיוק לביקור של שלושה חודשים בארץ. אבא שלה ישראלי שחי באנגליה, והיא נולדה באנגליה ולפני כן היתה בארץ רק פעם אחת".

גם טליה, יש לציין, היא שפית בהכשרתה. רצה הגורל שהפעם השניה שלה בארץ הביאה אותה לראיון עבודה אצל פול, ראיון שסידר לה מכר אנגלי משותף, כדי שלא תשב חלילה שלושה חודשים בחיבוק ידיים.

הפגישה

"קיבלתי טלפון מחבר שביקש שאפגוש מישהי", פול משחזר. "למרות שזו היתה תקופה שלא היה בה הרבה עבודה, חורף וזה, אמרתי לו בסדר, כי זה חבר. כמובן ששכחתי מזה, וכשהיא הגיעה לראיון הייתי עסוק לגמרי. עמדתי עם הגב אליה כשהיא נכנסה. כשהסתובבתי אליה כבר הייתי די אבוד. זו היתה אהבה ממבט ראשון". טליה, אגב, טענה שזו לא היתה בדיוק אהבה ממבט ראשון, אלא אהבת מחשוף ממבט ראשון, אבל ההבדלים בגרסאות לא הפריעו לרומן להתחיל, וגם להמשיך.

המשך הפגישה

"באמת הייתי עסוק", משכנע פול, "אז לא יכולתי לדבר איתה, אבל ישר נדלקתי עליה וביקשתי שהיא תחזור אחרי חצי שעה. כשהיא חזרה, אני שוב הייתי עסוק, ואז היא התעצבנה עלי ואמרה 'אתה רוצה לדבר איתי או לא רוצה לדבר איתי?'. אני ציינתי לעצמי שאני אוהב את הגישה הזאת שלה, ואמרתי לה שאני מצטער ומתפנה מיד. התפניתי, ישבתי איתה, והיא רק מצאה חן בעיני יותר ויותר. לצערי לא היה לי מקום עבודה קבוע בשבילה, אבל הבטחתי לבדוק גם אירועים בודדים, והבטחתי להתקשר עוד באותו יום ולספר לה אם יש או אין משהו. כשהיא יצאה מהמקום אמרתי לשותף שלי שאני אצא עם הבחורה הזאת".

התקשר?

איזה. כמו שכבר הספקתם להבין את האישיות של פול, כמובן שהוא שוב שכח להתקשר אליה לגבי העבודה הזאת, והיא נאלצה להתקשר אליו בעצמה. העבודה היתה רלוונטית, אבל מה שיותר עניין אותו היה לפגוש אותה שוב. איך פוגשים תיירת? מציעים להראות לה את העיר, כמובן.

הדייט (בערך)

"כשהיא התקשרה לברר על העבודה, הצעתי לה להראות לה קצת את העיר, וביקשתי ממנה להצטרף אלי לארוחת ערב במסעדה של חבר, במסה. היא הסכימה לשמחתי", נזכר פול. "זה למעשה היה הדייט הראשון שלנו, למרות שהוא לא היה רשמי. למרות שבשבילי זו היתה אהבה ממבט ראשון, לה לקח כמה ימים להבין שאנחנו ביחד, אבל בסך הכל זרמנו ממש מהר ואחרי חודשים היא כבר עזבה את בית דודתה בהרצליה, שם התאכסנה, ועברה לגור איתי. אחרי שלושה חודשים היא החליטה שהיא לא חוזרת לאנגליה ונשארת איתי כאן, ואז חיפשנו ומצאתנו לנו דירה גדולה יותר, שם אנחנו גרים מאז".

הגיל והתרגיל

"הפרש הגילאים ממש לא מפריע לי", מדווח פול. גם אצל טליה אין בעיות, "למרות שלפעמים אנשים מסתכלים עלי עקום, כאילו עשיתי משהו רע, אבל אני לא מרגישה את זה. ואבא שלי לקח את זה הכי קול מכולם. נראה לי שבגלל שהוא אוהב נשים, הוא פשוט התרשם מההישג של פול ורצה להישאר בסביבה שלו כדי ללמוד ממנו מה עושים".

ההצעה

"ההצעה התרחשה לא מזמן", מספרת טליה. אמנם מערכת היחסים שלהם לא ממש שגרתית, אבל דווקא את הדברים החשובים הם עושים בצורה מסורתי "אני עבדתי באחד האירועים שנמשכים שלושה שבועות, על יאכטה, וחזרתי ללילה אחד הביתה, ביום ההולדת שלי. ואז פול ירד על ברך אחת, נתן לי טבעת והציע, כמו שצריך. הסכמתי, והפעם, בניגוד להחלטה להישאר איתו בארץ, כבר בלי חששות. עכשיו אני יודעת כבר שהוא אהבת חיי".

החתונה

"החתונה עדיין לא התרחשה, ואנחנו לא יודעים עדיין איפה אנחנו מתחתנים" אומרת טליה באדישות בריאה שכל כך לא אופיינית לנשים ישראליות. "אני מקווה שנוכל לעשות את זה בחו"ל, לא בארץ ולא באנגליה. אני גם רוצה חתונה קטנה ואלגנטית וגם כבר לעשות מזה חופשה מגניבה, ולא לסיים את זה אחרי חצי יום".

אחרי

"עכשיו אנחנו עובדים יחד, שזה יכול להיות מסובך לזוג, ואנחנו המון אחד עם השני", מגלה טליה ומסכמת. "אבל העבודה שלנו מדהימה ומעניינת, אז בסך הכל אפשר להגיד שאנחנו יותר מאוהבים מאשר רבים על המנות במטבח. יש לנו הרבה מזל, כי זה כיף גדול ליצור דברים מופלאים ביחד, לנסוע בעולם, להכיר אנשים מדהימים מכל העולם, ואנחנו יכולים לעשות את זה ביחד, ולא להיפרד כל פעם שמישהו מאיתנו עובד בחו"ל".