קלישאת פרידות ידועה (ובכלל לא מנחמת, אם יורשה לנו להעיד) היא "כל סוף הוא התחלה של משהו חדש", אחותה הצולעת של הקלישאה "כשדלת אחת נסגרת, אחת נפתחת". לעיתים, כמו בסיפור האהבה של גיא וגלי הסופים מגיעים באשכולות: היא בדיוק סיימה זוגיות של שלוש וחצי שנים והוא סיים אחת של ארבע שנים. היא סיימה לימודי איפור, והוא סיים לימודים. וכאילו זה לא מספיק סופים לסיפור אהבה אחד, הפגישה הראשונה שלהם היתה על סט של סרט גמר, ועד ההפי אנד היו עוד כמה סופים קטנים. אבל החוק הקוסמי הוכיח את עצמו שוב: כשחווים כל כך הרבה סופים בבת אחת, איפשהו, בעתיד הקרוב, כנראה שאורבת התחלה חדשה.
היא:
גלי, 31, מאפרת ונתורופטית
הוא:
גיא, 29, צלם וידאו ומפיק
- רוצים לקבל רעיונות מדהימים לקראת החתונה שלכם? בואו ל"בלוג חתונות"
לפני:
"אחרי שסיימתי את לימודי האיפור שלי, בתקופה של אחרי פרידה, פניתי לחבר של אחותי והתחננתי שייקח אותי בתור מאפרת לסרט גמר שהוא התחיל לעבוד עליו, ושם הכרתי את גיא", משחזרת גלי. "גם גיא היה אחרי פרידה ממערכת יחסים רצינית. היו שבועיים וחצי מדהימים שבסופם נהיינו כולנו חברים טובים, כולל גיא, שהיה נראה לי אחלה פטנציאל לריבאונד".
הפגישה:
למעשה, לגלי וגיא לא היה דייט ראשון, הם פשוט המשיכו להיפגש על סטים של סרטים. "בסרט הראשון לא קרה ביננו כלום", מספרת גלי, "וגם לא בשני שעבדנו בו יחד, אבל נשארנו בקשר, כל החבורה, כל הזמן הזה". בסרט השלישי, אם כבר קלישאות חבוטות, באה גם הגלידה. אבל רגע, אתם חושבים שזה היה פשוט? ובכן, אתם טועים.
הסוף - פעם ראשונה:
גלי נסעה לקיבוץ רוחמה כדי לבלות את סוף השבוע עם אחת מהבנות שפגשה בסרט, וגם גיא התגורר שם. "נפגשנו כולנו", היא נזכרת, "ובמסגרת איזה דיון התעצבנתי עליו. בדיעבד יכול להיות שבגלל שהוא מצא חן בעיני כעסתי על עצמי שאני ישר נכנסת לקטע חדש והוצאתי את זה עליו. בסוף הערב הלכתי אליו ללבן את העניינים ונשארתי לישון שם כי נהיה מאוחר. לא שישנתי, הייתי ערה כל הלילה, ורק בבוקר התמזמזנו קצת, מה שישר הכניס אותי לסרט קשה. הוא הרגיע אותי, הסיע אותי לרכבת ואני אמרתי לו שאין לי בעיה עם משהו גופני למרות שבדרך כלל אני לא ממש עושה סטוצים, וזו היתה הפעם הראשונה בחיים שלו שהוא אמר שהוא לא רוצה 'כי זה יהרוס את החברות בינינו'. נו באמת, אנחנו מכירים חצי דקה, איזה חברות בדיוק? בסדר, אמרתי לעצמי, התבאסתי בקטנה והתגברתי".
הסוף - פעם שנייה:
"כמה שבועות אחר כך התחיל הסרט השלישי שעבדנו בו ביחד", מחייכת גלי. "אמרתי לעצמי 'בי קול, הכל טוב'. אני לא בחורה נקמנית אבל הסט היה מלא בבחורים חמודים אז פלירטטתי, ואיחלתי לו שיאכל את הלב. במהלך הסרט הזה יצאנו לנו עוד פעם להיות בסיטואציה קצת מזמוזית ואחרי יומיים הוא שוב התקשר להגיד לי שהוא לא רוצה ואמר לי 'תקשיבי, את נורא נחמדה, מקסימה ונהדרת, אבל זה קצת מוזר ועדיף שלא ובואי נשמור על זה ידידותי'. האמת, לקחתי את השיחה הזאת הרבה יותר קשה ממה שציפיתי, כי בכל זאת הייתי אחרי פרידה וניסיתי למלא חלל ופתאום הרגשתי רשמית לבד. אני זוכרת את היום שאחרי שממש בכיתי ממנו. אבל הוצאתי הכל, וכשחזרנו לצילומים כמה שבועות אחר כך הייתי די פתורה".
הסוף - פעם שלישית ודי:
"הפעם לא שיחקתי אותה, באמת הייתי סבבה, גם איתו", חושפת גלי את סוף הסיפור. "ערב אחד נסענו יחד אחרי צילומים והוא פתאום רכן אלי לנשק אותי, אבל הפעם כבר לא הייתי קלילה כל כך ואמרתי לו 'תגיד לי, מה, אתה צוחק עלי? לא נתת לי נאום חוצב להבות למה זה לא יכול לעבוד ועכשיו זה? לא. מצטערת. לא זה לא. אין באמצע. סירבת, ועכשיו תחיה עם זה'. הוא היה כל כך בשוק מזה שלקח לו כמה שניות לנסוע משם, ויומיים אחרי הוא לקח אותי לשיחה והסביר לי שהוא דפוק והוא עשה טעות, כי הוא רגיל לבחורות מסוג אחר, קצת יותר רעות וקרות ולא כאלה שנחמדות אליו ורוצות אותו ושהוא רוצה לנסות אם אחליט לשנות את דעתי. בסוף השיחה הוא הציע לי לבוא איתו לסבא שלו לאכול מרק תימני. סבא סעיד היה מוסד של החבר'ה, כולם היו שם, הוא דמות. אמרתי שלא, כי זה הרגיש לי מוזר ולא ידעתי איך ממשיכים מכאן".
איך מרק תימני הציל את המצב:
"כמה דקות אחרי כן, בסוף הנסיעה שיניתי את דעתי ברגע האחרון ואמרתי לו 'יאללה, סע לסעיד'", מחייכת גלי. "זו היתה הדרך שלי לאמר לו שאני רוצה גם. בדרך לשם החזקנו ידיים, אכלנו מרק תימני, באותו הלילה ישנו ביחד, ומאז אנחנו ביחד".
ההצעה:
"אחרי שסיימנו ללמוד נסענו לנפאל בתור מתנת סיום וזה גם היה מבחן זוגי. חודש וחצי בחו"ל זה תמיד סוג של מבחן, והיינו אחרי עשרה ימי טרק בהרים, על מעבר ההרים. כולם הצטלמו והיה שמח למרות המחסור באויר ושם הוא פתאום כרע ברך, שלף טבעת והתחיל נאום ארוך שכולו התנצלות, משהו כזה: אני ממש מצטער שהטבעת הזאת לא מתאימה לא מצאתי טבעת והלכתי עם נתי, שהיא חברה טובה שלי, ולא מצאתי ולא ידעתי מה לעשות ומה זה התרגשתי וקניתי טבעת פה בדרך והיא זמנית ובלה בלה בלה, ומרוב קשקושים של מצטער טבעת טבעת טבעת הוא לא שאל את השאלה. אחרי שהוא סיים הוא פשוט קם וחיבק אותי ואז נזכר לשאול 'אה, אז תתחתני איתי?' ואני, למרות שאני בת להורים גרושים ותמיד חשבתי שאני לא מאמינה במחויבות של מליון שנה צייצתי ישר כן. כל כל מה שיכולת היה לראות את עצמי בעיני רוחי בשמלת כלה, וכל התנגדויות שלי נעלמו".
החתונה:
"לקחנו מישהי שעשתה עלינו פיילוט של ארגון חתונות. שישי צהריים, ובגלל שאנחנו בעסק רצינו משהו שונה. מקום קטן, 250 אנשים והיה פשוט מושלם. היתה חינה תימנית אסלית ולבשתי את כל הצ'וקולוקים וזה היה הדבר הכי מגניב בעולם".
אחרי:
"עכשיו אנחנו גרים בדירה מדהימה ברמת גן, אימצנו עוד חתולה, ואני מקימה עסק שמשלב איפור ונטורופתיה, וזהו. נהנים. דווקא נורא נחמד להיות נשואים. תמיד שואלים אותך מה השתנה ובדרך כלל התשובה היא 'שום דבר', אבל דווקא אצלי השתנה. אני יותר מאוהבת בו עכשיו, אחרי שהתחתנתי איתו, אולי כי הפחדים משתחררים אחרי שעושים החלטה לבחור מישהו ופשוט לדבוק בו".
