קוקטייל

הקוקטייל היא מנה של כבין 18 לעשרים כדורים שנלקחו שלוש, ארבע פעמים ביום, והוכח כיעיל ומדכא לחלוטין את הנגיף בדם. לקוקטייל משטר נוקשה של כל שש שעות, מה שבעבר הצריך לשים שעון מעורר באמצע הלילה. תופעות הלוואי שלו היו מזעזעות ומידיות: שלשולים, בחילות וכאבי ראש נוראיים. לחולים היה מאוד קשה לחיות עם הכדורים שהצילו להם את החיים.

טיפול תרופתי היום

בין כדור לארבעה (תלוי במטופל ובתגובות האישיות שלו) פעם אחת ביום, בערך כל 24 שעות. זה מאד ליברלי, לא יקרה כלום אם יקחו את הטיפול שעה או שעתיים אחרי או לפני, וזו לא יותר התעסקות מאשר כדור ללחץ דם. תופעות הלוואי הן קלות ויש כיום מספיק אופציות של החלפה לתרופה אחרת למי שלא מרגיש טוב עם הכדור, כך שכיום אנשים יכולים לנהל חיים לגמרי רגילים עם הנגיף.

עומס נגיפי

הנגיף, שמתפשט באמצעות התחלקות, מפסיק להתחלק בגלל הכדורים, עד לרמה שאי אפשר למצוא את הנגיף בדם. לצורך ההשוואה, אדם מטופל יהיה עם עומס נגיפי של בין אפס לעשרים, ואחד שלא מטופל יהיה עם עומס נגיפי של עשרים מיליון עד ארבעים מיליון.

הדבקה

בעבר חשבו שאפשר להידבק מכוס מים, שירותים, נשיקה, או מין אוראלי, אך היום אנו יודעים שההדבקה יכולה להתרחש רק בשלוש צורות: ביחסי מין לא מוגנים אנאליים או נרתיקיים, בהם הנגיף עובר בנוזל הזרע, נוזל נרתיקי וגם בהפרשות מסוימות באיזור פי הטבעת - נוזלים שנמצאים במגע ישיר עם הדם ויש בתוכם גם פצעים דלקתיים לעיתים. באופן עקרוני, יחסי מין אוראליים לא נחשבים כמדביקים, למרות שאם יש דימום בחלל הפה יכולה להיות הדבקה. ברוק, בשתן או בצואה אין נגיף, אלא אם כן יש שם דימום, ולא דימום מקרוסקופי, אלא גלוי לעין הבלתי מזוינת. נשא מטופל גם יכול להדביק אבל מאות אלפי מונים פחות מנשא לא מטופל, ומעשית כמעט שאין סיכוי שזה יקרה.

  • תודה לד"ר דני אלבירט בסיועו למילון זה