'לא לצאת מהבית בטרנינג' הוא אחד מכללי האצבע הפולניים הידועים ביותר לאדם. הכוונה מאחורי המשפט היא שלא משנה לאן הולכים, גם אם זה לטיול עם הכלב, כדאי שתיראו במיטבכם, כי אף פעם אין לדעת איך ומה יקרה. אמנם מלבושים לא היו פרמטר בפגישה הראשונה של דנה וגלעד כי היא התרחשה בתוך אפליקציה, אבל הסיפור עדיין מוכיח שהפולנייה צדקה: לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה.
היא:
דנה ברמן, 30, סופרוויזרית במשרד פרסום
הוא:
גלעד גל, 30, שחקן וסטודנט לעיצוב תעשייתי
- רוצים עוד סיפורי אהבה ישראלים? היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
לפני:
"בתקופה שנפגשנו גלעד שיחק בהצגות והשלים הכנסה כשליח ואני עבדתי בפרסום, ושנינו היינו רווקים כבר די הרבה זמן", נזכרת דנה בחיוך. "לגלעד לא היו מערכות יחסים רציניות מדי, הוא היה רווק סורר כזה, ובשלב שנפגשנו הוא היה מ'המעמיסים' בלי יותר מדי עכבות. אני הייתי אחרי שנתיים של רווקות קצת פחות הוללת, שבאו אחרי מערכת יחסים של שמונה שנים וחצי".
הפגישה:
"האמת שזה סיפור מצחיק במיוחד כי שנינו לא אנשי טכנולוגיה ופייסבוק. היה איזה יום במשרד ששמעתי על אפליקציה שהיא כמו מעין בר וירטואלי כזה, וכולנו נכנסנו אליו כי זה הצחיק אותנו. לא חשבתי שיהיו שם אנשים בכלל, ומאוד הופתעתי לפגוש דמויות שנשאבו מהפייסבוק של אנשים והסתובבו עם משקאות ביד. עד שהצלחתי להבין איך בדיוק מתפעלים את האפליקציה הזאת ולוקחים מרטיני, גלעד כבר היה לידי, ומאחר והוא היה שם כבר כמה פעמים, הוא תדרך אותי. הדמות שלו, כלומר. זה היה לפני יום כיפור, וקשקשנו כל אותו יום עד סוף הכיפור. בשלב מסוים החלפנו מספרי טלפון והמשכנו לקשקש בוואטסאפ, וכשהוא הציע שניפגש על הגג שלו לדייט עדיין לא שמעתי את הקול שלו אפילו. הלכתי על זה בקטע של חוויה, ואמרתי לעצמי שמקסימום יהיה לי סיפור מצחיק לספר".
הגג:
"הגעתי אליו לגג והייתי נבוכה נורא מהסיטואציה: כל הדיבורים פתאום הפכו למציאות, וכשראיתי שהוא בחור מהמם ישר שאלתי את עצמי מה לא בסדר כאן, מתי יגיע הרגע שבו אגלה שהוא רוצח סדרתי או משהו", משחזרת דנה. "להפתעתי הכל היה נורא פשוט וחמים, היה לנו דייט רגוע עם גולדסטאר, ערק, ומוזיקה על הגג, והתחושה היתה נורא ביתית ונינוחה. כנגד כל הסיכויים נשארתי שם באותו הלילה ומאז פשוט היינו ביחד, בלי כל התחקירים הסבוכים בגוגל, בלי המלצות מאנשים, ובלי כל התהליכים שאפיינו את הדייטים שלי באותה תקופה. ככה זה: שנתיים שלמות עשיתי בדיוק את הדברים ה'נכונים', שאלתי מליון שאלות, הכרתי דרך חברים, ודווקא במקום הספונטני והטבעי הזה קרה משהו. למחרת התעוררנו בבוקר ומאז פשוט ידענו שאנחנו ביחד, וזה מדהים במיוחד כי אנחנו כל כך שונים אחד מהשני. הוא כזה אמן מגוון וצבעוני ואני כזאת סטרייטית הגיונית ומסודרת. אחרי שלושה חודשים בדיוק נגמר לי החוזה ושקלנו מעבר לגור יחד. ממילא היינו כל הזמן אחד אצל השני ולמרות שזה היה טיפה מלחיץ החלטתי ללכת על זה. עברתי אליו, לדירה שלו עם השותפה ובילינו ככה איזה חודשיים עד שעברנו לדירה משלנו, כמה בניינים ליד".
ההצעה:
"קודם צריך להבין שגלעד הוא בן אדם שעד שלא סוגרים את המסיבה לא עוזב, הוא מאלה שנשארים עד שהמנקה מגיע", מבארת דנה. "היינו במסיבת יום העצמאות אצל חברים בפלורנטין, אני עם הבירה ביד בכוס חד פעמית ופתאום אני רואה שהוא נהיה לבן, כאילו לא טוב לו, וכששאלתי אותו מה קורה הוא אמר לי: 'בואי, הולכים'. גרר אותי החוצה ועלינו על מונית. ישבתי במונית, עדיין עם הבירה ביד וניסיתי להבין מה יש לו. עברו לי כמובן מליון דברים בראש. בהתחלה חשבתי שהוא שיכור, אחרי זה חשבתי שאולי הוא רוצה לספר לי משהו לא נעים, הייתי בסרטים, וכשהוא אמר לי שהוא צריך לספר לי משהו זה החמיר. הגענו הביתה, ישבתי בסלון, עדיין עם הבירה ביד, והוא לא שחרר עדיין מידע. הייתי בלחץ נוראי. ואז הוא יצא מהחדר וראיתי שהוא מחזיק משהו קטן בכף היד שנראה כמו שבלול. לא הבנתי מה זה. ואז הוא חייך חיוך ענק, ירד על הברך, הגיש לי טבעת מנייר ושאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו. אי אפשר לתאר את נפילת המתח וההקלה שחשתי. כל הטררם הזה היה מכוון. מסתבר שהוא רצה להציע הרבה זמן וכבר התחיל לברר על טבעות, אבל כשהוא ישב במסיבה הוא פתאום הרגיש שעכשיו זה הזמן הנכון, ושטבעת זמנית מנייר תתאים בנתיים. היה הכי שמח בעולם, צרחות בבית, קפיצות, ריקודים, והשכנים שהצטרפו לחגוג איתנו עד הבוקר. כולם היו בעננים".
החתונה:
"בספטמבר, אחרי חמישה חודשים, התחתנו בקסטיאל. התאהבנו במקום ואז פשוט הרצנו את זה, זה היה ממש תקתוק כזה שהכל ממש הסתדר מעצמו, ורצינו להתחתן לפני שהוא מתחיל ללמוד. היתה חתונה של 200 איש, מצוצמצת ואיכותית וכל החתונה היתה מלאה בטאצ'ים שלנו, מרמת ההזמנה, והכובעים המיוחדים, עד ציור קיר ענק שגלעד צייר בהשראת הגרפיקה שעשינו לכובעים. היה אירוע מדהים, הכל היה נורא מדויק ולשנינו יש את אותה טבעת נישואין שרשום עליה 'גלעדנה' באותיות עבריות קדומות, שאמא שלו הכינה לנו. את ירח הדבש בילינו בכרתים: לקחנו ג'יפ מגניב וטיילנו כל היום עם יין בכל מיני מקומות לא תיירותיים, שהינו בדירה מדהימה, לא במלון, והיה נורא כיף. באמצע הטיול היתה לנו נפילת מתח כזאת שגרמה לנו לריב, ובסופה עשינו קעקוע משותף באותו מקום על הזרוע, 'רליני', שזו מילה ששמענו שאומרים אותה כל הזמן ולא ידענו מה משמעותה. רליני זה שלווה, וזה אומר שהכל בסדר בחיים גם כשאתה בסטרס".
אחרי:
"אנחנו עדיין גרים באותה דירה, הוא לומד עיצוב תעשייתי, אני עובדת במשרד פרסום אחר, והקעקוע שעשינו עובד- עשינו את זה כדי להזכיר לעצמינו ש'רליני' נכון גם לזוגיות, והאמת היא שזה נשמע סופר קיטשי, אבל זה צרוב לנו על העור, וכל פעם שיש לנו רגע של משבר אנחנו נזכרים שאנחנו ביחד, ואוהבים, והכל בסדר".
- רוצים לדעת עוד על חתונות או לקבל השראה לקראת החתונה שלכם? היכנסו עכשיו ל"בלוג חתונות"
, בלוג החתונות המוביל בישראל
>> ומה עם סיפור האהבה המיוחד שלכם? שלחו לנו סיפורים מרגשים למייל שלנו
