"איך תכירי בחור אם את לא יוצאת מהבית?", "לא מוצאים אהבה אם רק יושבים בפיג'מה על המחשב כל היום!"

כל מי שרווק מכיר היטב את הקלישאות השחוקות הללו. אז זהו, שלבנת זהב יכולה להרגיע אתכם. היא פגשה את בעלה, ישראל טרומן, בדיוק ככה: בלי לצאת מהבית, בפיג'מה ומול המחשב.

>> רוצים עוד סיפורי אהבה? כנסו לעמוד המיוחד שלנו, ''מאה סיפורי אהבה''

היא:

לבנת זהב, 27, מתכנתת

הוא:

ישראל טרומן, 26, סטודנט להנדסת חשמל

לפני:

כשהכירו הייתה לבנת קצינת לוגיסטיקה בשנה הראשונה של שנת הקבע שלה בצאלים וישראל היה לפני גיוס משום שהיה עתודאי. לבנת עברה פרידה לא קלה, ולא ממש הייתה בעניין של מערכות יחסים, וישראל היה אחרי סיום מערכת יחסים של שנתיים וחצי ורק רצה לבלות. נו, שמענו עליהם.

>> יש לכם סיפור אהבה מיוחד ומרגש? שלחו אותו אלינו ל-omer@xnet.co.il , ואולי גם אתם תופיעו כאן

הפגישה:

ישראל יצא למועדון ה"בארקה" הבאר שבעי למסיבה. גם אחותה של לבנת, ענבל, הייתה שם. "אחותי היא הבליינית של המשפחה", מעידה לבנת, "ובחורה מהממת שכל שניה בחור מתחיל איתה. בזמן שהיא הייתה במסיבה אני הייתי בפיג'מה מול המחשב, כמו כמעט בכל ערב. הוא ראה את אחותי, וכמובן ניסה להתחיל איתה. היא סירבה, כהרגלה בקודש, וכשהוא אמר לה את הגיל שלו היא חשבה שזה יכול מאוד להתאים לי, ונתנה לו את המסנג'ר שלי".

המסנג'ר:

זוכרים את המסנג'ר? השלב הזה שבין גביע לבן ריק עם חוט לבין הפייסבוק? יופי. "אלו היו הימים התמימים של המסנג'ר", משחזרת לבנת, "ואכן היינו תמימים למדי. דיברנו כמעט שלושה חודשים בלי להיפגש, ולא היה ספק שמדובר כאן בסתם משהו קליל ונחמד. הוא היה קטן ממני בשנה, אני הייתי לקראת שחרור והוא עדיין לא התגייס, אז זה היה נראה כמו משהו שלא יתפתח לשום מקום. מצד שני היה לי נורא נעים לדבר איתו וככה העברתי איתו סופי שבוע בהתכתבויות עד שיום אחד, אחרי שלושה חודשים, הוא לקח את הטלפון שלי ועברנו לסמס. רק אחרי כמה שבועות נוספים של סימוסים נפגשנו".

הפגישה, עכשיו באמת:

"הוא הזמין אותי למסיבת הגיוס שלו", נזכרת לבנת. "זה היה די מצחיק, והכי לא דייט, ובכלל, באתי עם מדים ועם דרגות של סגן למסיבת גיוס של טירון. בנוסף לכל, האקסית שלו היתה במסיבה, כך שהפעם הראשונה שנפגשנו היתה די מוזרה, וכמובן שעם כל זה אף אחד מאיתנו לא ציפה שזה יהיה משהו משמעותי. בפעם השניה שנפגשנו הוא בא אלי הביתה, ודווקא אז הייתה בינינו כימיה מעולה. מאז התחלנו להיפגש הרבה, ולמרות שציפינו שאחרי פעם או פעמיים זה פשוט ידעך מעצמו, כנראה זה היה חזק מאיתנו, ודווקא המשיך".

חבר וחברה?

"המעבר בין מערכת יחסים לא מחייבת למחייבת היה ברגע שהוא הציג אותי בתור החברה שלו", משחזרת לבנת. "אז הבנתי שהוא מתייחס לזה ברצינות, וגם התחלתי לנסות לראות את זה אחרת, ונהיינו זוג באופן רשמי. כדאי לציין שבתור קצינת לוגיסטיקה קמבנתי אותו כמו שאף טירון לא קומבן מעולם. בנוסף לזה שהמפקד שלו היה ידיד טוב שלו מהצבא. כשהוא חתם קבע אני הפכתי להיות סטודנטית ועברנו לגור ביחד בבאר שבע".

ההצעה:

"ביום ההולדת ה-26 שלי, לפני שנה, ישראל הפתיע אותי בצניחה חופשית", חוזרת לבנת אל הרגע הקסום. "אף אחד מאיתנו לא טיפוס אקסטרימי, אני לא מבינה מאיפה בא לו הרעיון ובכלל לא רציתי לעלות. דקה לפני שעלינו הייתי מבואסת עליו ועצבנית, כי שנאתי את המתנה הזאת וגם אמרתי לו שהוא אכזב את כל המשפחה שלי כי כולם ציפו להצעה ולא היה שום דבר. הוא שיחק אותה כל כך יפה ואמר לי 'תשמעי, אני מצטער' ו'כשזה יקרה את תדעי' וממש האמנתי לו. עליתי על המטוס, וכל הזמן התפללתי רק שזה יגמר. כשהייתי באוויר פתאום ראיתי שלט ענק על הקרקע ''ליבי, התינשאי לי?''. המדריך צניחה הראה לי את השלט ואמר שזה בשבילי, והאינסטינקט שלי היה להגיד 'לא, לא, זה לא בשבילי'. איך שנחתנו אמרתי לו 'כן' ומכאן התחילו הארגונים. לפני חודשיים התחתנו".

ומה עכשיו?

עכשיו לבנת וישראל נשואים, שזה לא הבדל גדול ממה שהיה לפני, כך על פי עדותם. הם עדיין גרים באותה דירה, וממש עוד מעט אורזים את המזוודות וטסים להודו לירח דבש. "כולם צוחקים עלינו שזה המקום הכי לא מתאים לירח דבש", אומרת לבנת, "אבל שנינו מאוד רוצים לנסוע. זה סוג של טיול אחרי צבא לשנינו, החתונה זה רק תירוץ. חשוב לי לציין שמאז ועד היום לא ביקרתי מעולם במועדון ה'בארקה' המדובר. אני פשוט כל כך חננה שמזל שאחותי עושה את העבודה השחורה בשביל שתינו. לכל הבנות ששומעות את כל הקלישאות הללו: הנה, עובדה שאפשר למצוא אהבה בלי לצאת מהבית. ואם מפריע לי שהוא התחיל עם אחותי? ממש לא. זה רק אומר שיש לו טעם טוב".

>> אוהבים? מתחתנים? כנסו גם אתם ל-מתחתניםzap