בדרך כלל, יש לציין, אנחנו מעריצים גדולים של הצעות נישואין. בין אם אתה וחבריך האופנוענים עוצרים את התנועה בקליפורניה, מארגן 140 מחבריך הקרובים להצעת נישואין בלתי נשכחת או סתם אחראי על הצעת הנישואין הטובה בהיסטוריה, אנחנו בדרך כלל בעדך. אלא אם כן, כאילו, אתה מזייף את מותך כדי להציע נישואין, ואז אנחנו כבר לא ממש בצד שלך.
ובכל זאת, אנחנו מודים, משהו בהצעת הנישואין הזו קצת צרם לנו. לא, זו לא העובדה שהבחורה הנחמדה הציעה לבחור החביב - אנחנו דווקא לגמרי בעד זה, והלוואי ונראה יותר הצעות כאלו - אלא יותר העובדה שהבחור, איך נאמר, נראה פחות כאילו הציעו לו נישואין הרגע, ויותר כאילו אמרו לו "שלום אדוני, אנחנו ממס הכנסה, באנו לפשוט לך על הבית ולקחת לך את התחתונים".
מעשה שהיה כך היה:חתננו המיועד יצא למסע נוצרי כלשהו הנמשך כשנתיים ובמסגרתו, לטענתו, לא היה יכול ליצור קשר "אלא בדואר או באי-מיילים". לנו זה נשמע כמו גרסת האקסטרים של התירוץ "תשמעי, מותק, אני ממש קבור בעבודה כרגע", אבל שיהיה.
כך או אחרת, השניים חיים כך כבר שנתיים, וב"כך" אנחנו מתכוונים בלי להתראות או אפילו לדבר בטלפון, כשרק תחלופת מכתבים היא זו ששומרת על הקשר ביניהם. קצת רומנטי, קצת חשוד, קצת לא ענייננו, אז נפסיק לדחוף את האף לנישואין שלא שלנו.
עוד לא הספיק לנחות עלם החמודות בציוויליזציה המודרנית (במקום הנידח שהוא היה אפילו בטלפון לא דיברו, להזכירכם, וגם לא שמעו על טלפון נייד או טלפון לווייני) וכבר קיבל בטרמינל לא רק את חברתו האוהבת, אלא גם את כל קבוצת ה"פלאש-מוב" של אמא שלה, הכוללת, ממבט ראשון וביקורתי ביותר, קצת יותר מדי אנשים שמפרשים את המושג "פלאש-מוב" כ"כל אחד עושה מה שבא לו בזמן אחר לגמרי".
אבל מה זה חשוב, העיקר הכוונה,גם אם הביצוע כושל לגמרי. היא כרעה ברך, הוא הסכים (שימו לב להבעה שלו, שנעה איפשהו בין אימה לזעזוע) ואחר כך גם הגדיל לעשות, כרע ברך בעצמו והציע גם לה נישואין (באופן מפתיע, היא הסכימה!). אנחנו מאחלים לזוג הצעיר בהצלחה,ומקווים שהצעת הנישואין הבאה תראה קצת פחות כאילו החתן יצא הרגע מסרט אימה.
