תמיד אומרים לנו שהאהבה הטובה והטהורה ביותר היא זו שאינה תלויה בדבר. אז נכון, זו בדרך כלל דרך מנומסת להגיד שזה שלבן הזוג שלכם יש ארנק בגודל האגו של אביבית בר זוהר זו עדיין לא סיבה מספיק טובה להתחתן איתו, אבל זה רק בגלל שהוגי המשפט מעולם לא חשבו שבכלל אפשרי לאהוב מישהו שמתגורר אלפי קילומטרים ממך.
אבל למרות שנדמה שאהבות כאלה קורות רק בסרטים ובאגדות , דווקא הארץ שלנו היא מקור בלתי נדלה למפגשים קסומים שכאלה. בזכות פרוייקט "תגלית", המנחית כאן מדי שנה אלפי צעירים יהודים על מנת שיכירו את נופי הארץ. על הדרך, מאות מהם (כך, לפחות, לטענת "תגלית") מוצאים גם את אהבת חייהם. הנה שלושה זוגות שגם המרחק הגיאוגרפי והבדלי השפה לא עצרו אותם, התאהבו בארץ (תרתי משמע) והמשיכו כל הדרך לחופה. ולנטיינז שמח!
"כבר בלחיצת היד הראשונה ידעתי שאני רוצה לבלות איתה את שארית חיי"
היא:
רומי ווקר, ישראלית, מתמחה ב-Motion Graphics, ממשק משתמש וייעוץ תדמיתי
הוא:
אדי ווקר, קנדי, מתמחה בפיתוח עסקי, ועובד עם חברות סטרט אפ בישראל ובקנדה
הפגישה:
"זה היה ביום החמישי בארץ", משחזר אדי. "הימים בסיור בארץ היו מעייפים וצפופים מאוד, וכולנו היינו כבר עמוסי חוויות ומפגשים. אבל היום ההוא הצטרפו לטיול גם חיילים ישראלים על מנת לארח לנו חברה. פתאום ראיתי את רומי מהחלון. אפילו לא הצלחתי לראות בבירור את הפנים שלה או לשמוע את הקול שלה, אבל הרגשתי שאני נמשך אליה. החיילים החלו לעלות בזה אחר זה, וביקשתי מחבר שישב לידי שיפנה קצת מקום כדי שהיא תוכל להתיישב לידנו. סימנתי לה שיש מקום פנוי לידנו, והיא באה לשבת. כבר בלחיצת היד הראשונה ידעתי שאני רוצה לבלות איתה את שארית חיי".
אהבה ממבט ראשון?
"ידעתי שמשהו היה שונה בה עוד לפני שהיא הסתובה אלי. לא ידעתי שאני אתחתן איתה, אבל ידעתי שאני חייב לבלות יותר זמן איתה. ברגע שהיא אמרה לי שלום ידעתי שאני רוצה אותה קרוב אלי לשארית החיים. לקח לי שנת לילה כדי להבין שאני מאוהב בה. כמובן שניסיתי לא לספר לה את הדברים האלה באופן מיידי. הנחתי שזה קצת מוזר שבחור שבקושי מכיר אותה יגיד לה שהוא אוהב אותה ומתכוון לבלות את חייו איתה".
הדייט הראשון:
"אחרי ארוחת ערב ביום שהכרנו, אני, חבר שלי והחייל שישן איתנו בחדר החלטנו לארגן מסיבה בחדר במלון והזמנו את רומי והשותפות שלה לחדר. רומי הייתה בחדר עם שתי חברות שלי מבית הספר. כשהן הגיעו, חבר שלי ביקש מכולם להצטרף אליו ללכת להביא כיבוד למסיבה, חוץ מרומי וממני. הוא כנראה ידע למה".
הנשיקה הראשונה:
"הסתכלנו דרך החלון על חוף הים של תל אביב, ואני אמרתי לה כמה החוף יפה, וחשבתי לעצמי 'היא בטח יודעת עד כמה החוף יפה, היא גרה פה'. רציתי לנשק אותה, ולא ידעתי אם היא מרגישה אותו דבר, אז ספרתי עד שלוש ונישקתי אותה. 'וואו! לאט!', היא אמרה לי, ואז חזרנו לדבר עם כולם. חצי שעה אחר כך ירדנו כולנו לחוף, למועדון שתגלית הכינו עבורנו. ברחבת הריקודים מצאנו את עצמנו לבד, אז רקדנו יחד, רק שנינו ואחר כך יצאנו לטיול לאורך החוף והתיישבנו על כסאות בחוף. ואז רומי הסתובבה ונישקה אותי".
ההצעה:
"לאחר שבע שנים יחד החלטתי להציע נישואין. שאלתי את רומי איזו טבעת היא מעדיפה, אבל היא אמרה שהיא לא אוהב לענוד טבעות. החלטתי על שרשרת יהלומים, אבל היא סירבה בטענה שזה 'קר'. נשארתי עם האתגר למצוא את הדבר שרומי תאהב, והבנתי שאני צריך משהו מיוחד. התחלתי להכיר את נושא האבנים וכך הגעתי אל האבן רוז קוורץ שמסמלת אהבה, חמלה, כבוד ועדינות. רומי ואני גם עובדים ביחד, ככה שהיה קשה מאוד להפתיע אותה, ויום אחד, בדרכנו לארוחת הצהריים קיבלתי את ההודעה שהגיעה החבילה שהזמנתי. העמדתי פנים שקיבלתי איזה גאדג'ט שהזמנתי בדואר, ורומי חיכתה לי במכונית כי ירד גשם בחוץ.
יום אחד בדרכנו לארוחת הצהרים, אני הולך לדואר ומגלה את ההודעה על החבילה. חזרנו הביתה, הנחתי את הקופסה על השולחן והלכתי אל רומי כדי להגיד לה כמה אני אוהב אותה וכמה אני רוצה לחיות את חיי איתה, אבל פתאום לא ראיתי את הקופסה על השולחן. הסתכלתי מסביב, וראיתי את הכלבה שלנו יושבת מתחת לשולחן הקפה ובפיה, כמובן, השרשרת. קראנו לה, פתחתי את הקופסה והיא פרצה בבכי של שמחה".
"נפנפנו בדגלים של ישראל, ונהיה בינינו קליק"
היא:
מיכל סימון, ישראלית, תלמידת תואר ראשון
הוא:
מקס סימון, אמריקאי, עובד בחברה לבידור וסטודנט לתואר שני
הפגישה הראשונה:
בחוף הים בתל אביב בינאור 2008. מקס השתתף במשלחת של תגלית מלוס אנג'לס, ומיכל הייתה אחת משמונה חיילות שהצטרפו לקבוצה שבה הוא היה. "בפעם הראשונה שנפגשנו לא בדיוק יצא לנו להכיר אחד את השנייה", נזכר מקס. "היה מן דיסטנס כזה בגלל המדים ובכלל כל ההתרגשות של כל המשתתפים. כמה ימים לאחר מכן, כשיצאנו כקבוצה לירושלים לאירוע גדול של תגלית בבנייני האומה, נוצר בינינו הקליק בזמן שישבנו אחד לצד השניה והנפנו דגלונים של ישראל. צחקנו ביחד ולא הפסקנו לדבר".
הנשיקה הראשונה:
למקס ומיכל לקח לא מעט זמן לצאת לדייט הראשון שלהם. הם התכתבו ודיברו הרבה (בעיקר, מן הסתם, דרך פייסבוק) ובסוף מיכל החליטה לטוס אליו. הדייט הראשון שלהם היה בלוס אנג'לס אחרי המון זמן שלא התראו. הנשיקה הראשונה, איך לא, הייתה בחוף הים בסנטה מוניקה כשברקע השקיעה.
ההצעה:
"זה היה כמה ימים לפני הולנטיינס", מספר מקס. "תכננתי את כל היום הזה כהפתעה, ומיכל חשבה שזה בסך הכל לכבוד יום האהבה. בהתחלה עצרנו בהוליווד בואל, שם ראינו את ההופעה הראשונה שלנו יחד והצטלמנו שם קצת. אחר כך נסענו לבברלי הילס, שם בילינו הרבה מהדייטים שלנו. באחת החנויות מיכל חצאה חולצה של הלייקרס עם איור של מיני מאוס עם טבעת על היד והכיתוב "Put Another Ring On It" (ההקשר, כמובן, הוא עוד טבעת אליפות לקבוצת הלוס אנג'לס לייקרס - מ.י). מיכל רצתה לקנות את החולצה, אני סירבתי בתוקף. היום גם היא יודעת למה". אחרי הסיור בתחנות נסענו לחוף הים בסנטה מוניקה, שם התנשקנו לראשונה. מקס כרע ברך ואמר "עשינו את כל העצירות היום בגלל שהן כולן חלק מסויים ממה שעברנו עד עכשיו, ועכשיו אני מקווה להתחיל את העתיד שלנו יחד. תינשאי לה?". מיכל, כמובן, אמרה כן. השאר היסטוריה.
תוכניות לעתיד:
מקס ומיכל התחתנו (בארץ, כמובן) לפני חודש וגרים כעת בלוס אנג'לס יחד. מקס לומד לתואר השני שלו, ומיכל שוקדת על התואר הראשון שלה. אחרי שיסיימו עם התארים מקווים לחזור לארץ ולהשתקע כאן.
"ניסיתי להכיר לו בנות אחרות, לא האמנתי שירצה אותי"
היא:
אולגה דונלי, אוסטרלית, סטודנטית
הוא:
סטפן דונלי, אוסטרלי, סטודנט
הפגישה הראשונה:
"זה קרה ביום הראשון שלנו בישראל, בטיול הראשון של הקבוצה", משחזרת אולגה. "התחלנו את הטיפוס על הר מירון בזהירות כדי לא להחליק על הסלעים הרטובים. אני לא סבלנית, אז כשכל הקבוצה מסביבי התמהמה דילגתי על האבנים להגיע במהירות לחזית הקבוצה. רק כשהרמתי את הראש הבנתי שעקפתי את כולם ושהייתי ממש מאחורי בחור בלונדיני גבוה. המשכתי לקפץ קדימה על הסלעים עד שהבחור הסתובב והסתכל אלי במבט מופתע. הדבר הראשון שהוא אמר לי אי פעם? 'וואו, חשבתי שאת אדם הרבה יותר גדול! את ממש רעשנית!'. אבל זה הצחיק אותי, כי הוא היה כל כך כן. היה לו חיוך יפה, והרגשתי כל כך נוח לדבר איתו. כשחזרנו למלון רצתי לחברה הכי טובה שלי לספר לה על הבחור החמוד שהכרתי. מכאן ואילך, זו הייתה המשימה של הקבוצה לראות אותנו יחד".
ה"אני אוהב אותך" הראשון:
"בחורה אחת מהקבוצה שכנעה אותי שסטפן אמר שאני בלתי נשכחת, ואחר כך היא הלכה אליו ואמרה לו בדיוק את אותו הדבר! בסעודת השבת הראשונה שלנו מדריך הסיור שלנו הרים כוס לחיינו ואמר שאנחנו נהיה זוג פנטסטי, ואנחנו נהיינו יותר אדומים מהיין בגלל שאפילו לא אמרנו אחד לשניה שיש לנו קצת רגשות. אחר כך הרב לקח אותי הצידה כדי להגיד לי איזה בן אדם מדהים סטפן וביקש ממני להפסיק לנפנף אותו, אבל אני לא נפנפתי אותו, אני ביליתי את רוב הטיול בלהכיר לו בנות אחרות כי לא הבנתי למה הוא כל כך מעוניין בי! משם היינו יחד כל הזמן. לקראת סוף הטיול שמנו לב שעדיין לא התנשקנו, אבל היינו כל כך קרובים אחד לשני שזה בכלל לא שינה כלום. לא היינו צריכים את הנשיקה הראשונה להראות כמה אנחנו דואגים זה לזה. רגע לפני שעלינו למטוסים הביתה הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ונתן לי תמונה מודפסת שלנו יחד ממוסגרת בלב. מהרגע שנפגשנו ועד היום לא היה יום אחד שלא דברנו אחד עם השני".
ההצעה:
"סטפן הציע לי נישואין כשהייתי בת 19, למרות שהוא רצה שנה לפני כן אבל אמרתי לו לחכות. תמיד ידענו שנתחתן. ביום שהוא הציע התלבשנו כדי להשתתף בגביע מלבורן, קרנבל של מרוץ סוסים שנערך מדי שנה, אבל היה מזג אוויר גשום ואומלל. במקום זה, הלכנו לאקווריום בלבוש רשמי של חליפה ועניבה ושמלה. אחרי האקווריום המשכנו לסרט ולארוחת ערב בקזינו. שם, ליד האישה שנגנה בפסנתר, הוא הציע. לא הופתעתי, כי זה מה ששנינו רצינו. מייד צלצלנו לשתי המשפחות שלנו כדי לבשר את החדשות הטובות. היום שנינו עסוקים בשיפוץ הבית הראשון שלנו יחד במלבורן".
>> רוצים עוד סיפורי אהבה מרגשים? הכנסו לעמוד הפרוייקט שלנו, ''מאה סיפורי אהבה''
>> יש לכם סיפור אהבה מרגש ומיוחד משלכם? רוצים להופיע במדור? שלחו לנו אותו
