לפני קצת יותר משנה, כשהושק אתר whatsyourprice.com, לא מעט אנשים בקהילת האינטרנט ובקהילה העסקית גיחכו. זה נכון, הבעלים של האתר, ברנדון וויד, כבר השיק כמה אתרים מוצלחים המבוססים על אותו סגנון (ביניהם אתר sugardaddy.com הידוע לשמצה), אבל זה היה כבר מוגזם: אתר שבו בחורות מעמידות את עצמן למכירה פומבית ומבקשת מגברים שישלמו להן כדי לצאת איתן לדייט? נו, באמת.

למעשה, לא רק אנחת יאוש מוויד הייתה בעיתונות הכלכלית באותה תקופה, אלא שהמגזין הכלכלי מכובד "איי.אנ.סי" הרשה לעצמו לנבא שהאתר הזה יהיה אחד מעשרת המיזמים הכושלים של השנה. גם לוויד עצמו, בהודעה שהוציא לעיתונות, היו ציפיות די צנועות, והוא צפה שתוך שנה יהיו רשומים לאתר כ-30,000 משתמשים בלבד.

אף אחד לא האמין שזה יגיע לכזו כמות משתמשים גדולה. צילום מסך מהאתר (מתוך Whatsyourprice.com)
אף אחד לא האמין שזה יגיע לכזו כמות משתמשים גדולה. צילום מסך מהאתר (מתוך Whatsyourprice.com)

אז שנה עברה, ומה שהחל בגיחוכים מצד אנשי התעשייה והרשת מוחק להם עם כל יום שעובר את החיוך מהפנים. קצת יותר משנה באוויר, חוגג האתר יותר ממאה אלף משתמשים רשומים, ומאות משתמשים חדשים מדי יום, לטענתו. התחזיות המעודכנות של וויד וחבורתו כבר מדברות על כרבע מיליון משתמשים רשומים עד סוף שנת 2013. והמספר הזה, אתם כבר בוודאי יכולים לנחש, מדאיג לא מעט אנשים בארצות הברית.

תופעה תרבותית? צורך אמיתי? איבוד כל הערכים של הדור הצעיר? מיטב המגזינים מנסים לענות על השאלה הזו, ובינתיים ללא הצלחה. עם זאת, דבר אחד בהחלט ברור: משפט העסקים המפורסם "לכל אחד יש מחיר" נכון היום, לפחות כשזה מגיע לעולם הדייטינג, יותר מאי פעם.

רוצה דייט? שלוף שטרות

אז איך, בעצם, כל העסק הזה עובד? פשוט מאוד. עם הכניסה לאתר תתבקשו להצהיר האם אתם "נדיבים" (דהיינו, גברים) או "אטרקטיביות" (דהיינו, נשים). ההרשמה לאתר היא חינמית לחלוטין (מה שאולי עשוי להסביר, באיזשהו עולם, את מספר המשתמשים האסטרונומי), והכסף נכנס לתמונה רק אחר כך.

מצאת מישהי שאתה אוהב? מכאן, ובכן, כדאי שתשלוף את הארנק. אתה יכול לקרוץ לה, ואתה גם יכול לנפנף בשטרות (הוירטואליים, בינתיים) ולהציע לה כל סכום כסף שנראה לך. האטרקטיבית מן העבר השני יכולה לדחות את ההצעה שלך, להסכים לה או - ברוב חוצפתה - לבקש ממך להעלות את הרף ולשלוף עוד קצת שטרות.

אם אתם חושבים, במקרה, שמדובר בסכומים פעוטים הנעים בין 5 ל-10 דולר, דעו שעל פי פרסומים של האתר עצמו מדובר בסכומים גדולים הרבה יותר. למשל, בחורה ברונטית מקבלת הצעה ממוצעת של כ-139.81 דולרים, בחורה עם עיניים ירוקות תזכה להצעה הגבוהה ב-40.39 דולרים מכל השאר, על סעיף לא מעשנת תקבלי עוד 17.64 דולרים ותואר כלשהו באוניברסיטה יכניס לכיסך עוד 28.24 דולרים בממוצע. על פי החישוב הזה, בחורה ברונטית עם עיניים ירוקות, שאינה שותה, אינה משענת ועם תואר תזכה להצעה של לא פחות מ-242.29 דולרים. והמספרים האלה מדאיגים. מדאיגים מאוד.

רק רוצה הזדמנות עם הבחורות היפות

לדידו של הוגה וממציא האתר, ברנדון וויד, ממש לא מדובר כאן בבחורות רגילות המדרדרות את עצמה לרמה של נערות ליווי, אלא בנוסחה טהורה יותר למצוא אהבה. "כבחור צעיר, הייתי נכנס לפאב ורק רוצה הזדמנות עם כל הבחורות היפות שהיו שם. רציתי שישימו עלי, וידעתי שבתור החנון שאני אין סיכוי שזה יקרה. לא הייתה לי שום בעיה לשלם להן על הזמן שלהן. אלו בסך הכל עקרונות של כלכלת השוק החופשי שעכשיו מוסבים גם לדייטים".

מאות מצטרפים חדשים ביום. צילום מסך מהאתר (מתוך Whatsyourprice.com)
מאות מצטרפים חדשים ביום. צילום מסך מהאתר (מתוך Whatsyourprice.com)

עם זאת, בואו לא ניתמם. בחורות שמבקשות תשלום מראש על הזמן שלהן (רק לצורך הבהרה: התשלום מראש הוא בנוסף לתשלום על הדייט עצמו) יש בעיקר במכוני ליווי. עם זאת, מה אפשר להגיד? זה עובד.

הסיבה, אגב, בהחלט יכולה להיות נעוצה בכוח הכלכלי שעומד מאחורי הרווקות של ימינו. על פי מחקר של ארגון "Womensagenda" ישנם 200,000 גברים יותר מאשר נשים און-ליין, מה שהופך, אם נידבק לשפה הכלכלית הטהורה, כל רווקה למוצר מבוקש מאוד.

גם היחס באתר הנ"ל דומה למדי. על פי הרישומים ישנם 75,000 "נדיבים" ורק 25,000 "אטרקטיביות", כלומר שלושה גברים על כל אישה. לכן זה אולי לא ממש מפתיע - מקומם כן, אבל מפתיע לא - שיותר ויותר נשים הרשומות לאתרי היכרויות חושבות לעצמן שזו בעצם יכולה להיות השלמת הכנסה לא רעה בכלל.

ולרוע המזל, כנראה שהן צודקות.

זנות או כלכלה חופשית?

שיטוט באתר מוכיח שני דברים: האחד, אם חשבתם שהתופעה יחודית רק לאמריקה, אתם יכולים לשכוח מזה. היה קל מאוד למצוא שם בחורות גם מחיפה, ירושלים, רחובות ואפילו פרופילים שלמים הכתובים רק בעברית, שמטעמי צנעת הפרט איננו יכולים לפרסם כאן. וכן, רווקים מכל העולם בהחלט יכולים להתחיל לחשוש: אמנם עדיין לא מדובר ברוב המוחלט של הרווקות, אבל אולי אנחנו לא ממש רחוקים כמו שחשבנו מהימים בהן כל רווקה תדרוש כסף עבור עצם הגעתה לדרינק.

מופרך? כנראה שכן. אבל יותר ויותר רווקות שמגלות את הפוטנציאל הטמון בדבר קופצות על ההזדמנות בשתי ידיים ולא מביטות לאחור. "זה חוסך זמן אולטמטיבי", מסבירה הרווקה פני הארת'סמות' למגזין "ביזנס אינסיידר", שניסה לסקור את התופעה. "את רשומה לאתרי היכרויות, מקבלת המון הודעות מגברים שכל מה שהם רוצים זה להשכיב אותך, ובנוסף לזה, רובם ממש לא ברמה. אני לא רואה פגם מוסרי בעניין הזה, ואני גם לא דורשת סכומים לא ריאליים. אם מישהו באמת רוצה להכיר אותי, אז שישים את הכסף שלו במקום הפה שלו".

"אחרי כמה שנים, חווית הדייטינג היא חוויה מתסכלת למדי", מוסיפה הרווקה ארין די-ליי למגזין. "את יוצאת, מגיעים כל מיני בחורים מסריחים, רמאים, שלא שמעו על דאודרנט או מקלחת ואת תקועה איתם ערב שלם. אני לא מתעסקת בשאלה אם זה נכון או לא מוסרית, אבל אני כן יכולה להגיד שהגברים לגמרי הביאו את זה על עצמם".

כך או כך, ולמרות מספר הרווקות האסטרונומי, העיתונות והאינטרנט החלו לתקוף בחמת זעם את אתר השידוכים המשונה. האתר הפופולרי "גוקר" כינה אותו בכתבתו "צעד אחד מזנות" וגם המגזין המכובד פורבס נדרש לסוגיה ופרשניתו אליסה דוקט כתבה "אז גברים שולפים כסף ומנפנפים בשטרות על מנת שנשים יפות יצאו איתם. מייסדי האתר טוענים שזו אינה זנות, אבל אני מצטערת, אני לא מצליחה למצוא לזה שום מילה אחרת".

אבל כל מתקפה, כך נראה, גורמת למספר המשתמשים באתר לעלות. ובעוד שאמריקה כולה תוהה איך הדרדרנו למצב הזה, היו סמוכים ובטוחים שברנדון וויד מחייך מאוזן לאוזן בזמן שהוא סופר את השטרות.