אז יצא עוד מחקר (אין, אני קרועה על המחקרים הדביליים האלה) שהפעם מגיע מאוניברסיטת לונדון, ואפילו פורסם במגזין המדעי הנחשב Plos One. הבשורה הפעם? ובכן, שימו לב, גברים במצב של מתח נמשכים לנשים שמנות.
נו, תתנחמו בזה שאף בעל חיים לא נפגע כדי להגיע למסקנה הזאת. ואיך הם הגיעו אליה, אתם שואלים? אז ככה.
לקחו שמונים גברים, חילקו אותם לשתי קבוצות. אחת הועמדה מול חדר ישיבות מלא באנשים מחוייטים ונתבקשה לשאת נאום רפרזנטטיבי כאילו הם בראיון עבודה במטרה לשכנע את היושבים בשולחן לבחור בהם, כאשר יודעו מראש שהפרזנטציה שלהם מוקלטת בוידאו ושאלמנטים כמו סגנון הצגה ושפת גוף הם חלק מקריטריונים שנלקחים בחשבון. אחר כך נתנו להם לעמוד ולספור מ1022 אחורנית בכפולות של 13.
חופשי מלחיץ.
באותו זמן, הקבוצה השניה פשוט ישבה לה בנחת בחדר נפרד והמתינה בכיף, וגם כפי הנראה גרבצה בעוז, אבל זה ניחוש שלי. אחרי 20 דקות (זה הזמן שלוקח ללחץ אחרי סיטואציה להגיע לשיאו) הוצגו בפני שתי הקבוצות עשר תמונות בשחור לבן של נשים עירומות במידות גוף החל מרזה מאד עד שמנה מאד. וכן, רק גוף, ללא פנים. בכל זאת גברים, אנחנו לא רוצים שיתבלבלו.
ביקשו מהם לזהות את מידות הגוף החל מרזה מאד עד לשמנה מאד, ושאלו אותם לאיזה גוף הם הכי נמשכים. התוצאות היו ברורות: גברים שהיו תחת סטרס נמשכו במובהק לנשים גדולות יותר מאשר אלה שחיכו בחדר השני.
אף אחד לא רוצה בחורה רזה
לצערי המחקר לא ממש מפרט את הסיבות להבדלים התמוהים בין הקבוצות, מעבר לציון מעורפל של אסוציאציה קמאית שעושה המוח הלימבי בין שומן למקורות אוכל קרובים ופוריות. על המשמעות הפסיכולוגית החברתית הוא בכלל מדלג.
ככה זה המחקרים האלה, נותנים לך נתונים ומשאירים לך את הפרשנות. תאמינו לי, יש לכם מזל שאני קיימת.
ביננו, ונסיוני בתקופות שמנות יותר תומך בזה לגמרי, אין חדש תחת השמש. גברים נמשכים ותמיד נמשכו יותר לבשרנות נשית. הנשים המאד רזות הן רק עניין אופנתי חולף. כאילו, תוך מאה-מאתיים שנה הוא בטוח יחלוף. גג ארבע מאות.
תכל'ס, גברים, אם תתפסו אותם ברגע של אמת, או יותר עדיף שיכורים מהתחת ולא יודעים מה הם שחים, ותשאלו אותם מי הייתה הזיון הכי טוב שהם זוכרים, הם בחיים לא יגידו לכם שזו הייתה מישהי מקלונית מלאה בעצמות בולטות, כזו שכשיורדים לה נדקרים בעין מעצמות הירכיים.
הם תמיד ימלמלו בביישנות משהו על איזו מישהי שפעם היה להם איתה "קטע" שלא ברור להם עד היום למה הוא נמשך חצי שנה, כי הרי היה להם ברור מראש שהיא חמודה אבל זה לא למשהו רציני, והיא הייתה הזיון הכי טוב שלהם בחיים.
אם תנסו לחקור לעומק ולגלות פרטים, סביר להניח שתגלו שהיא הייתה שמנמנה, או לפעמים אפילו ממש שמנה. בדקתי את התיאוריה הזאת עשרות פעמים, ולמעט מקרים חריגים, הזיון הכי טוב של כל גבר הייתה בחורה בעלת מידות גוף בינוניות/ נורמליות, או למעלה מזה.
אבל למה דווקא במצוקה?
הסיבות הן מגוונות.
1. נשים רזות בדרך כלל ממורמרות נורא, מהרעב התמידי שמענה את נשמתן נטולת הגלוטן.
2. הן דוקרות
3. הן פסיכוטיות בכל מה שקשור לדימוי הגוף שלהן, אחרת מראש הן לא היו אוכלות 620 קלוריות ליום ועושות אירובי עשר שעות בשבוע. כתוצאה הן עסוקות כל הזמן בכמה הן פוטוגניות בפוזיציות שונות ולא ממש משתחררות
4. הן בירוקרטיות לאללה. כדי לזיין אותן צריך לתפוס אותן בדיוק לפני הארוחה הגדולה של היום, אחרי האימון והמקלחת ובלי הכאב ראש, שנובע כמובן, ממחסור חמור בויטמינים. בחורות רזות מאד מאד לא מחוברות לתשוקה חייתית ספונטאנית, מהסיבה הפשוטה שאין להן מספיק אהבה עצמית כדי לחוות פרץ של חרמנות טבעי וחף מחשיבה מיותרת ופינפונים 5. אין להן ציצים ותחת, שהם כידוע האיברים הנשיים שמבדילים את הגוף שלנו מהגוף הגברי (זה והעובדה שאין לנו שערות על הגב)
6. אישה רזה מאד היא ההיפך הגמור מסמל לבריאות, לפריון, או נוכחות מנחמת שמזכירה אב טיפוס אימהי, מזין, רך ומכיל.
אבל זה לא עונה לנו על השאלה הגדולה: למה דווקא סטרס?
כשבן אדם נמצא במצב של חרדה, לחץ, נזקקות או חוסר אונים פיזי או אחר, הוא תמיד ימצא עצמו עושה דברים שהוא לא מרשה לעצמו לעשות ביומיום הרגיל שלו.
תחשבו על זה רגע: בתקופות שבהן אנחנו שבורי לב, מחוסרי עבודה, ובמצב של לחץ נפשי או מחלה, אנחנו תמיד יותר פתוחים ויותר משוחררים, כי אין לנו מה להפסיד, וכי הפרופורציות משתנות.
בתקופות האלה נתחבר עם אנשים מהסוג שבדרך כלל לא נתחבר אליהם ולפעילויות ודרכי חשיבה חדשות. פשוט כי במצוקה אנחנו אוטומטית מחוברים יותר לאמת הבסיסית שלנו, למה שעושה לנו טוב ונעים, לעומת מה שנראה לנו נכון יותר מכל הבחינות האחרות.
אנחנו חושבים פחות ופועלים מתוך יצר הישרדות בסיסי, ונותנים הרבה פחות משקל להשלכות העתידיות שיהיו לפעולות האלו על התדמית שלנו, למה שיגידו ולמה זה אומר עלינו. מהסיבה הזו, גברים שנמצאים במצב של סטרס מתחברים אוטומטית לרצון להתחבק עם גוף מלא יותר. היה אפשר להשיג את אותו אפקט אם היו נותנים להם לשתות מלא אלכוהול או מסממים אותם עד שהשליטה שלהם במיינד הייתה מתרופפת.
זו פשוט הנטייה הטבעית של כל גבר, שבימים כתיקונם מוצנע תחת שכבות של התניות חברתיות מטופשות,
לדעתי, אם גברים היו מחוברים לרצון האמיתי שלהם, נשים במידה אפס היו פטיש של חריגים ולא ההיפך. בכלל, כל העניין הזה של לזיין דוגמניות הוא חברתי גרידא.
מה לעשות, בסטנדרטים של היום נשים מאד רזות נחשבות הרכש היוקרתי יותר, וביננו, אין כמעט משהו שגבר לא יעשה כדי להסתובב עם דוגמנית.
הוא יהיה מוכן לסבול כמעט הכל, העיקר שהיא תהיה ברזומה שלו: סבל נפשי, שעמום, חרא של סקס, אבל הי- הוא יוצא עם דוגמנית.
חלילה שיסתובב בציבור עם אישה שנראית כאילו היא מדי פעם מתבלת את הפטרוזיליה שלה בקצת לחם.
סטרס או לא, בסופו של דבר המחקר הזה מוכיח משהו די עצוב: גברים שאינם בסטרס מעדיפים בת זוג רזה מאד שהסקס איתה לא משהו, מאשר אישה עבת בשר וחיי מיטה מספקים.
למה? כי הם סתומים. ואת זה הסקתי לגמרי לבד בלי להשקיע עשרות אלפי דולרים במחקר, תראו איזה יופי.
