הכל כבר היה מוכן למדליית הבריטית הראשונה אי פעם בקפיצה במוט. אחרי שנים של שליטה אמריקאית ורוסית לסירוגין (הספורט הצטרף לרשימה האולימפית רק בסידני 2000) בבריטניה קיוו לשים סוף סוף מישהי משלהם על המפה.
נכון, היא רק בת 20. אבל עם התנאים הנכונים והעובדה שהאולימפיאדה בבית, כו-לם ציפו הולי בליסדייל תעשה את הקפיצה המטאורית בקריירה שלה, תרתי משמע. נכון שמולה עמדו אגדות כמו ילנה איסינבייבה, זוכת מדליית הזהב מאתונה ובייג'ינג, והקופצת המעולה ג'ניפר שור, ובכל זאת, אתם יודעים איך זה במדינה קטנה: לא חשוב מי עומד מולנו, העיקר שתביאו מדליה.
והכשלון במקרים כאלה, תספר לכם לי קורזיץ, למשל, כואב במיוחד.
האמת? הבריטים היו ציפיות מוצדקות מבליסדייל. את הפריצה שלה עשתה לפני שנתיים, כשכבר בגיל 18 הצליחה לקפוץ לגובה של 4.35 מטים. חודש לאחר מכן היא הגיעה לאליפות העולם לנוער כשהיא מועמדת למדלית זהב, אבל נלחצה ולא הצליחה לעבור את ה-4.15 מטר.
עם זאת, בליסדייל לא ויתרה, וביוני 2011 הדהימה את העולם כשקפצה 4.53 וקבעה שיא בריטי לנוער חדש. רק חמישה ימים לאחר מכן הצליחה לקפוץ 4.70, וקבעה שיא בריטי גם לבוגרות, שלא לדבר על העובדה שזה הגובה השלישי בעולם, אחרי שתי האגדות שור ואיסינבייבה.
אז שלא יצפו למדליה? ברור שיצפו למדליה.
אלא שהציפיות, כנראה, לא עושות רע רק לספורטאים שלנו. כבר לפני התחרות נראתה בליסדייל לחוצה מאוד ונדרשו לה לא פחות משלושה ניסיונות כדי לעבור את הגובה ההתחלתי של 4.45, רחוק מאוד מהשיא שלה. בגובה הבא, 4.55, היא כשלה ובגדול, ואי אפשר היה לפספס את הדמעות שלה אחרי הכשלון הצורב.
אלא שרגע לפני שהעיתונות חידדה את המקלדות ורגע אחרי שאנשי האינטרנט חידדו את העכברים והחלו לצלוב את הספורטאית הצעירה (שאין לנו ספק שעתיד אולימפי גדול עוד לפניה, היא רק בת 20) קרה דבר מרגש להחריד. דווקא אחרי ההפסד, דווקא אחרי הכשלון, החליט בן זוגה לחיים, פול בראדשו, לכרוע ברך ולבקש מבליסדייל לקפץ לצידו עד שהמוות יפריד ביניהם.
אווווו.
עכשיו, למען הסר ספק, אנחנו לא מקשרים בין השניים. כשלון אולימפי הוא כשלון אולימפי, הצעת נישואין היא הצעת נישואין, ואין ספק שמבחינתנו אחד לא מחפה על השני.
אלא שאנחנו לא התקשורת הבריטית.
וכך קרה שהאינדיפנדנט הבריטי המכובד עלה באתר שלו עם הכותרת "בליסדייל שברה לבריטניה את הלב", ובכתבה הופיעה לא מעט ביקורת נגד הספורטאית הצעירה וביצועיה הרחוקים מלהיות טובים בסטנדרט שלה, שהספיקו רק למקום השישי.
אלא שכמה שעות אחרי שצייצה בטוויטר "שישית באולימפית ובראדשו הציע לי נישואין. זה היום הכי טוב בחיי!" שונתה באחת הכותרת באתר, והוחלפה ב"סוף טוב: הולי בליסדייל מתחתנת".
עוד דוגמה? בבקשה. אתר הבי.בי.סי, הידוע בקרירותו, עלה לאחר ההפסד עם הכותרת "אכזבה עצומה: בליסדייל רק במקום השישי", ושם את התמונה שלה בוכה כתמונה הראשית. כיתוב התמונה? "לא מגיעה לתחרויות הגדולות".
ואחרי הציוץ? הכותרת הוחלפה ב"הולי בליסדייל קיבלה הצעת נישואין אחרי הגמר", והתמונה הראשית הוחלפה בתמונה שלה צוהלת ושמחה מתחרות אחרת, ולמטה הכיתוב "היום הכי טוב בחייה". טון הכתבה, כמובן, השתנה ללא היכר, והתחרות עצמה נדחקה רק לפסקה השביעית.
אז כן, גם לנו קצת קשה עם הקביעה שהצעת הנישואין הזו הצילה לה את הקריירה. עם זאת, מה לעשות, אין ספק שהיא הצילה אותי מצליבה כמו שרק התקשורת הבריטית יודעת לעשות. בראיונות שהעניקה לטלוויזיה לאחר מכן נשאלה רק על ההצעה המרגשת, והכשלון בתחרות נשכח כלא היה.
עכשיו יש לבליסדייל ארבע שנים כדי להתאמן, להתבגר, להתחשל ולשבור שיאים חדשים. אחרת, אתם יודעים, היא תיאלץ לקבל הצעת נישואין גם באולימפיאדה הבאה.
