בחודש האחרון, כך מסתבר מחשיפה של הכתבת נעם פרתום ב"עכבר העיר",
מסתובבת בעיר תל אביב רשימה של ביצועי הגברים בה. כלומר, ישבו כמה נשים, חשבו על כל הבנים שהן היו איתם, דירגו את ביצועיהם במיטה והרכיבו מזה רשימה. ואני חשבתי שיו-טיוב הוא ההוכחה הניצחת שלאנשים יש הרבה זמן פנוי.
"הנכס הכי שווה של הפרוייקט", מסבירה גילי (שם בדוי, איך לא) "הוא שנוצרה מן בועה סגורה של אחווה, סולידריות ואתיקה נשית עצמתית כנגד המין הגברי. פתאום יש לנו איזשהו כוח מוגדר עליהם". שזה מדהים, כי אני לא ידעתי שאפשר להגיד "אנחנו זונות של תשומת לב ונשים פחדניות וחסרות אופי" בעברית כל כך יפה.
כמו שהצלחתם להבין עד עכשיו, אני נגד הרשימה. בהתחשב בעובדה שאני גר בטבעון ואת מספר הנשים ששכבתי איתן אפשר למנות על כף יד אחת, אני די בספק אם אני מופיע ברשימה הזאת. ובכל זאת זה מרתיח אותי, כי מאחורי האקט האלק פמיניסטי והאלים הזה (לא חושבות שזה אלים? דמיינו לעצמכן את הרשימה ההפוכה ואז דברו איתי) מסתתרת פחדנות וצביעות נטו, וזה כבר מדאיג. במיוחד אם אתה עדיין רווק.
לא קל למצוא זוגיות בשנים האחרונות. זה לא קל אם אתה גר בתל אביב, זה לא קל אם אתה גר בטבעון, זה לא קל בשום מקום. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה עוד קשיים. אבל הרווקות מתל אביב, הן יש להן חשבונות אישיים לסגור.
"נשים מוטרדות מינית על ידי גברים נון סטופ", ממשיכה גילי-ונדטה, "והנה יש לנו הזדמנות לגמול להם ובדרך הרבה פחות אלימה, להכניס להם בנקודת התורפה הכי רגישה שלהם". נו, זה מעניין. כי ההנחה הסבירה שלי אומרת שאם עליתן אליהם הביתה או הזמנתן אותם אליכם ללילה סוער, הם כנראה לא אלו שהטרידו אתכן מינית. או שכן, וזו הדרך היחידה להתחיל אתכן. ואולי שתי התשובות הנכונות.
אני כמובן, לרגע, לא מזלזל בבעיית ההטרדות המיניות. היא שם, היא קיימת, אי אפשר להכחיש אותה, והעובדה שבשנת 2012 יש עדיין איזשהו בחור שחושב שהוא יכול לגעת או לשרוק או לצעוק לבחורה איפה או מה שרק בא לו מטרידה. אבל היא תיפתר על ידי חינוך והיא תיפתר על ידי ענישה ראויה והיא ללא ספק זועקת לפתרון ומצריכה אחד כזה באופן מיידי.
לרוע המזל, הרשימה הזו היא לא הפתרון שכולנו ייחלנו לו.
לא, במקום זה יש לנו רשימה שמדרגת ביצועי גברים בשמם המלא (לא רעיון מקורי, דרך אגב, אותו רעיון עורר הדים בארצות הברית לפני כמה שנים. הבחורה, אגב, משלמת כסף לבחורים שפגעה בשמם הטוב עד היום) שמוסיפה עוד קצת שמן למדורה. הדירוגים? 1 זה לא לגעת, 2 זה "רק אם אין לך כלב". חה חה. חי חי. לא, אתן גדולות. הכי גורם לגברים לרצות להתנהג כמו ג'נטלמנים.
בעידן הפייסבוק והטוויטר, אגב, הרשימה הזו היא לא יותר מסתם סדין אדום לשור. אין שום בעיה לאף בחורה להכפיש אף בחור באופן פומבי, ובטח שלא כולן חיכו לאיזו רשימה כדי לעשות את זה. אבל גילי, כאמור, בשלה: "אני רוצה לדרוש מבחורי העיר את השיפור של הביצועים במיטה ושל ההתנהגות בכלל. אם הם ידעו שהמסך קיים, אולי הם יחשבו פעמיים לפני שהם מתנהגים כמו דושבאגס כלפי בחורות".
כבחור שמן, דבר שכתבתי עליו לא פעם בעבר, אני חייב להגיד שגיליתי על בשרי שגם אצל המין השני יש לא מעט דושבגיות. להתנהג כמו חרא, למרבה הצער, היא לא משהו שהגברים תפסו עליו מונופול. וכדי שמישהו ישתפר בביצועים, גילי, צריך שתהיה ביניכם אינטימיות. קירבה. חום. אמפטיה. דאגה אמיתית אחד לשני. כל הדברים האלה, את יודעת, שמרכיבים סקס טוב. בניגוד למה שאת חושבת, אני מניח, שסקס טוב תלוי בכמה גריי-גוס שתית לפני שהסכמת להעלות בחור שאת לא מכירה אלייך הביתה.
אף על פי שלא נראה לי שהיו לרשימה הזו כוונות טובות מלכתחילה, ושום דבר לא מוביל אותה למעט יצר נקמנות טהור, היא כמובן השיגה את המטרה ההפוכה שעליו היא מצהירה: היא רק הרחיקה עוד יותר בין המינים. היא לא תגרום לבנים להתנהג יותר טוב. מי שהוא דושבאג, כהגדרתה, יישאר כזה גם אחרי הרשימה הזו. וזו המטרה שלנו בחיים לזהות את האנשים האלה מבעוד מועד. ולפעמים, מה לעשות, אנחנו נפגעים. כולנו. משני המינים. למרות שגילי חושבת שרק לנשים מותר להיפגע.
אז עכשיו נוצר לנו מצב שבו נשים יפחדו מגברים בגלל הטרדות מיניות, גברים יפחדו מנשים כי אם הם לא יתנהגו מספיק יפה או יהיו מספיק טובים במיטה השם שלהם יתנוסס בראש הרשימה ומתחתיהם הדירוג "רק אם אין לך כלב" וכולנו נמשיך להתפלא איך זה שאנחנו חוזרים הביתה לבד בסוף הערב. אהבת אמת?פחחח. ב-2012, כנראה, המטרה היא רק לסיים את הערב בלי להיכנס לרשימה כלשהי.
