דבר מוזר התנפח השבוע ברשת מעבר לכל פרופורציה, תרתי משמע. בלוגרית אמריקאית שלא ממש התברכה במידות של 90-60-90 (וזה בסדר גמור) החליטה לעשות מעשה. היא העלתה פוסט ובו צילמה עצמה בביקיני והכריזה "כן, גם אני סקסית" וביקשה מבנות עם מבנה גוף דומה לשלה לעשות אותו דבר.
למרבה הפליאה, הן נענו לקריאתה. הגלריה נעשתה חיש קל להיט רשת היסטרי, עם עשרות אלפי שיתופים וכתבות שהגיעו עד לעיתונים הגדולים.
לכאורה סקסי ומרגש, קרב אחד מיני רבים בתעשיית הא ופנה והזוהר המזוייפות שעסוקות באופן קבוע ליצור סטטוס קוו חברתי שלא מייצג את הפינים הרועמים בחדרי המיטות או ברחוב בשום צורה שהיא.
הרעיון אמור להחמיא ולהאדיר "אישה אמיתית" שכמותי, למשל, שמאסה בקולביות האופנה הרגילות. אבל לצערי התוצאה רחוקה מלהיות מעצימה ומרגשת.
למעשה, התוצאה הסופית בעיקר מלחיצה.
הלבוש מינימלי, הבנות לא
ולא רק מלחיצה, אלא גם מייאשת ומעלה סימני שאלה לגבי הרצוי, המצוי, והצנתור הקרוב שחלק מהבנות ששלחו תמונות יאלצו לעבור.
פרוייקט פאטקיני (שילוב מרתק של פאט וביקיני, קופי רייטינג מטורף שכזה) של הבלוגרית הצעירה גבי גרג עורר הדים בעולם בגלל, לכאורה, התעלמותה מהחוקים הבסיסיים של עולם האופנה.
גבי, בחורה מלאה פלוס אך נראית לא רע בכלל, הצטלמה בביקיני ועוררה גל של תמונות ביקיני של נשים מכל רחבי ארה"ב שהחליטו לעשות מעשה אמיץ שכמותה ולהצטלם בלבוש מינימלי למרות שאינן מינימליות בעליל.
בעודי מעלעלת בתמונות חייכתי לעצמי כי זיהיתי פה ושם מבנה גוף דומה לשלי. כרגע עם עודף משקל קל על כל 178 הס"מ שלי אני עדיין סמוכה ובטוחה שאני כוסית על ובכלל, ונראית לא רע בכלל בביקיני.
אך למרות שחלקן נראות כמוני לחלוטין ביום אביבי, חלקן הגדול יותר, תרתי משמע, נראות כאילו כל רגע מגיע צוות מד"א לזירת האירוע. וכאן לצערי מתחילה הבעיה, ומתפספסת הפואנטה החתרנית והמעצימה של הניסיון החברתי והסקסי הזה.
קימורים זה סקסי
בדיוק כמו עולם האופנה, שמציג קיצוניות אחת, הבלוג הזה מציג קיצוניות אחרת. ומתינות, כך מסתבר, זה האתגר הגדול בעולם. וגם במקרה הזה, לצערי, נכשלנו.
הכוונה הייתה ליצור אמרה חיובית לגבי "נשים אמיתיות" או "נשים רגילות", אבל תשומת לב שהבלוג ספג הסתובבה בעיקר סביב עובדה אחת: הנשים שהצטלמו ממש לא רגילות או אמיתיות. ובטח לא מודל לשאוף אליו. למעשה, חלקן מודל בעד הוצאת הביקיני מחוץ לחוק.
בדיוק כמו תעשיית האופנה המאכזבת והמטמטמת, הבלוג הזה חטא בחטא היוהרה: ההנחה שהקצה הוא בדיוק המקום שבו כולם רוצים להיות.
בדיוק כמו בלוגים של מטורללות חובבות הרזון הקיצוני שמציגות את חזון העצמות היבשות על גופן, ועל הדרך מגעילות את השועלים עם מבנה גוף לא בריא ונשיות מוטלת בספק, גם כאן אנחנו נתקלים בגוף לא בריא בעליל. גם כאן יש ניצול לא מודע של מצב מוזר שסוטים רבים ברחבי הרשת מריירים עליו, אך במחיר אישי מסויים למצטלמות.
ביטחון עצמי זה נהדר, לחגוג את החיים זה נהדר, אבל לפרסם אהדה לאנשים חולים – רזים או במשקל עודף שמסכן את חייהם, אותו דבר מבחינתי – זה גבול דק שנחצה.
הוא לא משרת את המטרה שמוכיחה שנשים מלאות יכולות לקחת חלק פעיל בתעשיית האופנה. להיפך, הוא יוצר תדמית גרוטסקטית של נשים עצומות מימדים.
רק כדי להסיר ספק, נשים מלאות זה סקסי. נשים עם קימורים, איברים עסיסיים, בטן רכה ומותניים משתפלות הן סקסיות בדיוק כמו אחיותיהן הספורטיביות עם הסיקס פאק והישבן המתוח. בעולם שפוי אין צורך ליצור הפרדה בין סוגי גוף, כי בסופו של יום נשים סקסיות זה – חכו לזה, חכו לזה - סקסי. (הופתעתם?).
המקום היחיד שיוצר הפרדה מלאכותית בין נשים ראויות למאכל לבין נשים ראויות לקלון היא תעשיית הבידור, האופנה, הקולנוע והטלוויזיה, שמתייחסת לאלילות כמו נועה תשבי בתור פלאס סייז. שזה מצחיק, כי אני מתייחסת לנועה תשבי בתור פצצת סקס אפיל אינטיליגנטית עם נתונים הורסים שהרבה יותר ראויה לפרסם מחוכים מאשר ילדות בנות 17 עם נתונים של ילדים בני 15.
בעולם בו קייט אפטון נחשדת בהיותה מעט שמנמנה וקייט מוס נחשבת לאחת הנשים היפות בעולם (הה?!), בהחלט אין מקום לשפיות.
ובכל זאת, חכמת ההמונים, או חכמת פועלי הבניין אם תרצו, היא הדבר האמיתי. גברים אוהבים נשים בכל הצורות, הגדלים, הסוגים, הצבעים, ואחרי טיול בתאילנד גם המינים. אבל העולם האמיתי לא היה מעולם הבעיה.
האתגר הגדול שלנו בתור נשים הוא להתעלם בנונשלנט מתעשיית הזיוף הגדולה שמוכרת לנו בגדים וקרמים ובשמים ומכריחה אותנו לנסות ולהיות חלק ממיינסטרים שהיא עצמה יצרה, ולכן אינו מיינסטרים כלל, רובנו נראות בסדר גמור ועדיין מרגישות רע בביקיני, למרות שבן הזוג שלנו, נניח, היה מוכן לטרוף אותנו ממש עכשיו. אבל בראש שלנו לא הוא קובע, אלא עורכת ווג, ושם הבעיה.
הבעייה היא במטריקס הגדול שדוחף את כולנו לריבועים מסודרים וממטיר עלינו ססמאות שמאשרות או מפריכות את קיומינו בתור יצורים מיניים, נאים, שווים. המטרקיס של התודעה הכוזבת הוא כזה שאלחם בו עד חורמה כי אני סיימתי עם השיט הזה של לנסות להיות משהו שאני לא.
אבל ממש כמו שרזון חולני אינו ראוי לעידוד (ובינינו, אם היה קם פוסט הפוך של בנות רזות הייתה קמה קול צעקה מפה ועד להודעה חדשה), כך גם שומן קיצוני לא ממש ראוי לתשואות הקהל. מקומן של חלק מהבנות בתוכנית להרזייה מיידית, מכיוון שחלקן חצו זה מכבר את הגבול שבין מלאה לבין, ובכן, סמיטריילר קטן. וזה לא ראוי לעידוד בשום דרך.
אלו אינן נשים אמיתיות בדיוק כפי שאנורקטיות אינן נשים אמיתיות. רובן המכריע של אלו שצילמו את עצמן הן בעלות עודף משקל קיצוני שאין בו שום דבר סקסי, ולעולם לא יהיה בו. וכל ניסיון לייצר לו כזה, כל ניסיון לקשר בחורה ששוקלת עשרה קילו מעל המקובל לבין בחורה ששוקלת 140 ק"ג חוטא ומחטיא ועושה רק נזק עצום לכל בנות העולם הנורמליות באשר הן.
זו לא גלריה סקסית. זה פאקינג פריק שואו. חלקו, אגב, לא נעים לצפייה באופן מיוחד. וגבי היקרה, כנראה, שכחה שבשביל להלחם עד חורמה ובשביל להיות מודל לשאוף אליו עבור נערות שמנמנות ברחבי העולם, צריך להשאר בחיים. ועם עודף משקל של מעל 100 ק"ג, יהיה מאוד קשה לעשות את זה.
