ליגת הפוטבול לנשים בבגדים תחתונים מתפשטת (חה!). אין, אנחנו מתים על עצמנו כשאנחנו פותחים עם משפטים דרמטיים ושנונים כאחד.

אבל לא, ברצינות, ליגת הפוטבול לנשים בלינז'רי הולכת ומתפשטת ומתרחבת ובדרך המהירה לכבוש את העולם. אחרי שכבשה את אמריקה היא כבר פתחה סניף גם בקנדה, תתקע בקיץ דגל גם באוסטרליה ועד 2014 אמורה להיפתח ליגה כזו בצרפת, אנגליה, הולנד, פורטוגל, ספרד ואפילו ברזיל.

ב-2014, אגב, מתכננים המארגנים לארגן מעין טורניר ליגת האלופות לאלופות כל המדינות. ישראל, אם תהיתם, כנראה שלא תהיה שם (אצלנו אין, נכון לעכשיו, תוכניות לפתוח ליגה כזו), אבל יהיה שמח מאוד.

אלא שמאחורי השמחה הגדולה מסתתר קרב שנמשך כבר זמן לא קצר אך צובר תאוצה רק בימים האחרונים. על מנת למשוך עוד יותר קהל, המארגנים מנסים למצוא דרכים יצירתיות להקטין את המדים עוד יותר.

וזו הייתה שריקת הפתיחה למאבק של השחקניות, שהכריזו בקול רם וברור בשבוע שעבר: עד כאן, וגם הבהירו שלהן יש תוכניות אחרות לחלוטין.

גם נשים לבנות יכולות לקפוץ

ליגת פוטבול הלינז'רי נוסדה על ידי מיץ' מורטזה אי שם ב-2009. רוב האנשים הסתכלו על הליגה הזו כאפיזודה חולפת וכבדיחה, אך בראיון שנערך איתו באותה תקופה הוא ענה: "אני יודע שיצחקו על זה, ואני יודע שיגידו שזה סוטה, אבל זו הדרך היחידה שגם נשים יוכלו לשחק פוטבול והקהל יבוא".

והוא צדק.

הליגה, שהותאמה למידותיהן של הנשים (משחקים רק שבע על שבע ובמגרש שאורכו 50 יארד, כמחצית מאורכו של מגרש רגיל) הפכה להצלחה מסחררת. אנחנו לא בטוחים שלרמת הפוטבול שהופגנה שם היה איזשהו קשר לזה, אבל היי, מה אכפת לנו להגיד שכן.

הבנות, אגב, משחקות פוטבול מקצועני לכל דבר ועניין. הן רצות, הן מתקלות, הן מוסרות, הן בהחלט יודעות את העבודה. הן רק - קצת קשה שלא להבחין בזה - לא ממש לבושות. ולדידן, זה הולך להשתנות.

מי שמובילה את המאבק שצובר תאוצה בימים האחרונים היא ליז גורמן, שמשחקת עבור הטמפה בריז בקנדה. "קודם כל", היא פתחה ואמרה במסיבת העיתונאים שכינסה, "אין לי שום טענות כלפי ראשי הליגה. זה לא היה הניסיון הראשון להקים ליגת פוטבול לנשים, זה רק היה הניסיון הראשון שהצליח. אני מודעת לביקורות שיש על הליגה שלנו, אבל בואו נודה בזה: זה המקום היחיד שנתן לנשים שאוהבות פוטבול לשחק בליגה מקצוענית, וזה דבר טוב".

"אני מבינה את ההחלטה העסקית של התלבושות המינימליסטיות", אמרה, "אבל השאיפה שלי היא שנלבש מדים יותר קונבנציונליים. אני לא אוהבת את התלבושות שלנו היום, פחות בגלל החשיפה ויותר בגלל העובדה שאנחנו מסיימות כל משחק עם צלקות ופציעות. פוטבול לא נועד להיות משוחק במדים מינימליסטיים כאלו".

לאחר מכן הציגה גורמן תוכנית פעולה (הכוללת בעיקר עצומות שעליהן יחתום הקהל שיבטיח לבוא גם אם הבנות יהיו לבושות, בצעד די דומה למה שעשתה ליגת הנשים בכדורגל בארצות הברית) והביעה תקווה שעד 2014 נשים ישחקו פוטבול גם במדים רגילים.

"אני שואבת הרבה עידוד מהכדורסל", היא קינחה. "כשמסתכלים על כדורסל הנשים בחיתוליו נזכרים שנשים חוייבו ללבוש חצאיות קצרצרות. כמובן שזה השתנה, ויש ליגת כדורסל לכל דבר ועניין. ספורט הנשים כל הזמן מתפתח, ואני חושבת שיהיה מספיק עניין בליגה שלנו גם אם נשנה את המדים".

או, אז על זה בדיוק רצינו לדבר איתך.

אפשר קצר יותר

למרות הכבוד העצום שאנחנו רוחשים לגורמן, נראה שיהיה לה די קשה להוציא לפועל את תוכנית החומש שלה.

באוסטרליה, למשל, שם הליגה תיערך בקיץ (בארצות הברית היא נערכת בסתיו ובחורף, לרוב באולמות), מתכננים להקטין את המדים עוד יותר. גם בהולנד, כך על פי השמועות, בוחנים היכן ניתן לקצץ בכמויות הבד.

עם זאת, אין להכחיש שהפופולריות של הליגה הולכת וצוברת תאוצה, עוד ועוד קבוצות מצטרפות (בימים אלו מוקמות לא פחות מ-20 קבוצות חדשות בארצות הברית לבדה) ויותר נשים מאי פעם משחקות פוטבול, דבר שלפני חמש שנים לא האמנו שנכתוב. עכשיו, עם זאת, יתחיל הקרב הקשה מכולם: להפוך את העסק מקוריוז לעניין רציני.