האמת? לא היו לנו שום תוכניות, כאן בערוץ, לכתוב על בר רפאלי עד המילניום הבא. או, כאילו, עד שהיא תתחתן, מה שיבוא קודם.
הסיבה העיקרית, אגב, היא שלבר רפאלי יש יתרון עצום על שאר רווקות העולם. בעוד שבימים של דכדוך הן יושבות בטישרט אקסטרה אקסטרה לארג', מחסלות מיכל גלידה ומפנטזות על ליאונרדו דיקפריו, היא לפחות יודעת איך הוא נראה בעירום. מצד שני, מאז שהפכה בר להיות רווקה היא מקבלת יחס של חולה סופנית. וזה, אפעס, קצת מוציא מהכלים.
דוגמאות? לא חסר. “בר רפאלי", נפתחה ידיעה באחד מאתרי הרכילות הגדולים בארץ, “מתאמצת לבלות גם כשהיא רווקה ויצאה למסיבה". “אז מה בר רפאלי", תהו באחת מתוכניות הטלוויזיה בפתיח לכתבה שנעשתה על רפאלי לאחרונה, “חושבת על הסטטוס החדש שלה, ואיך היא מסתדרת איתו?”
כן, אין ספק, קשה לצאת ולבלות גם כשאת רווקה. כשאת רווקה, כנראה, את צריכה לעטות על עצמך שק שחור, לשבת בבית ולמרר בבכי עד שיבוא מישהו ויגאל אותך מרווקותך.
וגם אם את ילדה בת 25, גם אם כרגע יצאת ממערכת יחסים ארוכה ארוכה, לעזאזל, גם אם קוראים לך בר רפאלי, תניח מראיינת צעירה יד על כתפך ותשאל אותך בשקט, כמעט בצער, “נו, אז מה עם הרווקות? יש כבר מישהו באופק?”
רווקות, כדאי שנדגיש בעיני כל מי שבדרך לפתוח את המילון הרפואי השלם, אינה מחלה. בר רפאלי לא "מתאמצת לבלות" ואחר כך, לפנות בוקר, חוזרת למיטת חוליה כשהרופאים מסתכלים עליה וממלמלים לעצמם "אלוהים, כמה אומץ בבחורה אחת. לצאת במצב כזה? כל הכבוד לה".
ההתנהגות הזו של כלי התקשורת הישראלים כלפי כל רווקה שעברה, ובכן, את גיל ארבע, מעוררת פלצות. כן, מותר לשאול בן אדם מה הוא עושה בימי הרווקות ההוללים שלו. רק לא צריך לרחם עליו.
מוזר, אבל על שתי הדוגמאות שהבאתי למעלה חתומות – ואולי דווקא לא במקרה – נשים. פמיניזם זה יופי, מסתבר, עד שאין לך חתן. בהיעדר גבר לצידך, מסתבר, תתנפל עלייך עדת נשים מורעבת שלא תסתפק בכלום ולא תעצור עד שתגידי להן שאת אומללה. שאת מסכנה. שגם את בוכה בלילות וחושבת "אוףאוףאוףאוף, מתי כבר יהיה לי חבר?”. העובדה שאת ממש נהנית מהרווקות שלך היא לא תשובה קבילה בעיניהן וזכתה, לפחות בטלוויזיה, לכזה מבט עקום שאם אני הייתי בר רפאלי הייתי קם והולך.
מצד שני, אם אני הייתי בר רפאלי הייתי גם עושה משהו בקשר לפרסומת הזוועתית הזו של הטחינה, אז בואו נעזוב את זה בצד.
גם הייתי משכנע את ליאונרדו דיקפריו לעשות רימייק לטיטאניק ומכריח אותו לטבוע שעתיים וחצי קודם.
זו מחשבה נעימה, מה היה קורה אם הייתי בר רפאלי.
חזרה ליקום שבו אינני מפרסם טחינה אלא רק מנגב אותה, מפנות רווקות הארץ את הזרקור אל בר רפאלי וכאילו אומרות לה "אה-הה! עכשיו תרגישי איך זה!”. למעשה, אם תעשו לעצמכם טובה ותקראו את הטוקבקים מהכתבות עליה בשבועיים האחרונים, תגלו שזה בדיוק מה שהם כותבות עליה.
בעצם, כשחושבים על זה, הן עושות את זה במילים פחות עדינות.
לא פעם ולא פעמיים, בעקבות העובדה שאנחנו פרובנציאלים יותר מכפר קטן ושכוח אל בארצות הברית, אנחנו מצפים מהנציגים שלנו בחו"ל שיחיו את החיים שאנחנו לא יכולים לחיות.
אנחנו מתאכזבים מהם וצולבים אותם כשהם לא מביאים לנו אוסקר, כשהם לא זוכים באליפות אירופה וגם, מסתבר, כשהדוגמנית הבכירה שלנו נשארת, רחמנא ליצלן, לבד. בלי חבר. ועוד מבחירה. והיא גם לא שירתה בצה"ל. מאיפה החוצפה שלה לעשות את כל זה?
ולא רק שהיא מעזה להיות בלי חבר, היא מעזה להמשיך ולטפח לעצמה את הקריירה. "בר רפאלי", הסבירה פרשנית באחת מתוכניות הבוקר הפופולריות ברדיו, "תצטרך לעבוד עכשיו הרבה יותר קשה כשהיא בלי ליאונרדו דיקפריו. מעמדה בעולם הדוגמנות ידרדר מאוד מעכשיו, והיא תצטרך לשמור אותו בשיניים".
וואלה. לא היה לי מושג שהיא הצליחה רק הודות לליאו דיקפריו. חשבתי, לתומי, שגם לה יש איזשהו קשר לזה.
הנטייה שלנו לפשפש בתחתונים של כולם ועוד לחוות על זה דיעה היא לא חדשה ולא מהיום, אבל דומה שברווקות של רפאלי היא שברה שיא חדש של ביזאר. אם רפאלי צריכה להתבייש בשנייה וחצי שהיא רווקה, מה יגידו בנות שלא מצאו בחור שמתאים להן חודש? חצי שנה? שנה שלמה?
מה יגידו בנות שלא מוכנות להתפשר, שרוצות להתאהב, או לפחות בחור שיתייחס אליהן יפה ולא מוכנות לצאת עם הראשון ששורק להן ברחוב? הן לא יגידו כלום, זו הבעיה. הן יסתכלו על היחס שמקבלת רפאלי – בת 25, להזכירכם – ויתביישו בפינה. כי זה מה שאנחנו מלמדים את הרווקות שלנו לעשות.
הן יסתכלו על היחס והטון המזלזל שתפסו הכתבות על רפאלי בכל פעם שהיא נצפית עם בחור חדש, ועל הטוקבקים המרושעים שעוטפים אותה, שמכנים אותה בכאלה קללות זולות שזה באמת לא המקום לחזור עליהן. כאילו אם היא סתם מסתובבת עם בחור ברחוב שכן-או-לא בן זוג שלה זה מוזיל ממנה משהו. כאילו שאם היא יוצאת היום עם בחור כזה ומחר עם בחור אחר היא צריכה לנטוש את עולם הדוגמנות ולעמוד בצומת בבגדים תחתונים, כי שם מקומה. טוב באמת שלא עשו אייקון שום-בצל ליד כל תמונה שלה. מי יודע, אולי הרווקות הזו מדבקת.
המוסר הכפול שלנו כלפי רווקות לא חדש, אבל הוא מוציא מהכלים כל פעם. אז כן, למען הסר ספק: לרווקות מותר להסתובב גם עם בנים שהם לא הידוע בציבור שלה. מותר לה לצאת ולבלות במסיבות (אפילו בלי להתאמץ! זה ממש נס רפואי!). וגם מותר לה - ולכולנו, בעצם - להיות לבד מדי פעם. לא טוב היות האדם לבדו בתחת שלי, עם כל הכבוד. כל מי שהיו לו יותר משתי מערכות יחסים בחיים יכול להגיד בראייה לאחור שלפחות על אחת הוא היה מוותר בכיף.
בר רפאלי לא צריכה להתבייש או להתנצל על העובדה שהיא רווקה. היא כן צריכה להתנצל על הפרסומת לטחינה, אבל זה כבר משהו אחר לגמרי. מותר, גם בארצנו שלנו, להיות רווקים. מותר לא לעשות פשרות רק כדי שכולם מסביבך יהיו מרוצים. חוץ ממך, כאילו. אבל מה את נחשבת, אחרי הכל? את רק תהיי בזוגיות ותשתקי.
