ביום ה' האחרון עמדתי מתחת לחופה באולם האירועים "חוות אלנבי" בקיבוץ נצר סירני, ממלא את תפקידי בהצגה שאליה הגיעו 200 ממכריי וחבריי, פלוס עוד כמה שהתפלחו.
ממרום מעמדי כאיש נשוי - אמנם יומיים, אבל תזרמו איתי - אחלוק אתכם את התובנות שאספתי בדרך לחופה. וכן, תתפלאו, גם לגבר יש כאלה. זאת אומרת, הכלה מתעסקת עם הדברים הכבדים (אוקיי, אוקיי, הכלה מתעסקת עם הכל) והגבר, נו, גם כן צריך להעסיק את עצמו במשהו.
לצורך התחקיר על החתונה, התפרצתי בחודשיים האחרונים לחתונות. לא, לא מה שאתם חושבים. כאילו, כן מה שאתם חושבים, אבל לפחות לא אכלתי כלום. עשיתי זאת בשביל לענות לעצמי על מגוון תהיות ושאלות שהטרידו אותי. לאחר קרוב ל-20 אירועים ושיחות רבות עם אנשים מהתחום, הרי כמה תובנות שאף אחד לא יגלה לך. במיוחד לא היא.
1. לכו על בנאלי. ככל שתנסו לחדש יותר, כך תפשלו יותר. אמנם החברים תמיד מספרים איך החתונה הייתה מקסימה, אבל בינינו? הם משקרים. החתונות היחידות שזוכרים לאורך זמן הן אלו שקרו בהן פאדיחות. וזה לא מה שאתם רוצים.
2. החלטתם להיסחף בכל זאת? קחו בחשבון שאף אחד לא יזכור את זה. לפני החתונה שלכם ואחריה יהיו הרבה חתונות שיקבלו את התואר "חתונת השנה". אם בכל זאת נסחפתם, אנא, שימו לב שאת היונים אתם מפריחים אחרי הזיקוקים, ולא לפני. את הפרגית צריך לאכול, ולא לקבל על הפרצוף. וכן, זה סיפור אמיתי.
3. יש רק רגע אחד שבאמת מעניין את החתן. למעשה, טקס החתונה שלך מזוקק לרגע אחד בו נמדדת הגבריות שלך אל מול עיניהן הצופות של כל הנשים בחייך. זהו רגע שכמעט מקביל לתסביך פאלי כזה או אחר. לא, לא ריקוד החתונה, בזה ברור שתפשל. השנייה לפני שאתה אמור לשבור את הכוס.
4. חרד? יש לך סיבה טובה מאוד. לחרדת שבירת הכוס שלי התווספה עוד אחת: חתן מסכן ושלא לומר אימבציל שהתחתן ב"TOP דוראן" שברחובות דרך על כוס אותה סיפק גן האירועים, כזו שנשברת בקלות ואמורה לפתור אותך מהרגע המביך גם אם אתה שיכור ולא בשיאך. הצרה היא שהוא דרך על הכוס עם מוקסינים. עכשיו, אין לי שום דבר נגד מוקסינים, אבל לגני אירועים יש. הם הזהירו אותו לבוא עם נעליים בעלות סוליה קשיחה. בחתונה הבאה הוא כבר בטח ילמד, אחרי שהוא הובהל לבית חולים ופספס את כל האירוע. בררררר.
5. בכלל, בלי עקבים. באולמות וגנים בהם הרצפה עשויה דק הימנעו מנעלי עקב. זה עלול לגרום לכלתך להיראות מוזר, ועליך בכלל אני לא מדבר.
6. בחר בקפידה את מחזיקי החופה. עם כל הכבוד לדוד חיים, שילוב אלכוהול והתרגשות עלולים לערער את יציבות החופה. במחשבה שנייה, עדיפה החופה היפנית המקובעת לרצפה, ללא עזרתם הנאמנה של אורחיך נטולי שיווי המשקל ושלא בוררים אלכוהול בחינם.
7. קהל החתונה שלך הוא קהל שבוי. אני חוזר: שבוי. זה אומר שהם כבר שם, הם אוהבים אותך ואין שום צורך להראות מצגת באורך הגלות של שניכם. אה, ובלי
בדיחות פנימיות. רק בשבוע שעבר, בחתונה שהייתי בה באולמי "טרויה" באשדוד, נדהמתי (כמו עוד 900 אורחים) כשלחופה הגיעו שני קופים מחופשים לחתן וכלה. היחידה שהייתה משועשעת מזה הייתה הכלה.
8. כבד את אביך ואת אמך. וכשאני אומר כבד אותם, אני מתכוון בעיקר להרחק אותם מכל מיקרופון אפשרי. מדובר באנשים שמאבדים את האיזון הנפשי שלהם בחופה, והם עלולים לרצות לשאת דברים פתאום, לעלות במופע שירה כזה או אחר ובכלל להפגין כשרון חבוי, שעדיף שלא יתגלה לעולם. במקרה שאירע לפני שנה דווקא, הייתי עד לאירוע ב"פוגאטה" שבראשון לציון בו נאלצו באי האירוע למנוע באופן פיזי מאם החתן לחבוט בתקליטן עקב כך שהנ"ל ברוב חוצפתו לא שעה לבקשותיה החוזרות והנשנות למקבץ שירי פולקה.
9. אני בטוח שיש לך אחלה זכרון. ובכל זאת, הפקד את הקוד לכספת בידיים נאמנות של מישהו אחר גם כן. פריצת כספת עולה 3000 שקל, ולא בטוח בכלל שהצ'קים והמזומנים ישרדו את מבער הפלזמה.
10. אל תפגין גבריות. אל תעשה דברים בעצמך, אל תתכנן איזו הגעה מיוחדת. ביום שהגעתי לבחון את המקום בו התחתנתי גיליתי שהחתן שהתחתן באותו יום חלם מילדות לנחות בחופתו בכדור פורח. למזלה של הכלה, בגלל הרוחות זה לא התאפשר לו.
11. בכלל, עם כל הכבוד לזה שאתה גבר, ותר על השופוני. אני ממליץ בחום להגיע למקום האירוע במונית או עם רכב של חבר אחראי. גם אם לא שכנעתי אותך, הימנע מרכב ענתיקה, שכן בסוף תמצא את עצמכם מגיעים עם "שגריר" לחתונה.
12. כמו כן, אל תשכור אוטו יוקרתי. אומר זאת כך: להיכנס עם אאודי Q7 בקיר בטון זה לא נעים ולא כדאי. אפילו לשרוט אותה עולה כמו השדרוג של הבר האקטיבי שלא לקחת בסופו של דבר.
