רגע אחרי שהרכבנו בסלון את שולחן האוכל החדש שקנינו באיקאה, גיליתי שחבר שלי בוגד בי. אותו אחד שדיבר איתי על טבעות אירוסין ושמות לילדים החליט לנסות את מזלו עם איזו בת של מיליארדר מהרצליה, ועדיף במקביל – כדי שתהיה לו תכנית גיבוי בשני המגרשים.

זה ששכנע אותי במשך חודשים לעבור לגור איתו הוא אותו אחד ששלח למלייאנית הודעה בפייסבוק "יפה שלי, זה לא בסדר שאני לא מתעורר לצידך". כי אם את היפה שלו, זה לא אומר שעוד בחורה לא יכולה להיות היפה שלו.

הייתי שבורה מזה. לא הפסקתי לבכות כמעט חודש, איבדתי את התיאבון, איבדתי כל חשק לדייטים עם המין הגברי ובעיקר הייתי מאוד עצובה. עצובה שהבן אדם שהיה הכי קרוב אליי בעולם לקח את האמון שלי בשתי ידיים ומחץ לי את הלב.

מוח לבריות

לא משנה כמה מכוערת הייתה הפרידה, כמה הגבר שלך יצא אפס מאופס וכמה את מודה לאלוהים על שהראה לך מי הבחור עכשיו ולא אחרי החתונה, למוח שלנו יש נטייה לזכור רק את הדברים הטובים.

אז במשך תקופה את מתרפקת על ארוחות הערב שהייתם אוכלים לאור נרות, נזכרת בהתכרבלות על הספה בסלון מול סרט טוב, בטיולים בחו"ל, בסמסים הרומנטיים שהיה שולח ובלילות המחובקים. הזיכרונות הטובים צפים כמו תיירים באוגוסט בים המלח והזיכרונות הרעים, יחד עם כל תכונות האופי שלו שפחות אהבת, מסרבים לדפוק על דלתך ולנער אותך מהאווירה הנוסטלגית בה שקעת.

את נזכרת בו בכל פעם שאת מבשלת רק לעצמך, בכל לילה של שינה באלכסון, נזכרת בו במקלחת, בנסיעה באוטו (כי כל השירים בגלגל"צ מתעקשים להיות שירי אהבה דביקים) ואת פשוט לא מצליחה להוציא את המייאק הקטן מהראש.

והחלק הכי גרוע? החברים שלך נזכרים להגיד לך מה הם באמת חשבו עליו (שהוא קמצן, תחמן, לא מצחיק ומה עשית איתו בכלל?) רק אחרי שהכל נגמר.

ואז קורה דבר נפלא.

יום אחד את מתעוררת לבוקר של שמש חמימה, ומבינה שמישהו שם למעלה ממש אוהב אותך.

את עובדת בעבודה שאת אוהבת, יש לך אמא מדהימה ואחיינים שעושים אותך מאושרת. יש לך את החברים הכי מושלמים עלי אדמות ורק היום התחילו איתך שני גברים חתיכים וחמודים.

פתאום את מבינה שמישהו עשה לך טובה מאוד גדולה שהוציא את הגבר ההוא מהחיים שלך, ויפה שעה אחת קודם.

ואת מחייכת. את מאושרת. את מבינה שהגברים בחייך רק הולכים ומשתפרים (את הרי יודעת הרבה יותר טוב מה את מחפשת ומה את ממש לא צריכה) ושכמה שהמשפט הזה קלישאתי, הוא לגמרי נכון – הכל לטובה. החלק החשוב באמת הוא לא לתת לגברים הפגומים שעברו אצלך בחיים לדפוק לגברים הטובים שעוד יבואו בהמשך.