עומר:‫אחד הדברים שהכי מפריעים לי בזוגיות,‬ וגם הכי מפחידים אותי, ‫זה שמגיע השלב הזה במערכת היחסים – ואני חושב שהרבה גברים יזדהו איתי – שפתאום אתה מגלה שאתה היחיד שנשארו לו חברים.‬

קארין: כן, מכירה את זה.

עומר: אתה הולך לחברים לראות כדורגל, והיא נותנת לך כזה מבט של כאילו "מה? אתה עוד בקשר עם החברים שלך?"

קארין: זה לא בנות. גם לי קרה שהלכתי להתאמן ופתאום קיבלתי מבט של "מה, את לא מעדיפה להיות איתי מול הטלוויזיה?".

עומר: קרה לי גם. מה הקטע עם זה? למה עם פרוץ מערכת היחסים אנשים משליכים את החברים שלהם לקיבינימט?

קארין: קודם כל, יש אנשים שאין להם ממש חברים. יש להם אנשים שהם מעברים איתם את הזמן סתם כי אין משהו טוב יותר לעשות. דבר שני, יש אנשים שפחדי הנטישה שלהם כל כך קשים, שברגע שיש להם "אהבה" הם מתמקדים אך ורק בה מבלי לדעת שזה המתכון הכי מהיר להרוס אותה. למעשה, אצל אנשים כאלה הכל מתגמד כשהזוגיות מגיעה, והם פשוט כבר לא נהנים להיות עם החברים, אלא אם כן גם הבנזוג נמצא.

עומר: אני לא מצליח להבין את זה. איפה אתה מוציא את הקיטורים שלך? אני מבועת מהחלק הזה. כל פעם שאני נכנס למערכת יחסים אני מפחד פחד מוות מהרגע הזה שבו אתה קם בבוקר – וזה קרה לי די הרבה – ופתאום קולט שהטלפון שלה לא צלצל כמה ימים, ואם הוא כבר צלצל חוץ מאמא שלה. ואז אתה חושב לעצמך מתי היא יצאה מהבית בלעדי וקולט שהתשובה היא "המון המון זמן".

קארין: וואי וואי. תאמין לי, רחמים. לדעתי זה בגלל שזה לא עניין אותן מראש. הן רק העבירו את הזמן וחיכו לך.

עומר: מה את אומרת. אם כך, מסר לחברותיי לעתיד: אינני מציאה מי יודע כמה, שמרו על חברותיכן.

קארין: בגלל זה צריך לצאת רק אם אנשים שמתאמנים בחדר כושר. יש להם שגרה קבועה שחשובה להם. מי שמתאמן ברצינות לא יוותר על אימון בשבילך, ולצורך העניין גם לא על פעילויות אחרות.

עומר: אנשים עם תחביבים בכלל, אני חושב.

קארין: בקיצור, לצאת עם אנשים עם חיים. טוב שאנחנו כאן, מה אני אגיד לך.

עומר: למרות שהדבר בהחלט נכון לשני המינים, אני חייב לציין שראיתי הרבה יותר בנות שויתרו על הרבה יותר מאשר אימון כדי להיות במערכת יחסים.

קארין: וזה שהן מפסיקות לעבוד זה עוד סימפטום. מכירה מלא כאלה, שפתאום הקריירה שלהן מפסיקה לעניין אותן. זה נפוץ יותר אצל בנות, מסכימה איתך. זה כי הן מבוהלות.

עומר: הן מבוהלות?! זה כאילו הן תוכנתו ביולוגית שברגע שמגיע מישהו שיכול להפרות אותן כל השאר לא מעניין.

קארין: הן מבוהלות ולכן הן נצמדות לזוגיות הזאת כאילו חייהן תלויים בזה, ולמעשה הופכות את המצב לכזה שחייהן באמת תלויים בזה. אולי בגלל זה גברים עשירים פותחים לבת הזוג שלהם עסק. ברך כלל מכון יוגה. "'קחי, ממי, תשלטי קצת באנשים אחרים". השאלה היא מה עושים עם כאלה אנשים. איך מזהים אותם? איך מזהים כשהמצב הזה קורה? מתי זה מתחיל? מה הסימפטום הראשון? אתה המומחה לעצלניות.

עומר: אני חושב שבתור התחלה זה כשהן מתחילות להתעניין בתחביבים שלך.

קארין: כלומר, כשהיא מתחילה לראות כדורגל או להתעניין פתאום מאוד בהשקעות.

עומר: בדיוק. אם אתה בונה דאונים, נניח, זה אחלה. כאילו, תיקח את זה לטיפול, אבל זה אחלה. אבל אל תלמד אותה לבנות גם.

קארין: מצד שני אם היא מביעה ‬עניין בדאונים שאתה בונה זה חמוד גם. זה אומר שהיא מוצאת את העיסוק החולני שלך חביב. במקרה של דאונים זה בכלל ג'ק פוט.

עומר: זה חמוד עד השלב שאתה כבר לא יכול לעשות את זה לבד בלי שהיא תהיה שם ובלי שהיא תתערב לך בדאון.

קארין: ממי, נראה שזה דאון שחייב להיות פוקסיה. אין לך פוקסיה? אני אביא לך אודם בול כזה. חכה שנייה.

עומר: זה בדיוק זה! ואז יום אחד אתה נכנס וכל הדאונים שלך בבז' מטלי, כי זה משתלב עם הקונסטרוקציה של הסלון.

קארין: ממי, עשיתי לך הפתעה! איך יפה, נכון??

עומר: בנימה רצינית יותר, אם היא באה לראות איתך את משחק העונה או סתם יושבת איתך לראות משחקים זה חמוד. אם אתה קולט שהיא יושבת מול ליגה שלישית ומתחילה לנתח סטטיסטיקות, תתחיל לדאוג. דבר שני, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק.

קארין: מה תעשה, אבל? תתקשר לחברות שלה ותגיד להן שיבואו, תכין מטבלים ותחמוק דרך הדלת האחורית?

עומר: אני לא אגיד שזה לא עבר לי בראש. בסוף התוכנית נפסלה כי אין לי דלת אחורית.

קארין: יש גברים, ואני מנחשת שאתה אחד מהם, שבהתחלה נותנים המון גז בביחד, ואז פתאום משחררים ומצפים שהדברים יתנרמלו לבד מעצמם. כמו גומיה שנמתחת ונמתחת ואז משתחררת בבת אחת. אתה מאשים נשים כבר שעה, אני מנסה לאזן ולומר שיש שניים בטנגו הזה. בחורה לא תנטוש את כל חייה אם אין לה קרקע פוריה ליפול עליה.

עומר: אני שונא את זה כשיש לך נקודה.

קארין: אוקיי, אז לא לעשות את זה אם הכי בא בעולם. איזון מהתחלה. לא לישון ביחד כל לילה ולהיות 24 שעות. לשחרר אחת ליומיים. זה כמו סמים. קצת זה נחמד, כל יום זה מגעיל. אם אתה צורך משהו יותר מדי הוא עושה לך בחילה, וזה נכון לשני הצדדים. מה שאני עוד אומרת זה שגברים בדרך כלל נורא משקיעים בהתחלה, משקיעים יותר מדי, כדי לכבוש, ואז כשהוא כובש הוא משחרר בבת אחת. זה גם לא בריא וגם לא יפה. לנשים אין כוח התנגדות גדול למדי לחיזורים עקשים

''יו, אני לא מאמין שגיליתם את הדי.וי.די של נוטינג היל'' (צילום: thinkstock)
''יו, אני לא מאמין שגיליתם את הדי.וי.די של נוטינג היל'' (צילום: thinkstock)

עומר: זה מעין איזה פחד קלאסי כזה של בחורות, שהוא מחזר מלא עכשיו ויפסיק אחר כך, אבל הוא לא נכון. גבר שער כמה מערכות יחסים בחייו יודע שהוא חייב לשמור ארסנל להמשך.

קארין: כלומר לא לתת את הכל בהתחלה.

עומר: הרבה יותר קשה למשוך אותה אחרי שנה מאשר אחרי שבועיים.

קארין: כן, אבל גברים שעושים את זה, זה בדרך כלל נובע מחוסר בטחון. ואז הם מחזרים וכל הזמן ביחד ואחר כך בוכים שלאישה אין פתאום חברות. למה שלא תיקח אחריות, נגיד?

עומר: לא, לא, את לא תפילי את זה עלינו.

קארין: אני בהחלט אפיל. חמישים אחוז מהבעיה היא של הגבר, וזה קורה בהתחלה. מתוך חוסר בטחון הוא ממלא אתה ומקיף אותה במשך חודשיים שלושה ואז נגמר לו הכוח, היא כבר שלו. ואז הוא משחרר ומתחיל להתבאס שאין לה חיים כשהיא מנסה להתאושש מזה שהחיים שלה התרוקנו פתאום. ואז היא נכנסת לחוסר בטחון שלה ולא מבינה מה קורה, ואז מתחילים ריבים והיא כמובן איבדה חשק לעשות כל דבר אחר כי היא סובלת מתופעות גמילה.

עומר: גם אם אני מסכים איתך, ואני שונא להסכים איתך, שהאחריות היא על גברים, מה עושים?

קארין: מה שעושים זה כמובן מכריחים כל אחד את עצמו לצאת לבד מההתחלה ולהמשיך לעשות דברים שמעניינים אותנו. לא להיכנע לצורך המתוק הזה להיות ביחד שבוע רצוף. ככה גם הסקס ימאס.

עומר: אבל מה עושים כשזה כל מה שמעניין אותנו? שאנחנו אומללים כשאנחנו לא ביחד? כי יש גם כאלה.

קארין: הולכים לטיפול. איך אנחנו אומללים כשאנחנו לא ביחד עם בן אדם שהרגע הכרנו? זה הרי לא קשור אלינו, אלא לחסכים קשים שבאנו איתם. אז טיפול. ועוד דבר שאפשר לעשות כדי שלא יימאס ונקיא, ואני מביאה את זה כמטאפורה, זו נידה.

''וככה, נכדי, לא משיגים בחורות'' (צילום: thinkstock)
''וככה, נכדי, לא משיגים בחורות'' (צילום: thinkstock)

עומר: פעם בחודש שבוע הפסקה?

קארין: או בימים ראשון ושלישי. לא משנה מתי, העיקר שיהיו זמנים קבועים שזה ברור ובל יעבור שיש משהו אחר, ולהיצמד לזה כמו משוגעים. נגיד בחמישי זה כדורסל? אז הוא יוצא עם החברים שלו, ולא משנה מה קורה, את לא מתקשרת. זה דורש משמעת, אבל מי שהיחסים החדשים שלו יקרים לליבו ימשיך לטפח את עצמו ואת חייו כדי שהיצור שהתאהבו בו, כלומר אתה, ימשיך להיות אטרקטיבי.

עומר: מסכים, וגם: הערה לשני הצדדים. נא לא לעשות את הקטעים של "ממי, נורא בא לי שתישאר איתי היום כי אני עצובה", או "לא בילינו יחד מלא זמן אז אולי תישארי". זה לא מבחן. וזה לא פייר.

קארין: בדיוק מה שהתכוונתי. אלא אם כן זה מקרה חירום חריג ביותר, לא להציק. אתם הולכים לישון כשהפרטנר יצא? טלפון לילה טוב, או רצוי סמס. וזהו. ורצוי יותר: תמצאו מה לעשות בזמן הזה. תלמדו להגיד ביי. זה המתכון לזוגיות ארוכת שנים.