קארין: כסף בזוגיות זה נושא קשה בעיני. אני שונאת התחשבנויות על הנייר הקטן הזה. פעם פעם, מי שבא לו, מי שיש לו, עם רגישות. אין דבר יותר מגעיל יותר משני אנשים נועצים מבט בחשבון וממלמלים עם השפתיים. משק בית משותף זה לחלק אחריות.
עומר: אהבה לא מנצחת כסף. אף פעם. זה כאילו נורא נורא לא רומנטי להגיד את זה, אבל זו האמת. אין כמעט אהבה שמצליחה לנצח ריבים על כסף. עכשיו זה לא העניין עצמו של לשלם, כמו העניין שלא תתלווה לזה תחושת ניצול. שילמו עליכם שלוש או ארבע פעמים? סבבה. רק תהיו מודעים, כדי שבפעם החמישית או השישית תגידו "אני היום" ולא יצטרכו לרמוז לך בעדינות. הדבר נכון לבנות בדיוק כמו שהוא נכון לבנים, אגב. אלוהים יודע שאני מוקף בבנות שמרוויחות הרבה יותר ממני.
קארין: צודק. אנשים שאין להם את הרגישות להציע ולהתעקש אחת לכמה זמן – לא המון – לשלם, הם קקה.
עומר: זה היה ניסוח מאוד עדין.
קארין: אני מתמחה בכאלה.
עומר: בואי נגיד שלהוציא מצבי קיצון זה צריך להיות עניין של רצון טוב. זה עניין של לתת, זה לא עניין של חובה. אבל אם לא רוצים לתת לך מדי פעם, אתה מרגיש מנוצל. אדם נותן גם כדי לקבל בחזרה.
קארין: מה שאני אומרת זה שכסף זה נושא מאוד טעון ולדעתי צריך להבריא ממנו. לזכור שזה אמצעי, ולא העניין עצמו. ברגע שמשחררים את זה, זה נובע בטבעיות. פעם ככה ופעם ככה. זה לא אמור להיות ביג דיל בשום פנים ואופן.
עומר: אז מה את מציעה, לא לדבר על כסף? להתעלם מהעובדה שהוא קיים?
קארין: אני מנסה שלא להיכנס לעובדות, כמו שרוב הנשים מרוויחות פחות מרוב הגברים. אני לא חושבת שצד אחד צריך לשלם והשני צריך לשבת על התחת. נשים קצת מצפות שזה יהיה ככה. מצד שני היה לי חבר כל כך בטלן שלא ראיתי אותו עומד ארבעה חודשים. אישית אני לא אוהבת להתעסק עם נושא הכסף. אני חושבת שזה צריך להיות מאחורי הקלעים. יש משהו בהמי בלהתחשבן. ואגב, הכי שנוא עלי להתחלק. אין דבר שמגעיל אותי יותר מהחישוב הזה של חשבונות והחלוקה שלהם לחצי. זה מעיד על חשיבת יתר בנושא, וזה הדבר שלדעתי עושה את כל הנזק. אני אומרת באופן כללי לכולנו: כל אחד שיעבוד על עצמו להתחשבן פחות ולתת בלב קל יותר. כאילו מה? זה פאקינג כסף. לא אכפת לי מזה. זה קיים, זה הולך, זו אנרגית חליפין.
עומר: העניין עם כסף הוא שתמיד למישהו אכפת ממנו. ואם לך לא אכפת מכסף אז לו אכפת, ואם לשניכם לא אכפת אז לבנק אכפת. ויותר מזה שאתם עלולים לקבל טלפון מהבנק אתם עלולים לקבל ביקור מאלון גל, וזו כבר מחשבה מבהילה מאוד.
עומר: לי אכפת מכסף. אני מודה. אני לא ישן בלילה כשאני במינוס, וכל מספר חסום מקפיץ אותי.
קארין: אה, מתרגלים
עומר: לא בא לי. אני חושב שבגלל שזה נושא כל כך מפחיד, רגיש ובעיקר רגשי, הוא צריך להיות על השולחן. זה כמו סקס, רק שזה פחות כיף. אבל כמו מין, גם כסף הוא קריטי למערכת יחסים. זה הדבר שהכי רבים עליו, ולכן אני חושב שצריך לעשות הכל כדי לנטרל אותו במקום להתעלם ממנו ולצפות שהוא ילך. זה נורא נחמד לחיות בלה-לה-לנד ולהגיד לא נתחשבן ונעשה חיים, אבל ברגע שכדור השלג הזה מתחיל להתגלגל אין מי שיעצור אותו.
קארין: אבל ממילא רבים על כסף מתחת לשטיח. זה הריבים הכי מפגרים. אתה שומע מישהי צועקת על החבר שלה שהוא לא תלה את המגבת, ובעצם זה ריב על כסף. כל ריב הוא ריב על כסף.
עומר: אז אם אנחנו יודעים את זה, למה לא לדבר על זה?
קארין: יש הבנה שקטה בין בני זוג. כל אחד מהם יודע בדיוק מה קורה אצל השני ואם הוא במצב כספי טוב או פחות טוב. אפשר לדבר על זה, אבל זה הורג את הליבידו, ובאמת שאין בכך כל צורך.
עומר: הליבידו שלך ימות הרבה יותר מהר אם לא תדברי על זה.
קארין: אז מה הפתרון? חצי חצי? שתבוא בסוף החודש ותגיד לה "את חייבת לי 42.78 שקל?".
עומר: לא, אבל אם אני שילמתי חשמל חודשיים ברצף, תשלמי את. ולא שאני אגיד לך. לשים לב. זה אומר שאין אחד שהחשבונות נופלים עליו בבית והוא אחראי לזה. זה עניין של שניים.
קארין: נכון, ולשם אני גם חותרת. ואתה יודע מה? כדי למנוע את הבעיות אפשר מראש להחליט מי אחראי על מה. אני חשמל וארנונה וקניות וכבלים ועוד חשבון ואתה שכר דירה. וכשאנחנו יוצאים אז גם אני.
עומר: לגיטימי ביותר. זה פתרון מוצלח מאוד. זה מונע את ההתחשבנות, ועם זאת כן עושה סוג של חצי-חצי.
עומר: מה לגבי חשבונות משותפים?
קארין: אלא אם כן נשואים והכל ממילא משותף ומעורבב אז לא.
עומר: אז כשנשואים כן?
קארין: כשנשואים לדעתי זה לא יעיל אחרת, ובכל מקרה הכל של כולם. אתה לא חושב?
עומר: לא הייתי נשוי, אז זה לא פייר שאני אדבר. זו גם קצת בעיה אישיותית שלי, אני חושש. אני מאוד אוהב שיש אזורים של כל אחד לעצמו, גם בכסף. ברור לי שאני בדעת מיעוט פה.
קארין: מה זה נותן לך שיש לך חשבון משלך לבד כשאתה נשוי עם ילדים?
עומר: אחד מכל שלושה זוגות מתגרש. זה 33 אחוז. עכשיו, אני מאמין בחתונה ובמה שהיא מייצגת וברור לי שאני אעשה חשבון משותף, אבל באידיאל? הייתי מעדיף שיהיה חשבון משותף להוצאות ואיש איש לעצמו. מצד שני, עכשיו כשאני קורא את זה, זה נשמע כאילו אני מתכונן לגרוע מכל.
קארין: אז למה להתחתן בכלל? אם יש לך אפס אמונה שזה הולך להחזיק מעמד בשביל מה להצהיר "נצח"? בחיי, חמוד שלי, אתה הולך ונהיה רווקה ממורמרת.
עומר: אני נולדתי רווקה ממורמרת. זה השנים שעשו אותי קצת גברי.
קארין: אז אולי, איך אומרים, הגיע הזמן שמישהו ייתן בך? אתה יודע, בשביל לשחרר אגרסיות.
עומר: יאללה. יש מתנדבים בקהל?
קארין: לא יכול להיות שכל הזמן מישהי רוצה לנצל ולרמות אותך. זו כבר בעיה שהיא אישית שלך.
עומר: יש בנות מקסימות ונפלאות. למעשה, הן הרוב המכריע. ועם זאת, קורה שם משהו ברגע הקסום הזה שבו אישה רואה כרטיס אשראי של מישהו אחר. לא כולן, חלילה. ממש לא. אבל קורה.
קארין: אני מכירה נשים ואני יודעת שבוודאות לא כולן נצלניות וגרידיות. אתה נשמע לי מגזים ומתקרבן. אם אתה פרנואיד כלום לא יעזור לך. תמיד תחשוב שרוצים לקחת לך. בוא לא נתייחס למקרי הקיצון, שבהחלט קיימים, אבל יש גם אנשים שהורגים בשביל ארנק. לא על זה מדובר כאן. אני אגיד לך מה הבעיה כאן. אתה זכר.
עומר: טוב, זו חתיכת בעיה.
קארין: בגלל שאתה זכר אתה חושב שאפשר, בעזרת חוקים ודוגמאות קבועים, לסדר את החיים. אי אפשר להתחמק מהדבר הזה שעושה זוגות אחדים מעולים ואחרים פחות. כל העניין הוא רגישות וגמישות. כל העניין הוא להתאים את המסגרות לסיטואציה ולאישיות של השניים. כל זוג יודע מה נכון לו ומה לא. יש כאלה שחשבון משותף ירגיש להם הכי נוח, גם לפני החתונה, ובמקרה כזה פשוט צריך להכניס לשם סכומים קבועים ולא לזוז מהם. כלומר, שלא יהיה מצב שחודש אחד אני אגיד 'וואי, קניתי נעליים, אין לי להכניס'. ויש כאלה כאלה שצריכים לשים לב ולנהל חשבונות נפרדים.
עומר: מסכים.
קארין: תמיד זה ייטה לצד אחד או לשני קצת. וזה מתקזז. ומי שזה מתקזז לטובתו צריך להיות מספיק רגיש ולפצות. חוץ מזה, אל תאחד איתי חשבונות, זה ממילא לא ישתלם לך. ככה תוכל להמשיך לשנורר ממני ללא קץ, יוצא לך טוב.
עומר: מה?! שנוררתי ממך רק תפוח. וחטיף אנרגיה. ועוד תפוח. וקצת קפה. ואיזו עוגה פעם, האמת. וגם קנית לי כמה פעמים ארוחת בוק... כן, אוקיי, אני חושב שאני מתחיל לראות את הנקודה שלך.
קארין: ושקט נפשי גם שנוררת ממני. מה, זה לא שווה כסף? אתה יודע כמה השקט הנפשי שלי נדיר ואי לכך יקר?
עומר: אפשר לחשוב שלא נתתי לך כלום בחזרה.
קארין: חמוד שלי, אתה יודע שאני אוהבת אותך ולכן לא אכפת לי שאתה חייב לי מיליוני שקלים. טוב, מיליוני רופי. האמת שזה אחלה רעיון לזוגות, לחשב הכל ברופי. זה יתן נופך דרמטי לחייכם. היי, אני חושבת שעלינו פה על משהו!
>> עושים סדר בזוגיות, היום השני: מי צריך לשלם בדייט ראשון?
>> עושים סדר בזוגיות, היום הראשון: היגיינה
