רוב השירים שאנחנו מכירים הם שירי אהבה. איך שלא נסובב את זה, מדובר בשירי אהבה. בין אם גבר לאישה, אישה לגבר, גבר לגבר, אישה לאישה, גבר לכלב, כלב לאישה וכו'.
בתוך שירי האהבה שאנחנו מכירים יש רוב גדול לשירי אהבה קשה או נכזבת. הוא רוצה אותה והיא לא רוצה אותו, היא רוצה אותו אבל הוא עם מישהי אחרת, הוא והיא רוצים זה את זה אבל פוחדים לאמר זאת, ואם להתייחס לזמר הים תיכוני – הוא רוצה אותה אבל הסלולרי שלה בתיקון.
דבר אחד מתקיים בכל השירים האלו על כל גווניהם: הם גדולים מהמציאות. הם אומרים משהו שאי אפשר לגמרי לומר במציאות בצורה הזאת, ולכן אחד הדברים שצריך לקחת בחשבון לפני שכותבים שיר אהבה הוא הנכונות להיחשף ללא פחד.
כדאי אולי שקודם לכן תהיה לכם בחיים אהבה מהסוג הזה: מהסוג שלא כל כך רוצה, לא ממש יודע, עושה לכם בלאגן ולא לישון בלילה ובאופן כללי בעיקר מכאיב. ואז, הו אז, כל החברים אומרים לכם בשביל מה לכם כל זה. והנה, כבר יש לכם את השורה הראשונה לשיר – "בשביל מה לי כל זה?, היה לי כל כך טוב קודם".
כמו שאתם רואים, בשורה הזאת רצוי לא להימנע ממנה מרוכזת (אך לא יותר מדי) של רחמים עצמיים. בשירים, שלא כמו בחיים, רחמים עצמיים יכולים באמת לרגש.
באהבה, בעיקר כזאת שהיא מכוננת ואמיתית וחזקה, שום דבר לא לגמרי ברור. אנחנו לא תמיד מבינים למה אנחנו מרגישים את מה שאנחנו מרגישים ולכן כדאי שדווקא בשיר הדברים יהיו מאוד ברורים.
הדבר, אגב, מתייחס לשיר בעיקר מבחינה מבנית. בית, עוד בית, פזמון, בית, שוב פזמון, למנוסים יותר סי פארט (חלק שלישי שונה שיחזיר אותנו לפזמון עם איזה ראיה מחודשת), פזמון אחרון, סיום.
אחרי שהבהרנו את זה, ישנם כמה דברים להימנע מהם ככל הניתן:
רצוי לא להשתמש בשם מושא האהבה. למרות שהדבר כבר נעשה בהצלחה רבה פעמים רבות בהיסטוריה ("מישל", "אילנה", "ענבל", "סיוון") רצוי להשאיר את זה פתוח שכן אז תוכלו להשתמש פעמים רבות בשיר כלפי מערכות עתידיות והוא לא יהיה שייך רק לאותה אחת או אחד.
רצוי שלא להשתמש במושגים ארציים מדי או במושגים מעולם ההיי טק כגון: לשדרג, לסגור פינה, למתן, לתת בראש, לשלם, לפצח, לייבש, להרטיב, פייסבוק, דפדפן, לגולל, גוגל, עכבר, מקלדת (מסך דווקא כן אפשרי – "מסך החושך בליבך" למשל) או להדפיס.
כמו כן, רצוי שהחריזה תהיה עגולה וקולחת. לדוגמה:
"בשביל מה לי כל זה?
היה לי כל כך טוב קודם,
האם אני הוזה?
או שעל צווארי סימן של אודם..."
ולא כך:
"בשביל מה לי כל זה?
היה לי כל כך טוב קודם,
רציתי להגיד לך ש...
קניתי לך עוד מודם"
כדאי לדעת ולהפנים שבגלל ריבוי שירי האהבה בעולמנו סיכוי סביר מאוד שלא תחדשו שום דבר לאיש. לא תאמרו משהו שכבר לא נאמר לפניכם פעמים רבות, אבל הדבר היחיד ששונה מכל השאר הוא שהפעם אתם כתבתם את השיר ולא אף אחד אחר, ואתם מיוחדים בעולם הזה ואין עוד אחד או אחת כמוכם.
כן, בשירי אהבה רצוי להיות קצת מבושמים בעצמכם ולהאמין שבסך הכל אתם די בסדר. דפוקים, אבל די בסדר (פשוט, אם לא הייתם דפוקים לפחות קצת לא הייתם רוצים לכתוב שיר אהבה מלכתחילה).
אחרי שסיימתם לכתוב הניחו לשיר. בדקו עם עצמכם אם אתם חוזרים אליו כדי לקרוא ואם אתם מתגעגעים אליו, או סתם אם בא לכם שהוא ילווה אתכם קצת. אם כן, הדבר אומר שאולי כדאי לעשות איתו משהו: להלחין, לשיר, לפרסם איפשהו או לחלק לחברים.
אם לא, בשביל זה יש תמיד איזו מגירה באיזה ארון שתוכל להכיל אותו לצד כל הדוחות הלא משולמים והצילום מכיתה ב'. כי באהבה כמו באהבה, מי שאוהב אותך נשאר איתך, מי שלא – למגירה.
