בהקדמה לחיבור המונומנטלי "משנה תורה" מרכז הרמב"ם את רשימת תרי"ג (613) המצוות שכל יהודי מצווה בהן. יש במצוות יופי רב, והן עוסקות בנושאים רבים: מוסר, משפט, אמונה, פולחן, מסחר ועוד. כל מצווה משמשת כמעין חומר גלם להנהגות והלכות אותן הרמב"ם מפרט בהמשך. באיזשהו שלב ניסיתי לחשוב מה המצוות יכולות ללמד אותי, מה אני יכול לקחת מהלימוד הזה לחיים שלי – לא כהתחייבות, אלא כתובנה. תוך כדי קריאה, חושי המאמן שלי התחילו לעבוד והתחלתי לחפש איזה חוט מקשר, חיבור של נקודות שייתן הסתכלות נוספת על הדברים.
הרשימה מחולקת לשתי קבוצות: רמ"ח (248) מצוות 'עשה' ו-שס"ה (365) מצוות 'לא תעשה'. המצוות מגדירות 3 תחומים – תחום של חייב בעשיה (מצוות עשה), תחום של איסור עשיה (מצוות לא תעשה) ותחום של מותר. לכוהני בית המקדש יש את המצוות הרלוונטיות להם וכן לשופטים, לעובדי האדמה, לעוסקים במסחר ולכלל האוכלוסיה. לכל דבר המקום הראוי לו, הזמן הראוי לו והדרך הראויה לנהוג בו.
חופש בתחום ה"מותר"
כדוגמה, כמה מן המצוות המנחות אדם כיצד לנהוג בדברים שאינם שלו. הציטוטים מתוך רשימת מצוות "לא תעשה" ב"משנה תורה להרמב"ם", הבהרות שלי בסוף:
- (רמג) שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר "לא תגנוב" (שמות כ,יב; דברים ה,טז) זה גונב נפש. גניבת אדם לצורך ממכר לעבד.
- (רמד) שלא לגנוב ממון, שנאמר "לא, תגנובו" (ויקרא יט,יא) זו היא גניבת ממון.
- (רמה) שלא לגזול, שנאמר "לא תגזול" (ויקרא יט,יג).
לקיחת כל דבר שאינו נפש או ממון – רכוש כגון: בהמה, כלי עבודה, בגדים.
המצוות למעשה עושות סדר. הן מגדירות מה לבצע, מתי ואיך. לכל דבר המקום הראוי והנכון לו. לפעמים הן מגדירות ממה להימנע ומה לא לעשות. לתזמון ולסדר יש חשיבות כי הם נותנים משמעות לעשייה. מחוץ לסדר ולתזמון – המצווה בטלה, חסרת משמעות. בניסוח אחר, עשיית סדר פירושה קביעת גבולות, כי אין סדר בלי גבולות. הגבולות מאפשרים חופש בתחום ה'מותר'. זה אולי נתפס כפרדוקס אבל ללא גבולות אין סינכרון, הרמוניה וסדר. גבולות לא ברורים מטשטשים הכל. עקרון זה נכון ורלוונטי בכל מקום בחיים.
דוגמה מצויינת ומרתקת למשמעות של הצבת גבולות מופיעה בכתבה שפרסם אורן הוברמן במוסף כלכליסט: "לבד. מבחוץ. בלחץ. בלי מיקוד" (31.5.12). כתבה זו עוסקת ביצירתיות ומתארת דרכים שונות להגיע אליה. יצירתיות היא לכאורה משהו שמושג ללא תנאים או הגבלות, היא דבר הנובע מתוך חופש מלא ונטול אילוצים. במאמר סוקר הוברמן מקרים ומחקרים בהם מוכח שיצירתיות רלוונטית – כזו שמחדשת ועדיין מועילה ואפקטיבית - חייבת גבולות. הכוונה לגבולות שיתנו מסגרת שבתוכה יש מספיק מקום לחדש. במקומות בהם לא היו גבולות – עלו רעיונות גרועים. ללא גבולות נוצר רק בליל מחשבה ועשייה לא ממוקדת.
עקרון הסדר-גבולות נכון גם עבור כל אדם באופן פנימי וכן גם עולה פעמים רבות במהלך פגישות אימון. במקומות בהם אנשים חווים הצלחה אלו מקומות בהם הגבולות ברורים. נושאים בהם המתאמן חווה חוסר הצלחה, תקיעות, חוסר מימוש, בזבוז משאבים – בכולם מעורבת הגדרת גבולות בעייתית או חוסר שמירה עליהם.
הבה נבצע ניסוי מחשבתי להמחשה:כל קורא יבחר שני תחומים בחייו – תחום אחד שהוא מוצלח בו מאד (קריירה, זוגיות, חינוך ילדים, מראה מטופח ועוד) ותחום שני בו הוא מרגיש חלש יותר, פחות ממוקד וטעון שיפור.
בתחום המוצלח והחזק: לרוב ברור כיצד נכון וכיצד לא-נכון לנהוג. בנוסף, יהיה ברור כיצד לשמר את ההצלחה בעתיד. בדרך כלל, זהו נושא שקל ונעים לדבר עליו. בתחום הקריירה, למשל, האנשים המצליחים מאד (בכל תחום), הם כאלו שיודעים במה הם טובים ובמה הם לא טובים. הם דואגים לטפח ולפתח את החוזקות שלהם. כמו כן, מעבר לפן היומיומי יש להם חזון לטווח ארוך יותר – כיצד לשמר ולהתקדם.
בתחום הפחות חזק: תהיה תחושה של אי-נוחות מהמצב הקיים וכן חוסר בהירות לגבי מה צריך לעשות בכדי לשנות אותו. במסגרת אימון, כשאני שואל על תחום שכזה בחיי המתאמן התשובות מעורפלות, מגומגמות ומתחמקות. תחום הזה יותר עדין וטריקי לפיצוח גם משום שהחוסר בגבולות לא תמיד ברור וגם משום שיש המון רבדים רגשיים שפועלים כאן ויוצרים בלבול.
חוסר גבולות פירושו שלא ברור לי מה כן, מה לא, מה בסדר או "נכון" לעשות ולומר. מה ואיך לחשוב, מה להרגיש וכיצד לבטא זאת ועוד ועוד. לא ברור לי מה אני בכלל רוצה. לפעמים הגבולות ברורים אבל יש דווקא קושי ב"אכיפה" שלהם. במקרים אחרים חוסר בגבולות נגרם בשל חוסר ניסיון.
נושא הגבולות רלוונטי מאז ומעולם בכל מובן של חיינו - הן כיהודים והן כבני אדם. לרוב זהו עניין שלא נוח לעסוק בו ישירות אבל הוא חיוני לקיום חיים – באופן פנימי וחיצוני. מעבר לסדר, הרמוניה וצמיחה - הצבת גבולות מאפשרת חופש. גבולות מאפשרים תחום מוגדר בו ניתן לפעול, לעשות וגם להצליח. גבולות מאפשרים ביטחון ויציבות. קוראים המתקשים לקבל את ההנחה הזו: תנסו רגע לדמיין את הבית שלכם ללא הקירות. האם בבית שכזה ללא קירות וגג, תחושו ביטחון ויציבות? האם בית שכולו פתוח לרחוב, מאפשר לכם להיות חופשיים באמת?
העובדה שהיהדות הצליחה לשמר את עצמה במשך אלפי שנים, כנגד פורענויות ותנועות גיאוגרפיות, היא אולי העדות הברורה ביותר לחוסן ויציבות שמעניקים גבולות. הצבת גבולות ועשיית סדר הם מפתח להרבה הצלחות – כאלו שחווינו בחיינו או היינו עדים להן מתוך חוויות של אנשים אחרים. לאורך כל הדרך הם יהיו גם מטרה וגם אמצעי – בכל תחום. משתלם מאד להיות מודעים לכך ולנסות ליישם זאת בחיינו - כבר מעכשיו.
צידה לדרך
"למד את החוקים כדי שתוכל לשבור אותם באופן ראוי" (טנזין גיאטסו)
קובי הולנדר הוא מאמן אישי ובעלים של "עת רצון - אימון אישי להצלחה".
