אנחנו חיים במציאות מסחררת (מסחררת מדי אם תשאלו אותי), וכשנתקלים בתוך כל ה"רעש" הזה במשהו שכולו למען האחר, שווה לעצור ולראות אם אפשר לתת לו יד ולא רק לצקצק בלשוננו או סתם להיות המומים וחסרי אונים מהידיעות הלא פשוטות שסובבות אותנו כשילדים מתדרדרים למעשי אלימות.

כך קרה לי כשנתקלתי בפרסום של ערב ההתרמה למועדונית מקום בלב, הממוקמת בשכונת שפירא בת"א. לכאורה עוד ערב התרמה (למרות שכל ערבי ההתרמה חשובים וראויים), אבל אולי בגלל שיש כל כך הרבה כאלה, קשה לעשות את ההבחנה ולהבין עד כמה המקום הזה זקוק למישהו שיעזור לו להמשיך להתקיים.

הילה פרץ, הרכזת של המועדונית, אפשרה לי בשיחתנו להציץ לתוך המקום החשוב הזה ולהבין באמת מה קורה שם ולמה אסור לנו לתת לו להיסגר. פרץ, בת 28, היא סטודנטית לתואר שני להתפתחות הילד, שצברה קילומטרז' של עבודה עם אוכלוסיות בסיכון. כשהיא מדברת על מקום הזה אי אפשר שלא להרגיש שהלב שלה נמצא כל כולו שם.

היא מספרת שהמועדונית היא של ילדי רווחה שמוגדרים ילדים בסיכון, כאלה שנמצאים במסגרות של חינוך מיוחד על רקע של בעיות רגשיות ו/או התנהגותיות. הם מגיעים ממשפחות שבהן ההורים חולים פיזית או נפשית, הורים מכורים לסמים או לאלכוהול, אבות בכלא, אימהות שצריכות להחזיק לבדן את כל המשפחה.

לדבריה, המציאות עולה על כל דמיון והיא נותנת לי דוגמה למשפחה שבה האבא יוצא ונכנס כל הזמן ממעצרים, המשטרה מתדפקת על דלת הבית, האמא עם בעיות נפשיות, הם גרים ב"קופסת גפרורים", והילדה ישנה על מזרון שפותחים לה אותו מדי ערב.

במציאות כזו, איך לא, הילדה סובלת מהתפרצויות זעם ובעיות רגשיות והמועדונית היא המקום השפוי ביותר שיכול לחבק אותה ולתת לה מה שלצערנו היא פשוט לא יכולה קבל בבית.

הארוחה החמה היחידה שהם מקבלים ביום

לשאלה מה עושים עם הילדים במועדונית יש הרבה תשובות ומסתבר שצוות המדריכים לא מפסיק לעשות עוד ועוד למען הילדים האלה: יש חוג תופים, מספרת סיפורים, חוג ג'אגלינג וחוג כושר, חוג אמנות וישנו אפילו פרויקט ייחודי שהגתה הילה בשיתוף עם השיטור הקהילתי ורס"מ צביקה ונדר, סוג של "הכר את השוטר": אחת לשבוע מגיע למועדונית שוטר במדים, כזה שלמרבה הצער הילדים פוגשים אותו לעיתים על סף ביתם בנסיבות פחות נעימות, ויושב איתם לעשות שיעורים, להקריא להם סיפורים ולהעביר איתם אחר הצהריים. בסוף השנה יבקרו הילדים בתחנת המשטרה באופן חגיגי.

אני לא יודעת אם פרץ חשבה על זה, שהפרויקט הזה מתמצת בצורה כל כך מדויקת את מה שהמקום עושה עבור הילדים האלה: תיקון.

בעצם התכנסנו כאן כי המועדונית, שמופעלת על ידי עמותת "אחדות חברת ישראל" (אח"י), נמצאת בקשיים כלכליים. המועדונית ממומנת ברובה הגדול מתרומות, היא אינה מוכרת על ידי העירייה ולפיכך התקציב שמועבר אליה זעום ביותר ולא מספק כלל! זאת, על אף שהילדים מופנים למועדונית על ידי משרד הרווחה ועל אף שאין ויכוח על תרומתה האדירה ועל כך שהיא מעניקה מענה ייחודי לילדים.

פרץ מספרת שכל חודש היא והצוות שלה מנסים להשיג אוכל מתרומות: "אני מפזרת ארגזים בכל מיני חברות עם רשימה של מוצרי מזון ויש הרבה אנשים שעוזרים. לנגד עיני עומדת המחשבה שאם לא אוכל לתת להם ארוחה חמה הם לא יקבלו אותה בשום מקום אחר".

מה יהיה על הילדים האלה בלי המועדונית?

"אלה ילדים שלא היו מתקבלים למסגרות אחרות. ילדים שאם לא תהיה להם את המועדונית - בסופו של דבר ישוטטו בתחנה המרכזית. אלה ילדים עם כל כך הרבה פוטנציאל ואסור לוותר עליהם. אני יכולה להגיד לך שאני מוגדרת שם חצי משרה, אבל בפועל אני חיים שלמים שם".

עכשיו תורנו לתת ולתמוך. אירוע התרמה מיוחד למען מועדונית "מקום לב", הממוקמת בשכונת שפירא, יתקיים ביום רביעי הקרוב (16.5) במועדון יהודה וישראל (אלנבי 34, ת"א). בערב יופיעו להקות "בית הבובות" ולהקת הג'ירפות. כל ההכנסות מיועדות לרווחת הילדים במועדונית ולהמשך קיומה ההכרחי כל כך.

כרטיסים ניתן לקנות מראש בבית הקפה cafecito (שדרות בן גוריון פינת ריינס, ת"א) או לשלוח פרטים להזמנה במייל: hilaperez@gmail.com

לדף האירוע בפייסבוק .

לאתר מהות החיים