אלי פנגס
היום אני בעניין שכונה. הווה אומר לא מאורגן, לא ממוסד, בלי חשבון, קרחאנה.
אנשים שכונה יש בכל שכבות האוכלוסיה. בשכונות, בדירות שכורות, במושבים, בוילות בקיסריה, במסדרונות השלטון. אם אין לך חוק או אלוהים, הדרך לשכונה קצרה מאוד. לפעמים זה תופס בנאדם לכמה דקות, לפעמים זו דרך חיים. תרבות. שנויה במחלוקת, אבל תרבות. וכמו בכל תרבות, יש בשכונה גם אמנות וביטוי עצמי. כשאלה באים עם כשרון, יש בהם יופי מהפנט. עכשיו שימו את כל זה על אופנוע.
בוידאו כאן למטה תמצאו חבורה של כושים מבולטימור. כושים, לא אמריקאים-אפריקאים, זה בסדר. הם רוכבים על אופנועי מוטקרוס בשדרות העיר בתוך תנועת יומיום ודופקים הרמות גלגל. שכונה. אבל השכונה הזאת היא של הגטו, של גאנגסטרים, של היפ-הופ. ואם הייתם מלמדים את פיפטי-סנט לדפוק ווילי, אז זה היה נראה ככה:
