תומר קמרלינג

זה היה אמור לקרות ב-2006. שנה אחרי שבאטמן חזר עם "מתחיל", הקרקע היתה מוכנה לשובו של גיבור-העל הגדול מכולם. אבל "סופרמן חוזר" של בריאן סינגר אכזב בקופות, ומאז נותר ל"די.סי קומיקס" רק האביר האפל במערכה הנצחית מול גלריית הגיבורים של המתחרה "מארוול" (ספיידרמן, איירון מן, ת'ור, קפטן אמריקה, ובשנה הבאה גם The Avengers שיאחד את כולם). אלא שכל זה עשוי להשתנות ב-14 ביוני 2013 – יום יציאתו לאקרנים של "איש הפלדה", הסופרמן הקולנועי השישי בסך הכל, והשלישי שמתחיל את כל הסיפור מהתחלה.

ה"רי-בוט" – ההתנעה-מחדש של פרנצ'ייז קולנועי שאבד עליו הכלח – היא פיתרון שכבר הוכיח את עצמו עם "באטמן", ולפחות על סמך הטריילר, יש מצב שיעבוד בשנה הבאה גם בשביל ספיידרמן. אני מתכוון, תראו:

"סופרמן" מצידו נבדל מהעטלף ומהעכביש בשלושה אספקטים חשובים:

1. הוא היחיד מבין שלושת גיבורי הסופר-על שכבר חווה רי-בוט כושל.

2. הוא לא מגניב. עזבו, אל תתחילו: אני מת על סופרמן, אבל גם אני מודה שגיבור-על המאמין ב"אמת, צדק והדרך האמריקאית" הוא בהגדרה ההפך ממגניב. בטח בהשוואה לנפשות המסוכסכות של ספיידר "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" מן ובאט "הורי נרצחו לנגד עיני" מן.

3. בניגוד לבמאי מארק ווב, שמגיע אל "The Amazing Spider-Man" על גל התהילה המוצדקת של "500 ימים עם סאמר" – ובטח בניגוד לכריסטופר נולאן, שהגיע אל הבאטמנים אחרי השוס של "ממנטו" – הבמאי זאק סניידר מגיע אל "איש הפלדה" כשהוא על הקרשים.

הסרט האחרון של סניידר, "סאקר פאנץ'", היה כישלון קופתי. זה נכון גם לגבי "השומרים" שלו, אבל בעוד שהאחרון היה סרט מצוין שהתקבל באהבה בקרב הקהל הכי חשוב שלו - שוחרי הקומיקס, משתתפי כנס "קומיק-קון", אלה שיוצרים במידה רבה את מה שאנחנו מכנים "הדיבור" - "סאקר פאנץ" היה סרט איום ונורא, שהתקבל בתמהיל של בוז וגיחוך בקרב קהלים מכל הסוגים. הנה הוא רגע לפני שזה קרה, מדבר על הפלופ המתהווה ההוא וגם על "איש הפלדה":

מאז הנפילה של "סאקר פאנץ" מלווה את קדם-ההפקה של "איש הפלדה" הסיוט הכי גדול של כל אולפן: הייפ שלילי. תחושה שסניידר, אחרי שנכשל בקופות פעמיים עם עיבודים לרומאנים גראפיים, יקבור את סופרמן סופית במקום להחיות אותו. אבל תשמעו, לא באתי לבאס. להפך: באתי לומר שאם הליהוק מלמד על משהו, אז יש סיבה להיות אופטימיים לגבי "איש הפלדה".

בדיוק אתמול דיווח הלוס אנג'לס טיימס על הבחירה בלורנס פישבורן לתפקיד פרי ווייט, עורך ה"דיילי פלאנט", מה שפחות או יותר סוגר את מצבת הדמויות הראשיות – ותשמעו, היא נראית פשוט סבבה. ההורים המאמצים לבית קנט יהיו דיאן ליין וקווין קוסטנר; בקריפטון יגלמו ראסל קרואו את ג'ור-אל וג'וליה אורמונד את אשתו לארה; את גנרל זוד ישחק מייקל שאנון הנהדר ("חלון פנורמי, אימפריית הפשע"), ולנעליים של לויס ליין תיכנס איימי אדאמס. את הגלימה עצמה יעטה הנרי קאוויל, שבמיטב המסורת הסופרמנית רחוק שניים ורבע תפקידים (בעיקר ב"שושלת טיודור") מאלמוניות מוחלטת. הנה הוא מדבר על זה:

"סופרמן" המקורי מ-1978, עד היום נקודת ייחוס לכל סרט קומיקס שמכבד את עצמו, כיבד את עצמו בראש ובראשונה בגלריה מדהימה של שחקנים – ממרלון ברנדו ועד ג'ין הקמן, מסוזנה יורק ועד נד ביטי – שהעניקו לו תחושה של אירוע קולנועי אמיתי. זה, בשילוב הסלוגן הטוב ביותר בהיסטוריה של הקולנוע – "תאמינו שאדם יכול לעוף", ואני חוטף צמרמורת רק מלתרגם את זה – היה הבסיס לסרט המכונן ההוא של ריצ'רד דונר.

מימין: ברנדו. משמאל: יורק. ברקע: עזריאלי

עכשיו מגיע זאק סניידר, אחרי שחטף שני נוקאאוטים ברציפות, ומראה שלפחות בכל הנוגע לצוות השחקנים הוא עדיין יודע מה טוב. אם האיש יצליח לשחזר גם את התרוממות הרוח של "אדם יכול לעוף", האבא של כל הפרנצ'ייזים הקומיקסיים יחזור לחיינו כמו ענק. מאידך, אם גם זאת תהיה נפילה, לא יוותר מנוס מלקבוע שמחסור בחומר ירקרק הרג סופית את סופרמן. ואני לא מדבר על קריפטונייט.

רוצים לקבל בקבוק ויסקי במתנה? לחצו כאן