נועה אסטרייכר
אתמול חגגו מסביב לעולם את יום האב, היום הזה שהמציאו כדי שנשים לא ייהנו מזכויות יתר (כי ברור שזר פרחים מצ'וקמק מהצומת ועוגה שבמילא אסור לך לאכול כי את בדיאטה הם כל מה שאישה יכולה לבקש בתמורה לשנים של נשיאה בעול הבית). אין דרך יפה לומר את זה, אבל: יום האב הוא היום הכי מיותר בשנה. כן, אפילו יותר מיום האישה הבינלאומי. למה? כי אבות הם היצורים הכי אובר-מוערכים, הכי מפומפמים מעבר לכל פרופורציה ובעלי הכי הרבה השפעה. כמה פעמים אמא שלכם איימה עליכם "חכה חכה שאבא יחזור הביתה"? האם זה בגלל שלא היה לה מספיק כוח להתמודד איתכם בעצמה? לא. אבל משום מה אבא נתפס ככוח סמכותי יותר ובעל השפעה רבה יותר על חינוך הילדים, למרות שברוב המקרים הוא בקושי נמצא. כן, "משרת אמהות" עד 3 וחצי זה נחמד, אבל אף אחד לא יעלה בדעתו לסדר "משרת אבות". למה? ככה.
באופן כללי, אבא נתפס ככוח-עזר לסופי שבוע (וזה בזמן שהוא לא נוחר על הספה). רק אז הוא משיל את משקפי קלרק קנט שלו והופך לסופרמן שאפשר להסתייע בו בכל מה שקשור לארגון, שינוע והפעלת הילדים. שיהיה ברור -- זה לא שאמא יכולה לנוח באותו זמן: איך אפשר לנוח כשכל רגע נשמעות מהסלון שאלות כמו "איפה המוצץ שלו?", "איך פותחים את הדבר הזה?" וכמובן "איזה ערוץ זה הופ?". כן, הוא יכול להיות אלוף האייפון או גאון הייטק, אבל כשזה מגיע לתפעול הילדים הוא בקושי מסתדר עם הוראות של איקאה.
אז מהם התפקידים האמיתיים של אבא? מבירור נרחב עולה שלאבות שונים במשפחות שונות יש מאפיינים זהים:
להפליץ על הספה.
לפעמים אפילו מדובר בכורסה מיוחדת שלאף אחד אחר אסור לשבת עליה. מסתבר שימי ארצ'י באנקר טרם חלפו מן העולם. הנודים, אגב, מוברגים לתוך הריפוד ובכך שומרים על הספה מפני עש ומזיקים.
להשפריץ בבריכה.
כאשר גבר הופך לאבא, הוא מקבל קורס מזורז עוד בטרם אשתו השתחררה מחדר הלידה: בקורס מלמדים אותו איך להכניס את היד למים, לקפוץ אותה לאגרוף ולהשפריץ דרך החור שנוצר ישר לתוך העין של העומד מולו. ביצוע פעולה זו בטרם הפכת לאב נחשב בלתי חוקי במדינות מסוימות.
לישון בפה פתוח.
יש ילדים שמצאו דרך לנצל את זה, כמו למשל בוידיאו הבא:
להעיף תינוקות באוויר.
קל לזהות אב טרי: הוא זה שזורק את התינוק שלו הכי גבוה. וכמו בסרטים של טום קרוז, ההתלבטות היא האם להמשיך להסתכל או לברוח משם לפני שמשהו נורא יקרה.
לשאול שאלות בלתי אפשריות.
אם אבא שלכם עבר את גיל 50, סביר להניח שיש לו נטייה להיכנס להלם בכל פעם שמפגישים אותו עם מוצר אלקטרוני חדש. טוסטרים וטלוויזיות הוא עוד ינסה להבין בכוחות עצמו, אבל כשזה מגיע למסכי מגע, טכנולוגיות אלחוטיות ואינטרנט -- אלוהים ישמור אתכם. אבא כזה צריך סלולרי מסוג מאוד מסוים: עם מסך, כפתורים גדולים ולחצני Send/End בולטים וצבעוניים. לא הודעות SMS, לא אפליקציות, לא רינגטונים. תעשו לעצמכם טובה, אם אתם רוצים לחסוך שעות של הסברים עקרים.
ולסיום, הנה סרטון ישן אמנם, אבל עולה ממנו מאוד בבירור מי לא יקבל את פרס "אב השנה":
