חור יולי-אוגוסט

נועה אסטרייכר

הנה מגיע הזמן הזה בשנה שבו מלא תיכוניסטים מיוזעים וארוכי גפיים נכנעים למסורת משונה ועתיקת יומין, מסתפרים קצר ומכוער, נותנים נשיקה לאמא, מקבלים כאפה מהאח ועולים לאוטובוס שייקח אותם למקום שטבוע ב-DNA הישראלי אפילו יותר מחומוס: הבק"ום. כן, מחזור יולי-אוגוסט תיכף עולה על פס הייצור הצה"לי, בעוד חבריהם ברי המזל (או שלא) לגיוסים המאוחרים יותר נידונו לסבול את החירטוטים והדאווין הצעיר-מתלהב שלהם כשהם יחזרו הביתה ויתחילו לדבר בראשי תיבות, לגלח כומתות ולשפצר באיזולירבנד כל דבר שלא רץ מספיק מהר.

משהו בסיסי לחייל המעשי

לא משנה אם החבר שלכם מתגייס לטירונות כלל צה"לית או למסלול לוחמי-על, יש דבר אחד שלעולם לא יימצא בבסיס צבאי כשזקוקים לו: נייר טואלט. לא ברור אם הצבא החכם והמוסרי בעולם רק מתקמצן או שזו דרכו להכין אותנו למה שמצפה לנו כאזרחי המדינה בבגרותנו. בכל מקרה, כל חייל יודע שבמוצאי שבת, כשאורזים את התיק לקראת החזרה לבסיס, כדאי לפנות כמה שיותר חפצים לא נחוצים (תחתונים, מברשת שיניים, דיאודורנט) ולדחוף במקומם כמה שיותר גלילי נייר טואלט. מכיוון שהשירותים הם גם כמעט הזמן הבלעדי שבו מתאפשר לחיילים להיות רגע לבד ואפילו לחשוב קצת, למה שלא תצ'פרו את החייל הפרטי שלכם בנייר טואלט מצחיק, מאתגר-מוחית ויצירתי? למשל נייר טואלט בדוגמת פומפייה. זה לא שהצבא מספק משהו רך יותר, נכון? או נייר קליעה למטרה? ומה עם נייר שעוזר לקבוע עובדות כשמשווים אורכים? וכמובן, נייר שאפשר לקחת גם לשטח בלילה, ולא לפחד שיבחינו בו בחושך.

לנשמות הרומנטיות

בתכל'ס, כשזה מגיע לצבא, אין הבדל בין בתולים לשועלים: כולם חרמנים אש. לכן יהיה נחמד אם תשמחו את החייל שלכם במתנה עם טאצ' ענוג ומפנק. ומה יותר כיף מלשים את הראש בחריץ שבין זוג שדיים ולהירדם? הכרית שבתמונה נועדה בדיוק לזה. ואם כבר הגענו לאיזור, זוכרים את הדינוזאורים הקטנים האלה שהיינו זורקים לכלי עם מים ומחכים שיגדלו? עכשיו תחשבו אותו דבר, אבל עם ציצים. ולמי שממש חייב להיות פרקטי, כדאי לקנות את הסבון שאיתו אפשר לעשות כל מה שלא כתוב על אריזות של סבון. החור כבר מוכן מראש.

גיוס נעים!