מצד אחד חוקרי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (National Cancer Institute), אינם אופטימיים. לפי תחזיותיהם, בשנת 2030 מספר החולות בסרטן השד יעלה ב־50%. הסיבה העיקרית לכך היא שנשים חיות שנים רבות יותר ולכן הסיכוי לתחלואה עולה. הסיבה הנוספת היא שככל שנעשות יותר בדיקות ממוגרפיה גובר הסיכוי לאבחונים שגויים או לאיתור מצבים טרום־סרטניים, שלא היו מתפתחים לכלל מחלה.
1. אכלי כל יום ירקות כתומים
אכילת ירקות ופירות מונעת מחלות, אבל יש ירקות שיש להם יכולת מיוחדת למנוע מחלות מסוימות, כמו למשל סרטן שד.
הנה ההוכחה: מחקר שנערך בבית ספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון ופורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מצא שירקות עשירים בקרוטנואידים (משפחה גדולה של פיגמנטים המקנים לירקות ופירות רבים את צבעם הצהוב, הכתום והאדום) מונעים סרטן השד.
החוקרים כתבו במסקנותיהם שלא ידוע למה דווקא הירקות הללו מפחיתים את הסיכון ללקות בסרטן השד, אבל לפי השערות הם מכילים מרכיבים שמרסנים גדילה לא מבוקרת של תאים מסוימים. השערה נוספת: ירקות אלה מנהלים יחסי גומלין עם הורמונים, שגורמים להם בדרך כלשהי להפחית את הסיכון ללקות בסרטן השד.
במחקר, שסקר מחקרים רבים וקודמים שנערכו וכלל אלפי נשים, סיווגו נשים לפי צריכת הירקות והפירות שלהן. הממצא שבלט מאוד היה שנשים שצרכו הרבה קרוטנואידים (ב־20% העליונים) היו בעלות הסיכון הנמוך ביותר ללקות בסרטן השד.
לדברי לימור מרדי־טילבור, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית חולים "אסותא", מובילת פורום דיאטניות אונקולוגיות של עתיד (עמותת הדיאטנים בישראל) ויועצת האגודה למלחמה בסרטן, הקרוטנואידים נמצאים בריכוז גבוה במיוחד בירקות כתומים ואדומים כמו פירות הדר, גמבה, גזר, דלעת, בטטה, עגבנייה ואבטיח. "כיום מוכרים כ־600 סוגים שונים של קרוטנואידים שידועים גם ביכולתם לעכב הזדקנות, לשמור על בריאות העין, תפקוד המוח ואף להגן מפני נזקי קרינת השמש", אומרת מרדי־טילבור.
2. שמרי על מותניים צרים
"הימנעות מעלייה במשקל, בעיקר באזור המותניים, היא אחת ההמלצות החשובות ביותר למניעת סרטן השד", מסבירה מרדי־טילבור.
הנה ההוכחה: מחקר מקיף, שפורסם ב־British Medical Journal ועקב אחר כ־100 אלף נשים, מצא שעלייה במשקל מגבירה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות בסרטן השד, בעיקר כאשר ההשמנה מתרכזת בבטן. הסיבה לכך היא שרקמת השומן הבטני מעודדת הפרשת הורמונים שמגבירים את הסיכוי לחלות.
"נשים בגילאי 20 עד 60 שעלו תוך עשר שנים במידה אחת בחצאית הגבירו את סיכוייהן לחלות במחלה ב־33%. עלייה בשתי מידות הגבירה את הסיכון לתחלואה ב־77%", אומרת מרדי־טילבור. "נתונים אלה מצטרפים למחקרים אחרים שמראים שגם ירידה של 5% במשקל מפחיתה את הסיכון לחלות במחלה. עלייה במשקל, בעיקר לאחר הפסקת המחזור החודשי, מגבירה יצירת תהליכים דלקתיים מעודדי סרטן, עמידות לאינסולין ושיבושים בדנ"א".
3. לכי חצי שעה ביום
"פעילות גופנית חשובה מאוד למניעת סרטן השד, ויש מחקרים שמראים על הפחתה של 30% בסיכוי לחלות והפחתה של 50% בסיכון לחזרת המחלה", אומרת פרופ' נעמה קונסטנטיני, רופאת ספורט, מנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית חולים "הדסה", יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה ויועצת האגודה למלחמה בסרטן.
הנה ההוכחה: פרופ' קונסטנטיני מסבירה כי "פעילות גופנית מסייעת לשמירה על משקל גוף תקין, וידוע שהשמנת יתר מהווה גורם סיכון להתפתחותם של גידולים סרטניים, בין היתר, בשל העובדה שתאי השומן מפרישים את ההורמון אסטרוגן, שהימצאותו ברמה גבוהה עלולה להביא להיווצרותם של גידולים סרטניים.
"לפעילות הגופנית יש השפעה הורמונלית מיטבית בכך שהיא גורמת לירידה בייצור האסטרוגן מהשחלות ובכך מגנה מפני התפתחות גידולים סרטניים. בנוסף, הפעילות הגופנית מביאה לירידה ברמת האינסולין, תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ומסייעת לה בהתמודדות עם תופעות של גידולים סרטניים וקטילתם.
"ההמלצה כיום היא על ביצוע 30 דקות פעילות גופנית אירובית ביום, כמו למשל, הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, ריקוד או שחייה. כמובן שאפשר ורצוי מאוד לעשות יותר מכך, אבל אפשר כאמור להסתפק בחצי שעת פעילות גופנית, 5 פעמים בשבוע".
4. אכלי כרוב, כרובית או ברוקולי
"מחקרים רבים שנערכו בעבר קבעו שוב ושוב שלירקות ממשפחת המצליבים (צנון, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרובית, קולורבי וכרוב) יש יכולת למנוע את התפתחות סרטן השד", אומרת מרדי־טילבור.
הנה ההוכחה: "אחד המחקרים הגדולים פורסם בכתב העת Annals of Oncology. לפיו, צריכה של מנה אחת מהירקות המצליבים לפחות פעם בשבוע הפחיתה את התחלואה בסרטן השד ב־17%. מחקרים נוספים הראו שלירקות ממשפחת המצליבים יש באופן כללי השפעה אנטי סרטנית".
6. היבדקי, אבל במידה
ההיגיון בבדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד פשוט: מגלים מוקדם ומצילים חיים. אבל המציאות, כדרכה, מורכבת הרבה יותר. כיום כבר ידוע שבדיקות ממוגרפיה בנשים צעירות, לפני גיל 50, לא מפחיתות את התמותה מהמחלה. הסיבה לכך היא שלעתים בדיקות רבות מובילות לאבחונים ולטיפולים מיותרים. לכן הגיל המומלץ להתחלת ביצוע בדיקת ממוגרפיה הוא 50. לנשים שנמצאות בסיכון גבוה (בעלות רקע משפחתי של סרטן השד) מומלץ להתחיל להיבדק בגיל 40 או עשור לפני שקרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה במחלה.
הנה ההוכחה: מחקר ענק שפורסם בשנה שעברה ב־British Medical Journal מצא שבדיקות ממוגרפיה בגיל צעיר לא הפחיתו את התמותה אך הן עלולות לגרום לאבחון יתר, ניתוחים והקרנות מיותרים.
מחקר גדול נוסף, שפורסם לא מכבר בכתב העת היוקרתי The Journal of the American Medical Associationמצא שטיפולים רבים, כמו גם ניתוחים והקרנות, שניתנים לסרטן התחלתי ולא פולשני (שלב 0 - DCIS), מיותרים ואינם מאריכי חיים.
פרופ' גד רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בקופת חולים כללית ויועץ האגודה למלחמה בסרטן לבקרת סרטן: "בדיקת ממוגרפיה אינה בדיקת קסם שיש לבצעה באופן אוטומטי וללא מחשבה. בעולם מקובל כיום להמליץ לנשים ללא סיפור משפחתי של סרטן שד על בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, החל בגיל 50. אין תועלת מהותית בביצועה לפני גיל זה. התועלת, אם קיימת, היא כנראה מועטה ביחס לנזקים שהיא עלולה להסב - עלייה בזיהוי נגעים בשד המכילים תאים חשודים או ממאירים שהתנהגותם אינה ממארת. זיהוי זה גורר אחריו טיפולים מיותרים שאינם מאריכי חיים".
5. שלבי סויה בתפריט
סוגיית הסויה חוזרת כל כמה שנים עם תפנית חדה. פעם המליצו לצרוך סויה למניעת סרטן השד, אחר כך היו טענות שצריכתה עלולה לעודד את התפתחות המחלה, כי היא מכילה פיטואסטרוגנים (הורמון אסטרוגן מהצומח). זאת, בעוד בקרב נשים אסייתיות, שצורכות כמויות גבוהות של סויה, נרשמים אחוזי תחלואה נמוכים במיוחד של סרטן השד, בהשוואה למערב. כיום ממליצים לנשים לצרוך סויה.
הנה ההוכחה: "מחקרים אחרונים שנערכו על השפעת הסויה בנשים שחלו או בעלות סיכוי גבוה לחלות בסרטן השד מצאו שלסויה יש אפקט שמפחית תחלואה בסרטן השד", אומרת מרדי־טילבור. "ההמלצה המקובלת כיום היא לצרוך עד 3 מנות של סויה ביום (מנת סויה: כוס חלב סויה, מעדן סויה, חצי כוס טופו או טמפה, חצי כוס אדממה - פולי סויה ירוקים).
"עם זאת, לפי ההמלצות המקובלות כיום כדאי להימנע מנטילת תוספי תזונה המכילים סויה, כי הם מכילים כמות גבוהה מאוד של פיטואסטרוגנים, שהשפעתם לאורך זמן אינה ידועה עדיין".
7. אל תימנעי ממוצרי חלב
רבות מתלבטות אם לצרוך מוצרי חלב או להימנע מהם. מרדי־טילבור משמיעה צפירת הרגעה ומסבירה שאין כל בעיה בצריכתם.
הנה ההוכחה: "לא נמצא כל קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הגברת הסיכון לסרטן השד", מציינת מרדי־טילבור. "צריכת מוצרי חלב נחשבת בטוחה, ומומלץ לצרוך מוצרי חלב רזים (עד 5% שומן) ללא תוספת סוכר".
8. הקפידי על רמה נאותה של ויטמין D
לפני בדיקות דם תקופתיות כדאי לבקש מרופא המשפחה לכלול ברשימת הבדיקות גם את הבדיקה לרמת ויטמין D בדם.
הנה ההוכחה: "במאמר שפורסם בכתב העת Anticancer Research וסקר מחקרים על נשים שחלו בסרטן שד, נאמר כי נמצא שרמות תקינות של הוויטמין מגבירות את הסיכוי להישרדות ממהמחלה", אומרת מרדי־טילבור. "כאמור, מומלץ לבדוק את רמות הוויטמין ובמקרה של חוסר יש להשלים אותו בעזרת תוסף ויטמין D".
9. התנזרי מאלכוהול
לדברי מרדי־טילבור נמצא קשר בין צריכת אלכוהול להתפתחות של סרטן השד.
הנה ההוכחה: "ממחקרים עולה כי צריכה של כל 10 גרם אתנול (שווה ערך לכוס בירה או לחצי כוס יין) מעלה את הסיכון לתחלואה במחלה, במיוחד בקרב נשים עם מחסור בחומצה פולית. בגיל ההתבגרות, התקופה שבה מתפתחת רקמת השד, מומלץ במיוחד להימנע מאלכוהול. ההמלצה הרשמית לאוכלוסייה הכללית היא שתייה של משקה אלכוהולי אחד ביום, אבל למניעת סרטן השד מומלץ להימנע מאלכוהול ככל האפשר".
10. שתי הרבה תה ירוק
לצריכת תה ירוק יש יתרונות בריאותיים רבים, אחד מהם הוא הפחתת הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים וביניהם סרטן השד.
הנה ההוכחה: מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition ועקב אחר 10,000 נשים, חלקן חולות וחלקן בריאות, מצא שצריכה קבועה של תה ירוק יכולה להפחית באופן מתון (כ־12%) את ההתפתחות של סרטן השד. ההשפעה החיובית של התה מיוחסת לחומרים ממשפחת הפוליפנולים המצויים בעלי התה הטריים. התה הירוק, בניגוד לשחור, אינו עובר חמצון באמצעות התססה ומכיל ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה.
