הנה מה שקרה ממש היום, הייתי צמאה מאד, עמד במקרר בקבוק חדש של דיאט קולה, נאבקתי קשות עם הפקק, מישהו סגר אותו כאילו יש בפנים ציאניד ובמאמץ שובר ידיים - הצלחתי. הברגתי חזרה לסגירה... והחזרתי למקרר. הלכתי לדרכי ולא הבנתי מדוע אני עדין צמאה.
קונטרול פריק
ישבתי מול הטלוויזיה וניסיתי להחליף ערוצים. קיללתי את הוט כי שוב זה נתקע ולא העביר לי ערוץ. הוא התבונן בי וחייך, העביר לי את השלט של הממיר ואמר בציניות מתוקה – "יש לך שיחה". מה שקרה: ניסיתי להעביר ערוצים כשאני מכוונת בעוז את הטלפון האלחוטי לממיר. (להגנתי אציין כי שניהם אדומים).
הקלסר הסורר
זה היה מזמן אבל עדיין טראומתי. היתה לי בחינה חשובה, למדתי כל הלילה - הקלסר היה התנ"ך. קלסר ובו כל החומר שהייתי אמורה לשנן לבחינה. בלילה הייתי רעבה ( נו מה,) אכלתי והלכתי לישון. בבוקר התחוור לי שהקלסר הלך לאיבוד. איפה לא חיפשתי, בכיתי התעצבנתי כל יושבי הבית חיפשו, כלום.
כשחזרתי מהבחינה (קיבלתי 92 תודה ששאלתם) מצאתי את הקלסר שלי במגירת הירקות במקרר.
השקית הנבזית
מ' היה אצלי בפגישת עבודה. כבר היינו עייפים והשעה היתה מאוחרת. כשיצא ביקשתי ממנו טובה: "אכפת לך לזרוק את שקית הזבל למטה?". "בטח" השיב הג'נטלמן. למחרת התקשר ופצח ב:"את לא מבינה איזה סירחון יש לי באוטו" "למה?" נזעקתי. "שקית הזבל שלך עדיין שם". אלה היו ימי שרב.
נעליים קונים יקר...
היה לי הסכם עם עוזרת הבית: את כל הניירות והקופסאות המיותרות אני מניחה יום לפני בואה ליד הדלת כדי שתשליך לפח.
קופסאות נעליים הן שתלטניות חלל, תופסות מקום באשר הן, גם בארון וגם בפח. קנינו לנער נעלי ספורט מגניבות. הנחתי כדרכי את הקופסא ליד הדלת. אבל אופסי - שכחתי להוציא את הנעליים. היה בכי. עד שאמרתי להם יאלללה זה רק כסף וכשהם לא ראו הכנסתי לעצמי סטירה.
פיפי בלחץ
נ' שתמיד ממהרת, כי תמיד יש לה משהו לעשות, סיפרה לי השבוע שהיתה כל כך לחוצה לעשות פיפי שנכנסה הביתה, רצה לשירותים התיישבה וטראח... הבינה שמכסה האסלה סגור.
זה היה מאוחר מידי ונגמר בניקיון יסודי של חדר הרחצה. לא נעים - אבל לא יכולתי להתאפק מלספר זאת.
וגם - מילים, מילים... זו העת להתוודות: גם אני כתבתי טור נפלא ומקורי - עד שש' השיבה לי "מיידלע, כבר כתבת כזה". הכחשותיי הנמרצות דממו כששלחה לי צילום מסך של הטור ההוא. וואלה שכחתי. פאדיחה.
את שני הטיפים הללו למכות קיץ נפוצות קיבלתי מחקלאים, מניסיון זה עובד.
יתושים, כלומר יתושות, נמשכות לריח מסוים לכן קורה לא פעם שיתושה תעקוץ את הגברת אבל תוותר על האדון. זה ריח שבני אנוש לא מריחים רק הנביילעס האלה חומדות אותו. אז לידיעתכם ולידיעתכן: יתושות נגעלות מריח של פרחי הגרניום. זו העת לשתול אותם באדניות המרפסת והחלונות.
נמלים, הטיפ מתאים בעיקר לבתים פרטיים. אז הנה מה שהנמלים מתעבות. ריח של קינמון. כן, הריח שאנחנו כ"כ אוהבים. פזרו אבקת קינמון בפתחי הכניסות (בעיקר בחצרות) הן ינוסו על נפשותיהן.
- קיץ אפשרי לכולכם.
