הדברים הקטנים שממש מעצבנים ופנייה ליצרנים: תפסיקו עם השטויות!

וואלה איזה חודש עבר עלינו, אה? בשלושים יום היו כאן גם חורף וגם כבשן מדבר, ליהוק של ממשלה חדשה, עלילות רונאל פישר ולהקתו והנה גם הכינו לנו סרט בסגנון "החבר'ה הטובים" ארגוני הפשע צועדים אזוקים לחדרי חקירות.

אבל אני רוצה לדבר היום על הדברים הקטנים שממש מעצבנים. ראוי היה שאכתוב טור חגיגי לשבועות כמקובל אבל לא בא לי, מיד תבינו מדוע.

לפני שבוע פתחתי אריזה חדשה של טי-שירט חמודה שקניתי, בתפר הפנימי של החולצה הייתה תפורה אותה "חוברת טיקטים" בעלת מספר עמודים, בה מפורטים כל תולדות הטריקו הזה. למה חוברת? ומדוע לכל השדים והרוחות הסינים האומללים האלה תופרים את זה בחוט דייג ובעוצמה כאילו קיבלו הוראה מהממשלה שאם זה ינותק הם חוזרים למחנות "החינוך מחדש".

נטלתי מספריים והתיישבתי מתחת למנורה כאילו אני סופר סת"ם, והתחלתי לפרום לאט לאט, כמעט הגעתי לסוף ה"חוברת" ואופסי נפער חור קטן. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לי, אלה שהפעם הייתי חייבת את החולצה הזאת (סביר להניח שיש לי עוד שמונה כאלה, אבל לך תמצא משהו בתוך הגוש השחור המוגדר גם כארון שלי).

דיווחתי על זה בפייס והבנתי מהתגובות המהירות והזועמות שזה מסוג המועקות שיום אחד עוד תפרוץ מחאה שלידה מחאת רוטשילד (העם שדרש צדק חברתי זוכרים?) תחוויר. רבותי היצרנים די! מספיק עם אנציקלופדיית תולדות החולצה בפנים הבגד. העם מאס. חלק מהמגיבים שהבינו ללבי "כיבדו" אותי בעוד דברים "מקריזים":

הסבונים הנוזליים במיכלי הפלסטיק

אלה עם המשאבה שצריך לעשות סיבוב ואז לפמפם כמו אחד שעובד בשדות נפט ולחכות לזהב הנוזלי שיפרוץ או לא. לא טוב. זה עובד רק בחמישים אחוז.

1. הסיבוב הזה לא תמיד משחרר את הידית, למה? ככה.

2. הפמפום שאמור להוביל את הסבון ליד מוביל רק אוויר. קרה כבר שפמפמתי רבע שעה ואחר-כך מצאתי את עצמי שופכת את כל התכולה למיכל ריק אחר שמצאתי. תמצאו פתרון אחר.

מרכזיות מנתבות

מכה שמייצרת ייאוש במקרה הטוב וחוסר אונים בכל המקרים.

"שלום הגעתם למרב מנחמי – גולדשטיין פרסום ושיווק. ליפעת 1 ליוסי 2 לרווית 3 לסיוון 4 ליחזקאל 5 לצורית 6 למויישה זוכמאר 7 למרכזיה 0 או המתינו עד שהנשמה תצא לכם". מכירים? יופי.

לא אחת שאני מגיעה למרכזיות כאלה אין לי מושג מה שם הבן אדם שאני אמורה לפנות אליו. וזה עוד לפני שאני מודה בלקותי לזכור שמות (ממילא כולן סיון או רווית או מירב) וב - 0 הגואל, להלן המרכזייה, נדיר שמישהו עונה.

לאחרונה קיבלתי החלטה אנרכיסטית להחרים מרכזיות כאלה. סוגרת את הטלפון מיד בהישמע הצליל המנתב, שיחפשו אותי.

אריזות עם לשונית "פתח כאן"

או, זה ממש מעצבן . תמצאו את זה באריזות מזון שונות. זה נראה מבטיח בהתחלה, באחת הפינות כתוב במפורש "פתיחה רב-פעמית משוך כאן". נו אז מושכים מה קורה? כלום. מקסימום פיסת פלסטיק זעירה נותרת בין אצבעותיכם המיוסרות.

לרוב זה נפתר עם השיניים (בעוצמה כזו שיום אחד תעלה לי), וכשאני עצבנית אני עוברת לשיטת דאע"ש: סכין השף המהולל שלי מורם אל –על ואני רוצחת בלי רחמים את האריזה. למה בחו"ל יודעים לייצר אריזה שנפתחת בנדיבות למה?

עגלה בלי סוסה

לחברים ברשתות השיווק אלה שבטוחים שנגנוב את העגלות הרטרו שיק שלהם הביתה כדי לשים בסלון ליד הרפרודוקציה של ואן-גוך להשלמת העיצוב האקלקטי.

תפנימו, אף פעם אין מטבע של 5 שקלים בארנק שצריך, זאת עובדה מדעית. אנחנו מבזבזים מספיק כסף אצלכם שלפחות לא תחשדו בנו שאנחנו חמים לשדוד את העגלות המכוערות האלה. תשחררו ותתמודדו אחרת עם גנבי המתכות.

.

זהו הקיץ כבר כאן ויש את גם את הקטע המעיק הזה שצריך להיפטר מ4-5 ק"ג שהתיישבו להם בחורף בין המותן לתחת. ובכול אופן חג אז מתכון הכי פשוט בעולם לדג שמתאים לימי חול ומועד.

לברק אפוי בתנור

ל- 4 סועדים

4 פילטים נקיים של דג לברק טרי (אפשר כל דג "לבן" אחר)

חצי כוס יין לבן יבש

כ- 4 כפות שמן זית

טימין

מלח ופלפל לבן