תוך חמש שנים את עלולה למצוא את עצמך מפוטרת מהעבודה. מה עושים?

אולי את מגשימה את עצמך בעבודה, ואולי לא. אולי את חווה הצלחה וסיפוק בקריירה, ואולי זה עוד יגיע. תכלס? זה לא מאוד משנה. כי אם לא תעשי משהו כבר עכשיו, הרי בעוד שנייה וחצי - כלומר, עוד חמש או עשר שנים - לא תהיה לך הגשמה עצמית בעבודה, ואולי גם לא תהיה לך עבודה.

את התחזית הקודרת הזו מנפקת איילה ראובן־ללונג, מנכ"לית חברת "eq-el, אינטליגנציה רגשית בישראל" ומחברת הספר "לחתור במים לבנים - הצלחה במאה ה־21".

"אנחנו נמצאים בעולם ארגוני שונה לחלוטין מזה שהכרנו לפני 10 או 15 שנים", היא אומרת. "מה שהוביל מנהלים ועובדים להצלחה והגשמה עד היום, לא יוכל להוביל אותם הלאה. אם עד עכשיו היה מספיק להיות איש מקצוע מצוין כדי שארגונים ירצו אותך וישלמו לך על עבודתך - היום צריך יותר מזה".

ראובן־ללונג, שמשמשת כיועצת ארגונית בעבור ארגונים גדולים כמו בנק דיסקונט, בנק מזרחי, חברת הביטוח הראל, בית הספר למנהיגות של המשטרה, בית החולים בני ציון ועוד, מסבירה כי מחקרים מראים שכמעט בכל המגזרים התחרות חריפה ואגרסיבית היום יותר מאי־פעם, ולא רק בארץ, אלא בכל העולם. הלקוחות רוצים לקבל פי שניים ממה שקיבלו אתמול ובחצי המחיר. מול תחרות כזו הארגונים צריכים להתייעל: לא רק להביא רווחים, אלא גם להוריד עלויות.

"ואיך ארגונים מורידים עלויות היום?" היא שואלת ועונה: "הם חוסכים על העובדים. בגלל ריבוי המכללות והאוניברסיטאות יש המון עובדים משכילים, ובגלל הטכנולוגיה שהולכת ומשתכללת, צריך פחות ופחות עובדים - אפילו בתחומים כמו עריכת דין, רפואה, בנקאות וראיית חשבון".

"התוצאה היא שהיום הכי קל לארגונים לפטר את כל מי שלא מציע משהו מעבר להיותו עובד מצוין. כדי שבעתיד הקרוב תהיה לך עבודה מתגמלת ומספקת, את צריכה היום להיות מעל ומעבר - לא רק אשת מקצוע טובה, אלא גם בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה, בעלת יכולת לעבודת צוות, בעלת מיומנות לשמר לקוחות ובעלת חושים טובים, שיסייעו לך לזהות מהן המגמות הבאות שהולכות לכבוש את התחום".

"במילים אחרות, את כבר לא יכולה לומר: 'ככה אני, אין מה לעשות'. את כבר לא יכולה להסתפק בידע המקצועי שלך או בתעודות ההסמכה שלך. אם את רוצה להמשיך (או להתחיל) להגשים את עצמך בעבודה, את חייבת להשתכלל ולאמץ כלים חדשים".

רוצה? מוכנה? קבלי את חמשת הכלים, שלדברי ראובן־ללונג, עלייך להוסיף לערכת ההגשמה העצמית שלך.

כלי מספר 1 אני יכולה להשתנות

בלי זה אי אפשר. האמונה הבסיסית ביכולת שלך להשתנות היא תנאי הכרחי (גם אם אינו מספיק). "יש שני סוגים בסיסיים של תפיסה עצמית", אומרת ראובן־ללונג. "תפיסה מסוג אחד היא שאנשים בגדול לא מתפתחים, אלא נשארים כפי שהיו. אנשים שמאמינים בתפיסה זו חושבים שהם תוצר של הסביבה ושל התורשה שלהם, ומה שיש הוא מה שיהיה ('אני כזאת', 'אותי כבר אי אפשר לשנות'). אנשים אלה נוטים לצאת פחות ממעגל הנוחות שלהם, וכשהארגון משתנה, הם לא יודעים להשתנות יחד איתו. הסיכוי שלהם להיפלט מהארגון יגדל בעתיד.

"תפיסה מסוג שני היא אמונה ביכולת להתפתח: אנשים שמחזיקים באמונה זו, חושבים שבאמצעות מאמץ והשקעה של משאבים, אנשים יכולים להשתנות, לגדול ולחזק יכולות. אנשים כאלה הופכים את הלמידה וההתפתחות לחלק מניהול הקריירה שלהם, ומקפידים כל הזמן להשתפר ולרכוש מיומנויות חדשות. כאשר הארגון עומד בפני סערות, העובדים שמאמינים בהתפתחות יכולים להפיק מעצמם יכולות חדשות ורלוונטיות למצב שהשתנה".

• בוחנים את המסלול שעשית בחמש השנים האחרונות, שמים לב לשינוי ולהתפתחות שעברת, ומבינים שבאותו אופן את יכולה להתפתח גם בעתיד.
• מחפשים אנשים שמצליחים בתפקיד דומה לזה שלך, או כמו זה ששואפים אליו. שואלים: מה יש להם שלי אין? אחרי שמזהים את המרכיב החסר, בונים תוכנית פעולה: איך אשיג את מה שיש להם?
• מפסיקים לפחד מכישלון. מבינים שכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה וזוכרים שכל האנשים המצליחים שאנחנו מכירים נכשלו פעמים רבות לפני שהצליחו.
  

כלי מספר 2 יש לי מוח שלם

"במאה הקודמת, המפתח להצלחה היה נתון בידי הרציונלים וההגיוניים", אומרת ראובן־ללונג. "מי שהגיעו רחוק והגשימו את עצמם היו אלה שהכישורים שלהם היו קשורים לאונה השמאלית במוח, שאחראית על יכולות מילוליות וקוגניטיביות (מתמטיקה, שפה, מתודולוגיה, לוגיקה)".

"אבל העולם הולך ונעשה מורכב יותר ויותר, ולכן נדרשים בו כישורים מגוונים יותר. במאה הבאה המפתח להצלחה יהיה בידי אלה שיודעים להשתמש לא רק באונה השמאלית, אלא גם באונה הימנית - זו שאחראית על כישורים כמו יצירתיות, אסוציאטיביות, רגשיות, קישור בין דברים".

"אנשי האונה השמאלית אולי יודעים איך לסלול דרך, אבל מי שאחראי על המטרה או החזון הם אנשי האונה הימנית. ולכן, במאה הבאה ארגונים לא יוכלו להסתפק באנשים רציונלים ויבשים: הם יצטרכו עובדים ומנהלים שיודעים להשתמש גם ביצירתיות וברגש (כי אנשים לא הולכים אחרי רובוטים, אלא אחרי אנשים עם צבע וכריזמה).

"הם יצטרכו עובדים ומנהלים שיודעים ליצור חזון, להשרות אופטימיות ומחויבות רגשית. הם יצטרכו עובדים ומנהלים שיודעים להתנהל גם במצבי עמימות וחוסר ודאות, ולא רק במצבים ברורים והגיוניים. הם יצטרכו עובדים ומנהלים שיכולים להיות אסוציאטיביים, להקשיב לאינטואיציה וליצור הקשרים בין דברים שקודם לא נראו קשורים. בקיצור, הם יצטרכו עובדים עם מוח שלם".

• אם האונה הימנית שלנו פחות חזקה (ואנחנו טובים בעיקר בהיגיון, בפרטים, במתודולוגיה) חשוב לעבוד על פיתוח יצירתיות ואסוציאטיביות: למשל, לקחת בעיה ולחפש לה עשרה פתרונות שונים, או להסתכל על הבעיה במבט מלמעלה ("אם הייתי ראש החטיבה שלי, מה הייתי רואה שאני לא רואה עכשיו?").
  

• אם האונה השמאלית שלנו פחות חזקה (אנחנו טובים יותר בלספר סיפור מאשר בלפתור בעיות הגיוניות) - יש לשים דגש על ניהול זמן, על מתודולוגיה, על ירידה לפרטים, על דיוק ועל בניית אסטרטגיה.
  

כלי מספר 3 אני הכוח המניע

את המנהיגה של מה שקורה לך ומסביבך. את לא מחכה שמישהו יתווה לך את הדרך: הו, לא. את יודעת להיות מנהיגה ממוקדת.

"יש כמה תכונות שמאפיינות מנהיגים ממוקדים", אומרת ראובן־ללונג. "הם לוקחים בעלות על הקריירה שלהם, הם מונעים מתחושה של ייעוד אישי והם רואים בכל מצב הזדמנות. גם כשקשה, הם יודעים לראות את הצדדים החיוביים של המצב, ויש להם יכולת להשתקם מהר אחרי כישלון. בנוסף, הם יודעים להתחבר לאנשים בתוך הארגון ומחוצה לו, וליצור לעצמם רשת תמיכה שתשרת את המטרות שלהם. התוצאה היא שהם הופכים לכוח המניע תהליכים בסביבתם".

• לוקחים אחריות על הקריירה: לא מחכים שהדברים ישתפרו בעצמם ויקרו לבד, אלא שואלים: איך אני יכולה להיות טובה היום יותר משהייתי אתמול?
  

• בודקים שאנחנו מרגישים משמעותיים בעבודה: ואם לא, לא נשארים שם. אדם שלא מרגיש משמעותי - מרגיש אומלל.
  

• שמים דגש על מערכות יחסים בתוך הארגון ומחוצה לו: ובמילים אחרות, בונים רשת חברתית עם אנשים משמעותיים. רצוי שהרשת הזו תכלול גם מנטור, שידריך אותנו ויתמוך בנו.
  

כלי מספר 4 אני ממציאה את עצמי מחדש

"גם בהקשר הזה נדרש שינוי בתפיסה", אומרת ראובן־ללונג. "מעבר מגילוי להמצאה. העולם שלנו עבר ממגלי יבשות ליוצרי יבשות - כלומר, במקום לחשוב לאיזה תחום כדאי לנו ללכת בקריירה שלנו, אנחנו צריכים לחשוב איזה תחום אנחנו יכולים להמציא, איזה מוצר, שירות או רעיון שעוד לא היה קודם אנחנו יכולים להביא לעולם. את לא אמורה להיות רק אשת מקצוע טובה בתחומך, את אמורה להמציא את תחומך בכל פעם מחדש, כך שלא תהיה עוד אחת כמוך".

• שואלים: מה קורה בתחום שלי בעולם? לאן המקצוע שלי הולך? איפה הוא יהיה בעוד חמש שנים? מי יצליח בתחום שלי בעוד חמש שנים?
  

ואז חוזרים ושואלים: איפה אני יכולה לחדש? מה אני יכולה להמציא שלא היה כאן קודם?

כלי מספר 5 יש לי אינטליגנציה רגשית

אם האינטליגנציה הרגשית הייתה רלוונטית במאה הקודמת, הרי שבתקופה הבאה היא הופכת לקריטית, מציינת ראובן־ללונג. ואם תהית מה בעצם אומר המושג הזה, שכל כך הרבה משתמשים בו, הנה ההסבר: "אינטליגנציה רגשית היא סט יכולות בתחום הרגשי והחברתי, שלפי מחקרים מנבאות עד 80% מההצלחה שלנו בחיים האישיים והמקצועיים.

היא כוללת, בין השאר, מרכיבים כמו מודעות עצמית וקבלה עצמית; ויסות רגשות והתמודדות עם מצבי לחץ; אמפתיה לאחרים ויכולת לבנות מערכות יחסים טובות; גמישות, אסרטיביות, משמעת עצמית, אופטימיות ושמחה".

איך מפתחים את הכלי?

"ניתן לשפר אינטליגנציה רגשית, בתנאי שאת מאמינה שזה אפשרי ומוכנה להשקיע בכך מאמץ", אומרת ראובן־ללונג. לשם כך, חשוב:

• לפתח גמישות - לנסות לעשות מטלות בדרכים שונות, לאו דווקא אלה שנוחות ומוכרות לנו.
• לפתח מודעות עצמית - לשים לב לרגשות וללמוד לזהות אותן בכל רגע נתון; לשים לב לתגובות קבועות שלנו; לבקש מקולגות או מחברים התייחסות לנקודות חוזק ותורפה שלנו.
• ללמוד להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ - לשוחח עם עצמנו ברגעי סטרס, ללמוד להרגיע את עצמנו.
• להגביר את השמחה - להתרכז בהודיה על הדברים הטובים שיש בחיינו.
  

את אישה? בשבילך זה קלי קלות

מתברר שלנשים קל יותר לרכוש את חמשת הכלים שפורטו כאן מאשר לגברים. אורלי ראובן־ללונג: "מחקרים מוכיחים שנשים משקיעות זמן רב יותר מגברים בפיתוח אישי; הן מציבות לעצמן יעדים מאתגרים יותר מאשר גברים, ואף עוזרות לאחרים להתפתח".

"בהתייחס לשימוש במוח שלם - מחקרים מראים שנשים חזקות יותר בראייה הוליסטית, בחשיבה יצירתית ובהתמודדות עם מצבי עמימות, ושקל להן יותר מאשר לגברים להניע אנשים דרך חזון וערכים".

"נשים הן מנהיגות ממוקדות יותר: הן מוצאות משמעות עמוקה יותר בעבודתן, מתחברות יותר לאנשים, משקמות את עצמן מהר יותר אחרי כישלון - מה שמאפשר להן להמציא את עצמן מחדש, במהירות גבוהה יותר".

במה אנחנו צריכות להשתפר?

"נשים צריכות להאמין יותר ביכולות שלהן; להפגין יותר ביטחון עצמי; להיות אסרטיביות יותר ולהציב גבולות - ומעל לכל, עליהן להיות מעורבות יותר בחשיבה אסטרטגית ובאסטרטגיה של הארגון שבו הן עובדות".