שתיים מהנשים בכתבה שלפניכם שמרו על יחסים הדוקים עם הגרוש שלהן. אחת המשיכה להגיע לארוחות שישי עם משפחתו של האקס; השנייה מעידה על עצמה שממש התעללה בגרוש שלה, ש"העז" להמשיך הלאה בחייו. המרואיינת השלישית היא בת זוג של גבר גרוש, שממשיך לעשות קניות בסופר עם האקסית שלו. הנה הסיפורים שלהן.
"או אני או היא"
אורית גלברג (44), בעלת משרד ליחסי ציבור, מרמת פולג
גלברג נמצאת בזוגיות 12 שנים, ומגדלת את בתה מנישואיה שהסתיימו. היא והגרוש שלה תחזקו במשך שנים קשר הדוק ומיוחד, שהפריע לאשתו החדשה: "התגרשנו בשנת 2000, ובמשך תשע שנים המשכתי להגיע לבית הוריו לארוחות משפחתיות", מספרת אורית. "הייתי ביחסים מעולים עם חמתי וחמי. כשהדר, הבת שלנו, הייתה קטנה יותר, האקס שלי ואני היינו הולכים איתה יחד לטיולים בגן החיות".
ארבע שנים לאחר גירושיהם, נישא האקס של אורית בשנית, ונולדו לו שני ילדים מאשתו החדשה. גם זה לא גרם לגלברג להפסיק להגיע לארוחות שישי בבית הוריו.
למה המשכת ללכת לשם בימי שישי ובחגים במשך תשע שנים תמימות? הרי גם לך כבר היה בן זוג חדש?
"היה לי שם כיף", היא אומרת בפשטות. "התרגלתי. האוכל, הצחוקים, האווירה..."
ואיך הגיבה אשתו החדשה של הגרוש שלך?
"בהתחלה היא הייתה בסדר עם זה. אבל עם השנים היא נהייתה קשה יותר עם הקשר שלנו".
האירוע שחולל את השינוי, לדברי גלברג, היה ויכוח בינה לבין בעלה לשעבר, שאשתו החדשה שמעה. "זה היה ויכוח שקשור לבת שלנו. הוא אמר לי, 'את יודעת שיש לי עוד שני ילדים על הראש?' ואני אמרתי, 'מה אתה רוצה ממני, לא אמרתי לך לעשות עוד שני ילדים...' בת הזוג שלו כנראה שמעה אותי בספיקר, התעצבנה והחליטה שהיא לא רוצה שאמשיך להגיע לארוחות יחד עם כולם".
מה בדיוק היא אמרה?
"בהתחלה היא הייתה פחות נחמדה, ופחות ופחות דיברה איתי. באיזשהו שלב היא לא יכלה יותר לראות אותי, וביקשה מחמותה הטרייה לבחור ביני לבינה. היא אמרה לחמותה שאם אני ממשיכה לבוא, היא ובעלה יפסיקו להגיע. חמותה אמרה לי, 'את יודעת שאת כמו כלתי, אבל אין לי ברירה. את חייבת להפסיק להגיע'".
גם אחותה של גלברג, שהיא הכלה השנייה של אותה חמות, ביקשה ממנה להפסיק להופיע בארוחות שישי: "אחותי אמרה לי שאני בחורה רגישה וחכמה, ושהיא בטוחה שאתנהג כפי שיצופה ממני להתנהג, וביקשה שלא אגיע יותר".
זה פגע בך?
"לא במיוחד".
שוחחת מאז עם האקס שלך?
"אנחנו בקשר טוב עד היום. לפני חודשיים־שלושה אפילו הלכנו לאכול עם הילדים שלו במסעדה טריפוליטאית ביפו, היו צחוקים. הבת שלי ממשיכה ללכת לארוחות המשפחתיות כרגיל, רק אני לא מגיעה".
ואיך הגיב בן הזוג הנוכחי שלך?
"הוא יודע שהאקס שלי הוא בסך הכל אבא של הדר, ואין כאן משהו מעבר לזה".
מה קורה היום באירועים משפחתיים?
"אנחנו רואות אחת את השנייה ולא אומרות שלום".
את רוצה לנצל את הבמה ולעשות סולחה?
"אני לא בנאדם שאוהב ברוגזים, אם אפשר להשלים – מצוין. ואם לא – גם סבבה".
"התחלתי להתעלל בו"
ליז סעדיה (34), מנהלת חשבונות, מפרדס חנה
ליז גרושה כחמש שנים, אמא לבנות עמית (12) ואורן (9). בזוגיות כבר ארבע שנים עם גבר גרוש, אב לתאומות בנות 12. את בעלה לשעבר הכירה כשהוא היה חייל, והיא תלמידה בפנימייה: "עצרתי טרמפים, והוא עצר לי. יצאתי איתו מגיל 15, לא הכרתי שום דבר אחר. נישאנו בגיל 18, והיינו נשואים 11 שנה. חייתי ונשמתי אותו. הגירושים תפסו אותי לא מוכנה. עד אז חייתי ברווחה כלכלית, לא ידעתי מה זה לשלם חשבונות, איך מחזיקים רכב, הכל היה לי מוכן. לא הייתי צריכה לדאוג לכלום. הייתי ילדה, הוא גידל אותי..."
"הוא החליט שלמרות שהוא אוהב אותי ודואג לי, זה הרגיש לו כמו אחותו הקטנה ולא כמו האישה שלו. יום אחד הוא אמר, 'אני רוצה להתגרש'. עניתי לו, 'סבבה'. הכל היה רגיל, הלכנו לים בשבת. כתבתי הסכם גירושים דרך למידה מהאינטרנט. ביום ראשון נסעתי לרבנות לפתוח תיק, ופגשתי אותו שם. נכנסנו לרבנות וזה היה בקטע של צחוק, הכל הלך חלק ותוך יום התגרשתי".
המשבר הגיע כעבור כמה שבועות, כשגילתה שלבעלה לשעבר יש ידידה אינטימית. "שאלתי אותו: 'ידידה? ממתי יש לך ידידות?' והוא ענה – 'יש לי. אני הגרוש שלך, ואני לא חייב לך כלום'".
ומה קרה אז?
"התחלתי להתעלל בו: טלפונים בלתי פוסקים, השתמשתי בכרטיס האשראי שלו, פרצתי את כל הקודים שלו, התכתבתי עם בחורות בשמו... רק שנים של טיפולים פסיכולוגיים וכדורים עזרו לי. הייתי במשבר נפשי קשה. כל בחורה שהייתה אצלו, שהכיר או שאפילו רק דיבר איתה, הייתי מגיעה אליה".
"ככה זה היה בשנה הראשונה של הגירושים. לא יצאתי מהבית, לא הלכתי לעבוד, לא ניקיתי, הורדתי 22 קילו, חייתי כמו סהרורית. כל מה שעניין אותי זה הוא ומה הוא עושה. הוא גר כמה רחובות ממני. לכל אורך הדרך הוא אמר 'אני מכיר את ליז, זאת לא ליז, זה יעבור לה'. כששמעתי שהוא בנה את ביתו בפרדס חנה, התעצבנתי, לקחתי דבק מגע ושפכתי לו על הפרקט בדירה..."
את זוכרת שיחות עם בנות הזוג שלו?
"הייתה אחת שגרה איתו, אחרי שיצאו שלושה חודשים. התקשרתי אליה וקיללתי אותה בטלפון, אסרתי עליה לגעת בבנות שלי. אמרתי לה ששמעתי שהבנות היו אצלם בסופשבוע ונגמר להן השמפו, ושאם עוד פעם אחת לא יהיה שמפו בבית, לא יהיו לה שערות על הראש... פעם אפילו איימתי עליו שהבנות לא יגיעו אליו יותר כל עוד היא גרה איתו. את כל הנשים שהיו איתו בשנה הראשונה הצלחתי להרחיק ממנו. כל הדברים שעשיתי היו חולניים ולא נורמליים".
את מתחרטת?
"ברור שאני מתחרטת. זה לא אני, זה לא האופי שלי. התעללתי בו. היום אני מבינה שזה היה מצב נפשי קשה מאוד, לא תפקדתי. הבנאדם היה פותח את הנייד בבוקר והיו לו 250 שיחות שלא נענו, ואז חייגתי לאבא שלו, לאמא שלו, עד שמישהו היה עונה לי".
את רוצה לבקש סליחה מהחברות שלו?
"אני רוצה לבקש סליחה בעיקר ממנו ומהמשפחה שלו. היום אנחנו חברים מאוד טובים. אני מצטערת על זה, זה לא הגיע לו. אדם שרוצה ללכת – זו זכותו המלאה. המשבר בתחילת הדרך הוא קשה, אבל צריך לדעת לעבור את זה. אני נכנסתי ללופ משל עצמי ולא ראיתי אף אחד בדרך, ראיתי רק את הנקמה ואת החולשה שלי. אני מכה על חטא, בוודאי שכן".
מה את מציעה לנשים שלא מסוגלות לשחרר?
"מה ששחרר אותי זה קודם כל חברים טובים שלא עזבו אותי לרגע, קשר חדש, אהבה, פסיכולוג וטיפול טוב. עברתי דירה, שיניתי מקום מגורים, קמתי על הרגליים והתחלתי חיים חדשים. היום אני יודעת שאם אכיר מישהי ראויה לו אשדך לו אותה, כי זה מגיע לו".
"מה אתה עושה איתה"
שירז אריאל (46), עוסקת בהפקות מוזיקליות ובהוצאה לאור, מפרדס חנה
שירז, גרושה ואם לשלושה בנים, מנהלת זוגיות זה שלוש שנים עם רוני נוימן, המבוגר ממנה ב־13 שנה. "תוך כדי ההיכרות שלנו הוא אמר לי שהוא מביא את 'החבילה' שלו מהבית, שכוללת קשר טוב וחברי עם שלוש האקסיות שלו".
מה זה אומר?
"הוא אוהב לעזור לאנשים, והוא מסייע גם להן. הוא בקשר מצוין עם שלושתן, כולל מפגשים באירועים ובחגים. העניין הוא שהאקסית השלישית שלו, מיכל, לא אוחזת ברישיון נהיגה, ולפני שהפכנו רוני ואני לזוג, הוא עזר לה עם הקניות. עד היום, כשהיא צריכה הקפצה לסופר, הם הולכים יחד".
מה את מרגישה לגבי זה?
"בתחילת הקשר שלנו, כשהזוגיות הייתה טרייה, לא היה לי פשוט עם הנסיעות המשותפות שלהם לסופר, ועם זה שהוא מקפיץ אותה לאבא שלה, והיא מתקשרת אליו אם היא זקוקה למשהו. הוא אחד מחבריה הטובים. לא היו מריבות ודרמות, אבל הייתי צריכה לעשות עבודה על עצמי כדי לבלוע את זה. הרגשתי מפגרת לבקש ממנו לא להיות איתה בקשר, הרגשתי שזה ילדותי מצדי – כי רק הכרנו, והם הכירו הרבה זמן לפניי".
קיים חשש שהקשר יחזור לתחייה?
"כן, אבל צריך לקבל את בן הזוג עם המטען ההיסטורי שלו – וכאן זה הקשר עם האקסיות. זה מרגיש יותר כמו לדרוש ממנו להפסיק קשר עם חבר טוב. לדעתי אישה לא צריכה לבקש דבר כזה, ואם היא עושה את זה – היא קנאית ואובססיבית".
רוני נוימן, בן זוגה של שירז, מסביר: "אצלי זה סדרתי. מאז גירושיי הראשונים, כל בנות הזוג שלי היו מחוברות זו לזו. הן בעצמן מיודדות אחת עם השנייה. זה התחיל מגרושתי הראשונה, מיכל, אם שני ילדיי הראשונים, שהתחברה עם בת הזוג הבאה, כוכי, אם שתי בנותיי, וגם הילדים התחברו. אחר כך נכנסה עוד מיכל, שגם איתה הייתי עשר שנים, והיא התחברה לשתיים הקודמות".
אתה לא מצליח לשחרר אותן?
"אני טיפוס שנשאר מיודד, כנראה משהו באישיות שלי. כשאני מוזמן לאקסית הראשונה או השנייה אני מגיע עם שלוש הנוספות, גם אלה שאין לי מהן ילדים. יש חיבור הזוי, אבל בעיניי הוא נורמלי לגמרי, ויש סיטואציות שאנחנו כולנו ביחד, כולל שירז".
ומה גדע את ההרמוניה הזו?
"בהתחלה לשירז היה קשה עם מיכל האחרונה. אני חושב שהיא אולי קינאה. יש שם קטע טכני: בגלל שאין לה רישיון אני מקפיץ אותה לפה ולשם, כי היא לא נוהגת. אין בינינו שום דבר, ושירז מבינה את זה היום, אבל יש את העניין שרואים אותנו המון יחד בחוץ, ושירז תוהה 'מה אתה עושה איתה כל כך הרבה'. אז התחלתי לדלל את הקשר".
ואיך מיכל מגיבה?
"היא לגמרי מבינה, היא לא רוצה לסבך את העסק. היא חושבת ששירז רוצה לטרוף אותה, ואני מסביר לה שלא... אני יכול להפסיק את זה לגמרי, אבל שירז אומרת שזה בסדר. למרות זאת אני לא מזהה שם אושר גדול בגלל הקשר".
