רובנו מחפשים שותף לחיים. אבל איך נבחר אותו? הרי אנחנו פוגשים מאות ואלפי אנשים בחיינו. מה גורם לשני אנשים להימשך ולבחור זה בזה מתוך שלל הברירות האפשריות?
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
מחקרים בנושא מאז שנות ה־40 ועד היום, מצביעים על קיומם של כמה "חוקי משיכה" כלליים, המושלים בתהליך בחירת בן (או בת) זוג:
חוק מס' 1: חשיפה
ככלל, אנחנו נוטים לחבב את אלה שנמצאים סביבנו ושאיתם יש לנו מגע תכוף. ככל שנבלה יותר זמן עם מישהו, כך רב הסיכוי שנתחיל לחבבו, לקבלו ולהתאהב בו. נכון אמנם שכולנו מכירים מישהו (או מישהי) ההולך ונמאס יותר עם כל שנייה שעוברת במחיצתו, אבל זה, מסתבר, יוצא מהכלל המעיד על הכלל.
אלמנט החשיפה הוא אחת הסיבות לכך שרומנים רבים פורחים בעבודה או באוניברסיטה. התחככות יומיומית במישהו לאורך זמן גורמת לנו להתקרב אליו, לחבבו יותר, ואולי, בהמשך, לבחור בו לשותף רומנטי.
חוק מס' 2: משיכה פיזית
על ממצא זה אין צורך להרחיב דיבור. איננו רוצים לבלות את חיינו עם מישהו שאותו אנו מוצאים דוחה גופנית. המשיכה הפיזית, מסתבר, מצייתת לחוקי השוק, שעל פיהם סחורה טובה יותר עולה יותר, והקונה אינו מקבל את מה שהוא רוצה אלא את מה שהוא יכול להרשות לעצמו.
בסופו של יום, העשירים יסעו במרצדס, המעמד הבינוני בטויוטה והעניים באוטובוס. באותו אופן, בשוק האטרקטיביות הפיזית, אנשים יפים מאוד יתחברו עם אחרים יפים מאוד, ממוצעים עם ממוצעים וכו'.
חוק מס' 3: אישיות
מחקרים על גורמי האישיות המושכים אותנו אל אחרים (ואת האחרים אלינו) מצביעים על שני גורמי אישיות הנחשבים לנחשקים ביותר: יכולת וחמימות. אנשים בעלי יכולות גבוהות, הווה אומר אינטליגנטיים ובעלי כישורי תקשורת חברתית, מושכים יותר. אנשים טובי לב עם אישיות חמה גם הם מושכים יותר. חם וחכם (או חמה וחכמה) הוא שילוב מנצח בטורניר הבחירה הרומנטית.
חוק מס' 4: סמיכות
רובנו נתחתן עם מישהו שגר במרחק הליכה או נסיעה מאיתנו. לא סביר שנתמיד או נתחתן עם מישהו הנמצא במרחק טיסה טרנסאטלנטית ארוכה. יהודה עמיחי כתב בזמנו, "עצות האהבה הטובה: אל תאהב את הרחוקות. קח לך מן הקרובות, כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום". וצדק המשורר.
רובנו נבחר מן המבחר הנמצא בסמוך לנו. יחסים ארוכי טווח קשים יותר לטיפוח ושורדים פחות, לרוב.
חוק מס' 5: דמיון
זהו בלי ספק הממצא החזק ביותר בתחום. אנחנו נמשכים לאנשים שדומים לנו. יהודים יימשכו ליהודים; משכילים למשכילים; שמאלנים לשמאלנים; מוחצנים למוחצנים וכו'. כמעט בכל פרמטר אפשרי נעדיף אדם שיש לו הרבה מן המשותף איתנו על פני השונה מאיתנו לגמרי, וגם על פני זה ש"משלים" אותנו. ים רוצה ים, לא יבשה וגם לא ספינה.
אחת הסיבות לכך היא שקל לנו יותר לתקשר, להבין ולבטוח במישהו המדבר את שפתנו, מצוי בתרבותנו, חולק את טעמינו או מאמין באלוהינו. סיבה שנייה היא שאם אהובנו דומה לנו, הרי שמבחינה פסיכולוגית צדנו שתי ציפורים בירייה אחת: הוא נפלא. והוא ממש דומה לי. הווה אומר: גם אני נפלא! ומי לא רוצה להרגיש נפלא?
ארבעה גורמים לאהבה
בניסיון לחדד את הבנתנו בנושא, החוקרים האמריקאים טוד שאקלפורד, דיוויד שמיט ודיוויד באס ניתחו לפני מספר שנים את תשובותיהם של יותר מ־9,000 נשים וגברים מ־37 מדינות לשאלון בעניין העדפותיהם לגבי שותפי חיים פוטנציאליים. החוקרים מצאו שתשובות אלפי הנחקרים התבססו על ארבעה גורמי העדפה אוניברסליים. כל אחד מארבעת הגורמים האלה מבטא מעין "משא ומתן" פסיכולוגי שאנו עורכים עם עצמנו בבואנו לבחור שותף רומנטי. ואלה הם, על פי סדר חשיבותם:
בבואנו לבחור שותף אנחנו עושים סחר־מכר פנימי, חשבון "תן וקח", שעל פיו אנו שוקלים את ערכה של אהבה רומנטית מול ביטחון כלכלי חברתי. אם האהבה גדולה, נסכים להתפשר בשאלות של ביטחון או מעמד כלכלי. אם מעמדו של השותף הפוטנציאלי גבוה, נשקול להתפשר לגבי עוצמת האהבה הרומנטית.
2. מראה מושך מול יציבות רגשית.בבואנו לבחור שותף אנחנו נוטים להתפשר בעניין יציבות רגשית, אם השותף הפוטנציאלי מושך מאוד מבחינה פיזית. לחילופין, נסכים להתפשר על מראה פיזי מושך פחות, אם אופי הפרטנר יציב ומאוזן במיוחד.
3. שאיפה לקריירה מול רצון בילדים.אנחנו נוטים לסלוח לפרטנר פוטנציאלי שרוכש השכלה גבוהה ומשקיע בקריירה אם אינו רוצה ילדים. למישהו שרוצה מאוד ילדים ומשפחה, נוותר קצת על דרישות קריירה והשכלה.
4. אופי חברותי מול אמונה דתית.מישהו מאותה דת כמונו ימשוך אותנו מאוד, גם אם אין לו אופי חברותי במיוחד. שותף בעל אופי חברותי ביותר ימשוך אותנו אליו אפילו אם בא מרקע דתי שונה.
והזוכה הוא...
לסיכום, אנחנו מבינים די טוב את תהליך "מיון המועמדים" הבסיסי שדרכו אנשים מזהים את קבוצת המועמדים הפוטנציאלים המתאימה להם. לעומת זאת, לא נמצאה עדיין תשובה מדעית לשאלת "הבחירה הסופית": איך אנחנו בוחרים דווקא אחד מתוך קבוצת המועמדים המתאימים?
מתברר שמקבוצת מועמדים הדומים לנו, איננו בוחרים דווקא את זה הדומה לנו ביותר. בנוסף, החוקרים דיוויד ליקן ואיוק טלגן הראו כבר בשנות ה־90 שנשות תאומים זהים אינן דומות זו לזו כלל. תאומים גם לא נוטים להימשך אל נשות אחיהם. נשותיהם, מצידן, לא נמשכות במיוחד אל אחיהם התאומים של בעליהן.
מכך עולה כי הביולוגיה והחברה מכוונות אותנו אל המזנון הנכון, אבל אינן יכולות לקבוע באיזה מאכל נבחר מכל המאכלים הטעימים. את זה אנחנו מחליטים.
הבחירה הסופית בזוכה אחד מבין כל המועמדים הראויים מכוונת, כך נראה, על ידי מנגנון נפשי סובייקטיבי, עלום וגחמני, שאינו מציית בהכרח לחוקי ההיגיון, לחישות האבולוציה או כללי החברה. בסוף היום, כפי שאמר הפילוסוף בלז פסקל, ללב יש היגיון שההיגיון לא מבין.
- הכותב הוא פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוטרביין, אוהיו
