אל תהיו בטוחים שהילד שלכם לא ימעד לפרשת פשע מין, הסבירו מראש

"פרשת מין". "אונס קבוצתי". "מעשים מגונים בילדה". אחת לכמה זמן זה חוזר: אנחנו פותחים את העיתון ומזדעזעים מעוד קבוצה של בנים שרמסה תחתיה נערה; עשתה בה מעשים רעים ומשפילים. אנחנו קוראים את המילים: "בני טובים", "נערים מחונכים", "לא יכול להיות".

אבל העובדה היא שזה יכול להיות, וזה קורה. יותר מדי פעמים. שוב ושוב אנחנו מגלים נערים שלא הבינו, או סתם התעלמו ממה שאפשר היה בקלות להבין; שלא קלטו או שלא רצו לקלוט שמה שהם עושים זה דבר נורא.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

>>> להורדת אפליקציית GIRLZ מבית "לאשה"

אז איך נדאג לכך שלבנים שלנו זה לא יקרה? איך נלמד אותם להפריד בין טוב לרע, בין מי שרוצה למי שלא באמת רוצה, בין להיסחף אחרי החבר'ה לבין לעשות את הדבר הנכון?

"זה לא פשוט", אומרת רונית ארגמן, מטפלת מינית מוסמכת ומנהלת מכון ארגמן לטיפול פסיכולוגי רגשי ומיני. "הבנים שלנו גדלים בעולם מופצץ בפורנו ובמסרים כפולים. מצד אחד, החברה משדרת להם שסקס הוא העניין: לשם צריך לשאוף, זה מה שמוכיח שאתה גבר. מצד שני, אנחנו דורשים מהם שליטה עצמית ועמידה בדחפים".

"לפי מה שמקובל, הבנים הם אלה שאמורים ליזום בתהליכי החיזור, להוביל את מה שקורה ולהסתכן בדחייה - וכל זה בעולם שבו התקשורת פומבית, והנערה שבה הם מעוניינים יכולה להראות מסרונים ומיילים לכולם. והם נתקלים לא פעם בהתנהגויות של בנות, שהם לא יודעים לפרש. היא רוצה או לא רוצה? ואם היא 'זורמת' אבל לא בא לי עליה, אני אמור לקחת את ההזדמנות רק כי היא שם? ואם אני מזהה שמתחת ל'זרימה' היא לא לגמרי רוצה, אני אמור להפסיק גם אם בא לי? להגיד לחברים שלי להפסיק?"

"ואם לכל זה נוספים מרכיבים כמו אלכוהול, לחץ חברתי וגיל ההתבגרות שבו שיקול דעת וחשיבה מוסרית עדיין לא מפותחים, אין פלא שהנערים מבולבלים וגם עושים טעויות".

עם בנות מדברים על זה יותר

"מה שמתקיים היום בין בנים ובנות בגיל ההתבגרות הוא מרחב של מלחמה", אומרת מרגנית ארז, מנחה ליחסים ומיניות בריאה לנוער, הורים וצוותים חינוכיים. "כשאני משוחחת עם בני נוער על מיניות, תמיד עולה מהם שבנים אמורים לכבוש, לקחת ולהתגבר על התנגדות, ואילו בנות אמורות 'לא לתת', להתגונן. כמעט בכל קבוצה עולה גם שבן ששוכב עם הרבה בנות הוא 'גבר גבר', ובת ששוכבת עם הרבה בנים היא עדיין 'שרמוטה'".

"עם זאת, יש לחץ חברתי על שני המינים 'לעשות את זה': בנים במיוחד נתונים ללחץ חברתי, ומהרגע שהראשון בחבורה קיים יחסי מין, יש לחץ על כולם גם לעשות את זה. אבל כמעט בכל קבוצה, כשאני שואלת אם גם על בנות יש לחץ לקיים יחסי מין, התשובה היא 'כן'".

"הילדים שלנו חיים בעולם מיני. זה ברור. אבל עם כל המיניות המוחצנת, רבים מהם בורים: לא מעט אני נתקלת בכך שבנים אפילו לא יודעים שכואב לבנות בפעם הראשונה. הם לא מכירים מספיק את הביולוגיה הנשית ולא ערים לאופציה של טראומה בגלל מין. וזה עוד חוץ משדה המוקשים של הקודים החברתיים, ומה מותר לשאול ומה לא: למשל, כשאני שואלת איך בנים יכולים לדעת שבת מעוניינת, הבנות עונות: 'היינו רוצות שהם ישאלו'. כשאני מספרת על זה לבנים, הם עונים: 'אין מצב שנשאל'. מצד שני, עולים בשיחות איתם לא מעט חששות מפני האשמה באונס.

"אנחנו חייבים ללמד את הילדים שלנו לדבר על מין, ולדבר בשתי השפות - גם הגברית וגם הנשית. אנחנו צריכים לדבר איתם לא רק על ביולוגיה, אלא גם על רגשות, על רצון ואי רצון, על הסכמה ואי הסכמה. מהבחינה הזאת, אני מגלה שעם בנות מדברים יותר. עם בנים כמעט אף אחד לא מדבר על הדברים החשובים באמת. וכשמדברים איתם על כך, הם ממש אסירי תודה".

המסרים שכדאי להעביר למתבגר

אבל על מה מדברים? ואיך מדברים? הרי כבר אי אפשר (וגם לא רלוונטי בעידן הווטסאפ, היוטיוב והסנאפ צ'אט) לדבר על פרחים וציפורים. איך מדברים על הדברים החשובים באמת? ומה הם בכלל הדברים החשובים באמת? ארגמן וארז מונות את עשרת המסרים החשובים ביותר.

מגע מיני הוא חלק מיצירת קשר.

"זה המסר הכי בסיסי מכל מה שעלינו ללמד את הבנים שלנו", אומרת ארגמן. "שמגע מיני אינו מנותק, אלא אמור להיות חלק מקשר אינטימי; שהוא מצריך אמון ותקשורת. וברגע שהמסר הזה ברור, ברורים יותר גם דברים אחרים: שלא מתאים לעשות מין מול אנשים אחרים. שלא מתאים לשתף במעשה המיני עוד נערים. שלא מתאים לצלם ולהסריט את המעשה המיני ולשלוח אותו לאחרים. שלא מתאים מין בזבנג וגמרנו, אלא כחלק מתהליך. שלא מתאים לעשות סקס עם פרטנרית שאני לא מחבב, או שאני מתבייש בכך שאני איתה". "חשוב לומר להם שכשמין קשור לאינטימיות ולאהבה, הוא הרבה הרבה יותר טוב", מסכמת ארז.

למגע מיני יש השלכות.

לא פחות חשוב להזכיר לבנים שמגע מיני דורש מהם בגרות ואחריות, מפני שיש לו תמיד השלכות שצריך להתמודד איתן. "ההשלכות הידועות הן ברמה הפיזית - חוסר תפקוד, היריון או מחלה", מזכירה ארגמן. "חשוב להזכיר לבנים שלא רק ביחסי מין מלאים אפשר להידבק במחלות, אלא גם במגע מיני אוראלי ואנאלי (ואם אתה שוכב עם מישהי ש'זורמת', היא מן הסתם זרמה עם עוד בנים). חשוב להזכיר שיש גם השלכות ברמה הרגשית: מגע מיני יכול לגרום לאכזבה, לנתק, למצב רוח ירוד, לסטרס. ויש לו גם השלכות ברמה החברתית - יכולים לדבר עליך אחר כך, יכול לצאת לך שם שלאו דווקא יהיה נעים לך, וכך גם לפרטנרית שלך.

"בגדול, המסר הוא שסקס שנעשה בתוך קשר טוב וכשהתנאים מתאימים, יכול לעשות טוב: להביא הנאה, ריגוש, קרבה, סיפוק, סקרנות. אבל באותה מידה, הוא יכול לעשות רע כשהסיטואציה לא מתאימה".

"צריך לדבר עם הילדים על ההבדל בין מין מעשיר למין מרוקן", מוסיפה ארז. "במין מרוקן אני בא, מתפרק ואחר כך מרגיש ריק. מין ממלא, לעומת זאת, הוא מין שאני מרגיש אחריו הרבה יותר טוב".

פורנוגרפיה היא לא המציאות.

"כולנו מבינים שבנים בגיל הזה רוצים לראות תמונות של נשים עירומות, אבל יש הבדל בין הפורנו בתמונות של פעם לבין סרטי הפורנו של היום", אומרת ארז. "כשבני נוער רואים סרטי פורנו, נדמה להם שככה אקט מיני אמור להיות. הם לא מבינים שהקשר בין זה לבין המציאות הוא כמו הקשר בין סרטים מצוירים לבין המציאות, וחוסר ההבנה הזה עלול לגרום להם נזק של ממש מבחינת תפקוד מיני. לכן חשוב להסביר להם שפורנו הוא לא מין אמיתי: במציאות לא מיד נכנסים למיטה - יש תהליך של חיזור, ולפעמים הוא כולל דחייה. במציאות, לאישה לא תמיד מתחשק, וגם לגבר לא תמיד מתחשק. במציאות, הגוף של גברים ונשים לא נראה כמו אלה של שחקני הפורנו (ובעיקר, אין איברי מין כאלה במציאות).

"ומעל הכל - האישה בסרטי הפורנו לא מוצגת כאדם אמיתי: היא כלי לסיפוק הגבר. לא יודעים מה היא מרגישה, לא יודעים אם היא נהנית. במציאות, סביר להניח שהנערה שאיתה תעשה סקס תרצה לדבר איתך לפני ואחרי. היא לא תרצה לצרף עוד מישהו לסקס. היא לא תיהנה אם תגמור לה על הפנים. יכול להיות שיכאב לה. ובמציאות, ההנאה המינית היא לא הדבר היחיד שקורה במיטה. זה תלוי ברצון ובתקשורת".

זה לא תמיד טוב על ההתחלה.

"בניגוד למה שרואים בסרטים, סקס הוא לא תמיד טוב על ההתחלה", אומרת ארגמן. "סקס הוא עניין נלמד: לאט לאט לומדים לתפקד, לומדים מה נעים לבת הזוג ומה נעים לי. בהתחלה הוא יכול להיות מאכזב: יכול להיות שפתאום לא תהיה לך זקפה, שתגמור ממש מהר או שבת הזוג שלך לא תיהנה. זה קורה לרבים, וזה משתפר עם הזמן".

"מותר לפחד בפעם הראשונה", מוסיפה ארז. "אתה לא חייב לדעת על ההתחלה מה לעשות. זה חלק מהעניין: ככל שתדברו יותר על הפחדים תוכלו להתכוונן אחד אל השני - אבל באמת בגלל זה מוטב לעשות סקס עם מישהי שסומכים עליה ושמרגישים בנוח איתה. ואם אתה מוטרד מגודל האיבר שלך, חשוב שתדע: מה שמשנה להנאה של האשה זה לא האיבר, אלא ההתנהגות של הגבר".

זה בסדר לרצות, אבל לא תמיד מתאים לעשות.

"חלק מההתבגרות היא הופעה של דחף מיני ועניין בבנות", אומרת ארז. "זה טבעי, וזה בסדר אם אתה מרגיש שכל הזמן אתה רק חושב על מין, שכל הזמן אתה רוצה לאונן או שכבר היה לך קרי לילה. זה בסדר שיש דחף מיני בלתי פוסק, אבל זה לא אומר שצריך לממש אותו. אתה זה שמנהיג את הדחף, ולא להפך". "לא חייבים להגיב לכל רצון מיני", מסכימה ארגמן. "גם אם אתה חרמן אש, זה יעבור כמו שזה בא, ואפילו כאב ביצים עובר".

בנות אומרות "לא" בכל מיני צורות.

הנה מסר שהכרחי להעביר: "בנות מבטאות חוסר הסכמה בכל מיני דרכים", אומרת ארז. "לא תמיד הן יתנגדו. לפעמים קשה להן להגיד לא. אם בת אומרת שהיא לא יודעת, זה אומר לא".

"לכן, במקום לדבר על הסכמה, צריך לדבר על רצון: האם שניכם רוצים סקס? כדי לדעת, אתה צריך להסתכל על שפת הגוף שלה, לראות אם היא יוזמת או פסיבית, והכי חשוב - לשאול. "יותר מזה: גם אם בת הזוג שלך רוצה, יכול להיות שהיא חוששת או מפסיקה לרצות באמצע, ובכל שלב אתה חייב לכבד את זה. אם בנות לא רוצות או לא מוכנות, זה כואב להן! לבנות יש שני פיות: אחד למעלה ואחד למטה. אם הפה שלמטה נסגר ומתכווץ, הוא אומר לא, גם אם בפה שלמעלה היא שותקת.

כשבת הזוג שלך מתכווצת למטה וקשה לך לחדור, זה אומר שהגוף שלה אומר 'לא'. אם זה המצב, אסור לך להמשיך ללחוץ או לנסות בכוח. גם כשאתם ממש במיטה כדאי לתקשר ולשאול אותה מה היא מרגישה ואיך היא רוצה להמשיך, אם בכלל".

מי ש'נותנת לכולם' היא הכבשה הפצועה בעדר.

ארז: "גם אם מישהי ש'נותנת לכולם' אומרת שהיא רוצה סקס, אל תאמין לה. כמו שאתה היית מעדיף לשכב עם האחת שאתה אוהב מאשר עם עשר שאתה לא, כך גם היא. מי ששוכבת עם כולם לא מקבלת ככה כבוד. האם אתה רוצה לשתף פעולה עם חוסר כבוד? מגיע לך להיות עם מישהי שרוצה אותך ורק אותך, לא עם מישהי שאתה צריך לנצל".

שים לב שאתה לא עובר על החוק.

"החוק במדינה לא מרשה לך לשכב עם כל אחת", מזכירה ארגמן. "לפי החוק, קיום יחסי מין עם נערה מתחת לגיל 14 הוא אסור. גם אם היא מסכימה זה נחשב לאונס! בין גיל 14 ל־16 מותר לקיים יחסי מין אם הנערה מסכימה, אם יש ביניכם קשר של חברות או ידידות, וכשהפרש הגיל הוא לא יותר משלוש שנים. בין גיל 16 ל־18, מותר לקיים יחסי מין אם הנערה הסכימה ואם אין ביניכם יחסי תלות. חשוב לזכור - חלה עליך אחריות פלילית החל מגיל 12! זה אומר שמגיל 12 מותר לחקור אותך, לעצור אותך ולהעמיד אותך לדין. אז גם אם יש מישהי ש'זורמת' וכולם זורמים איתה, עצור ותחשוב על זה רגע, כי מחר אתה עלול להיות זה שלא יוכל ללכת לצבא בגלל תיק פלילי".

"חשוב לדעת שהאחריות לברר בת כמה היא, מוטלת עליך", מוסיפה ארז. "גם אם היא מספרת שהיא גדולה יותר, אתה זה שאמור לברר שהיא מעל גיל 14".

אל תקיים יחסי מין כשאתה תחת השפעת אלכוהול (או סמים).

ארגמן: "כשאתה תחת השפעה של אלכוהול, אתה לא באמת מודע למה שאתה עושה. זה פוגע לך בחוויה, זה עלול לפגוע לך בזקפה וזה עלול להגיע לא בכוונה לידי אונס. אם אתה יוצא ומתחיל להסתמן משהו, תמצא חבר שלא שותה ויכול לשים לב אם אתה נכנס לסיטואציה לא טובה, ויכול לעצור אותך בזמן".

10 שאלות שצריך ללמד את הבנים לשאול את עצמם רגע לפני סקס

1. האם אני רוצה את מי שלצדי, או רק את הסקס איתה?

2. האם אני באמת רוצה סקס, או שאני עושה את זה רק בגלל שכולם עושים את זה, או מפני שאני סקרן?

3. האם אני מרגיש נוח עם הפרטנרית הזאת? האם אני יכול לדבר איתה על מה שאני מרגיש?

4. האם זו מישהי שאני גאה לשכב איתה, או שאני קצת מתבייש בעצמי?

5. האם אני בטוח ב־100 אחוז שהיא רוצה בסקס הזה כמוני?

6. האם אני פיכח מספיק כדי לקבל החלטה שיכולה לשנות את חיי?

7. האם אני מסכן את עצמי מבחינה בריאותית?

8. האם אני מסכן את עצמי מבחינה משפטית?

9. האם אני באמת מרגיש בשל לסקס, או שאני מעדיף לחכות עוד קצת?

10. האם ארצה לזכור את הסקס הזה מחר, או שאבקש למחוק אותו מההיסטוריה שלי?