"אם אני כל כך נפלאה, אז למה אני עדיין פנויה?" מי מאיתנו לא שאלה את עצמה את השאלה הזו, במסע החיפושים המייגע אחרי זוגיות.

"If I'm So Wonderful Why Am I Still Single" זהו שמו של רב מכר ותיק, שחוגג השנה 25 שנים לצאתו. הספר יצא בעברית בהוצאת מודן, בשם: "אם אני כל כך רוצה, אז למה אני עדיין לבד?". על השאלה המאתגרת הזאת משתדלת סוזן פייג', מחברת הספר, לענות בעזרת עשרה צעדים, שיעזרו לכן במציאת אהבה.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

>>> להורדת אפליקציית "לאשה" לאנדרואיד

שלא כמו ספרי עזרה עצמית רבים בנושא, כמו "הכללים", או "למה גברים אוהבים ביצ'יות" – שבעיקר מלמדים נשים איך להיות קשות להשגה - הגישה של סוזן פייג' היא: תהיי אותנטית, בינך לבין עצמך וגם ביחסייך עם אחרים. פייג', כמרה פרוטסטנטית לשעבר שנשואה באושר זה 33 שנה לאמן יהודי בשם מאיר שכטר, היא מנחת סדנאות ליחידים ולזוגות, בנושא מציאת זוגיות, כמובן.

"הייתי רווקה בעצמי כשכתבתי את הספר", מספרת פייג' בריאיון טלפוני, "ולא יכולתי למצוא שום דבר בספרות המקצועית בתחום הזה, שדיבר אליי. הרגשתי שהגישה שלי למציאת בן זוג שונה מאוד משל חברותיי, שאמרו 'אני אכין את עצמי לכך שאהיה רווקה עד סוף ימיי'. הגישה שלי הייתה – 'אני בטוחה במאה אחוז שלא אשאר רווקה לעד'. הייתי יותר נחושה ויותר שיטתית בחיפוש שלי אחר אהבה. הפצתי את השמועה שאני מחפשת בן זוג, בכל דרך שיכולתי. עניתי למודעות פנויים בעיתונים, הקדשתי יותר זמן לתחביבים כמו ריקודי עם ותיאטרון, וכל הזמן עודדתי את החברים שלי לחשוב על גבר שיכול להתאים לי".

"נישואיי הראשונים הסתיימו אחרי שמונה שנים, ואז כבר ידעתי מה אני מחפשת בזוגיות. ידעתי שאני לא מוכנה להתפשר, הייתי בטוחה במאה אחוז שאני הולכת להיות במערכת יחסים – רק לא ידעתי מתי בדיוק זה הולך לקרות. זה לקח שש שנים. התחלתי לעבוד על הספר שישה חודשים לפני שהכרתי את בעלי, והקמתי קבוצת תמיכה כדי לבחון את הרעיונות שלי באופן פרקטי".

השיחה איתה נערכת מביתה שבסן מיגל – מושבת אמנים סמוכה לגבול מקסיקו, עם קהילה אמריקאית וקנדית ענפה. בטלפון היא נשמעת חביבה אבל קורקטית, ממש לא פצצת הסכרין האמריקאית שציפיתי למצוא.

אהבתי מאוד את הגישה שלך. האמת, קצת נמאס לי מכל עצות ה"עשי", "אל תעשי" ו"איך תהיי קשה להשגה", שאני נתקלת בהן בספרים מסוג זה.

"לתקופה קצרה, להיות קשה להשגה זה דבר שיכול למשוך גברים מסוימים, שירצו לנסות לכבוש אותך. אבל בסופו של דבר, אחרי שעברתם לשלב הבא, הוא יאבד עניין באופן מיידי – כי כבר אין שם משחק. השגת אותו בצורה מלאכותית. מי שמתנהל בחיים עם אסטרטגיות ומשחקים, לא יכול להיות אותנטי, שזה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים. אנשים טועים כשהם חושבים שמערכת יחסים היא עבודה קשה. עבודה קשה זו העבודה שאת עושה עם עצמך כדי ללמוד להיות אדם שלם. ואז את מציגה אדם שלם לאדם שלם אחר, וכך יש סיכוי גדול יותר שהקשר יצליח".

אבל לפעמים את מכירה מישהו שמוצא חן בעינייך, שעוד לא כל כך מוכן לקשר – וזוהי פעמים רבות הסיבה שמתחילים לשחק משחקים.

"אם את מגלה שאת משחקת משחקים כדי להשיג בחור שהוא 'קומיטמופוב', שיש לו חרדת מחויבות, צאי מהקשר. אל תתחילי אפילו את הקשר, אם את יכולה להימנע מכך. קומיטמופובים הם מפתים מאוד. הם טובים מאוד בהענקת אינטימיות: קל להם לעשות את זה, כי הם יודעים שהם יעזבו. הם טובים באינטימיות אבל מפחדים ממחויבות, כי מצד אחד הם מפחדים מהיבלעות, ומצד שני הם חוששים מנטישה. ואז יש משחק שבו אתם מתקרבים ומתרחקים. הדבר הכי חשוב שאת מחפשת בבן הזוג שלך הוא שזה מישהו שרוצה להיות איתך! אם את לא עם מישהו כזה, זו לא מערכת היחסים בשבילך".

כן, תהיי בררנית!

מה השתנה בעולם הפו"פ מאז שפרסמת את הספר לראשונה?

"מעט מאוד השתנה. מציאת זוגיות קשורה לגישה ולמוטיבציה של האדם. זה היה נכון לפני 25 שנה, וזה נכון היום. רוב האנשים שאומרים שהם רוצים להיות במערכת יחסים והם לבד, הם אמביוולנטיים באופן כלשהו לגבי מה שהם באמת רוצים".

אבל הרבה מאוד השתנה בעולם בשנים האחרונות, למשל הטכנולוגיה – אינטרנט, סמארטפונים, פייסבוק, אתרי היכרויות.

"קיימת פריחה של אתרי היכרויות, וזה כלי עזר מצוין לאנשים שמחפשים מערכת יחסים. כשכתבתי את הספר אנשים עוד השתמשו במודעות אישיות בעיתונים, והייתה לזה הצלחה מסוימת, אבל לא כמו באינטרנט. כיום אפשר לפגוש אנשים בכל מקום בעולם. עבדתי עם אישה אמריקאית שחיה במקסיקו, והיא פגשה דרך האינטרנט גבר שחי בפנמה. הוא עבר לסן מיגל, והם חיים יחד באושר. לפני האינטרנט היא בחיים לא הייתה פוגשת אותו".

האם את רואה גם השפעות שליליות של הטכנולוגיה, בתחום הזה?

"אנשים נוטים לסנן בני זוג באינטרנט על פי איכויות טריוויאליות, כמו חוש הומור או הצלחה מקצועית. אבל פעמים רבות, את הדברים המופשטים שמושכים אנשים זה לזה אי אפשר לסנן במחשב. אני דוגמה מושלמת לכך. חיפשתי אקדמאי, אינטלקטואל, קרוב לוודאי מרצה באוניברסיטה, עורך דין או רופא. היה לי חשוב שזה יהיה מישהו שלמד באחת האוניברסיטאות היוקרתיות. בעלי נשר מקולג', הוא אמן, אמנם אמן מצליח מאוד שהפך מאוחר יותר להיות גם יזם, אבל לעולם לא הייתי מסתכלת על הפרופיל שלו באינטרנט. הכרתי אותו דרך חברים, ובמציאות אנחנו מושלמים זה בשביל זה".

באמת - אם אנחנו כל כך נפלאים, כמו שאומרת כותרת הספר שלך, אז למה קשה לנו למצוא זוגיות?

"אחת הסיבות העיקריות היא אמביוולנטיות, שמשמשת כמנגנון הגנה. את רוצה מערכת יחסים, אבל זה לא קורה. כדי להגן על עצמך ולא להרגיש את הכאב והפחד, את אומרת לעצמך שטוב לך עם החיים שלך כפי שהם, ושאולי את לא צריכה מערכת יחסים. יש המון דברים מושכים בחיי הרווקות. את מחליטה לבד מה טוב לך, את עושה מה שאת רוצה ואף גורם אחר לא תלוי בך. אנשים מפחדים שמה שהם יקבלו במערכת יחסים לא שווה את הוויתור על החופש שלהם. כשיש אמביוולנטיות ואת לא מודה בה בפני עצמך, זה יחבל בפוטנציאל שלך למצוא קשר. את תמצאי כל מיני תירוצים למה לא להיכנס לאתר היכרויות ולמה לא בא לך ללכת למסיבת פו"פ. אנשים שיש להם מוטיבציה ורוצים להיות במערכת יחסים, לא משתמשים בתירוצים בכלל. הם נכנסים לאינטרנט, הם הולכים למקומות שבהם יש סיכוי שיכירו אנשים, הם מבקשים מהחברים שלהם שיכירו להם, והם מאוד אקטיביים לגבי זה".

אחת העצות המתסכלות ביותר שרווקים ורווקות נתקלים בהן היא – אתם בררנים מדי, תנמיכו ציפיות. מה דעתך על זה?

"אנשים אכן נוטים לומר את זה, אבל זו עצה איומה. זה מפחית ממי שאת וממה שאת רוצה מהחיים. תשמרי על סטנדרטים גבוהים. זה לא אומר שאת יכולה לעשות רשימה של מאה דברים שאת רוצה בגבר, אבל את צריכה לדעת מהם הדברים שהכי חשובים לך. זה עוזר לך להבין מה הדברים שאת יכולה או לא יכולה לחיות בלעדיהם, ומה מושך אותך בקשר. הרשימה עוזרת לך להבהיר את הסטנדרטים שלך, אבל כשאת פוגשת אדם שמוצא חן בעינייך, חשוב לזרוק הצידה את הרשימה".

"מה שחשוב זה הכימיה ביניכם, האינטואיציה שלך ותחושת ההתאהבות. התאהבות היא קריטית. מה זה שווה אם הוא עונה על כל הקריטריונים ברשימה, אבל במציאות אין כימיה? מה שאת מחפשת זו התחושה שזה האדם בשבילך. גם אם מישהו אחר שנראה טוב יותר ממנו יתחיל איתך, לא תרצי להסתכל בכיוון שלו, כי את מאושרת עם בן הזוג שלך. קשה להיות בזוגיות עם אדם כאשר כל הזמן מעסיקה אותך השאלה 'האם עשיתי את הבחירה הנכונה'. ברור שגם כשאת אוהבת מישהו מאוד, יהיו בו דברים שתרצי לשנות. אבל השאלה היא האם הם דיל־ברייקר, או רק דברים קצת מעצבנים".

אל תיתקעי עם גבר שפוחד ממחויבות

פייג' מקדישה בספר פרק שלם למערכות יחסים של פשרה: BTN – ראשי תיבות של Better than Nothing relationships, או בעברית, "יחסים שעדיפים על כלום". אחת הסיבות שאנשים נופלים לתוך קשר כזה, מזהירה פייג', היא שהם לא יודעים מתי ואיך לומר "לא" למערכת יחסים. ואז הם מוצאים עצמם בקשר, או בסדרה של קשרים נחמדים, אבל לא מדהימים.

בספר יש דוגמה לבחורה שתקועה בקשר כזה: מרי־בת' ממנהטן, שמטורפת על החבר שלה, מייקל. "'הוא רגיש אליי מאוד. הוא תמיד יודע אם משהו מטריד אותי. אני רואה שאכפת לו ממני. תמיד לפני שאנחנו נפגשים אני מתרגשת. אבל הוא נרתע מלקדם את הקשר בינינו. הייתי מתחתנת איתו תוך שניות, אבל הוא לא שם. הוא ישר איתי לגבי זה".

"'אני רוצה מחויבות ממייקל, אבל אני מבינה שהוא נמצא בתקופת מעבר בקריירה שלו. הוא מחפש עבודה חדשה, והוא בלחץ. כמו כן, הבן שלו בן ה־8 חי איתו, והוא מסור לו מאוד. יש לו סיבות מובנות לכך שהוא דוחה את קידום הקשר. הוא יודע כמה אני רוצה להתחתן – או לפחות לגור יחד'. 'וכמה שנים אתם יחד?' (שאלתי), 'שבע שנים'.

"מרי־בת' עשתה בחירה. היא הייתה מוכנה לתת למייקל בדיוק מה שהוא רוצה כדי שהיא תוכל להיגרר אחריו, והקריבה את מערכת היחסים האינטימית והמחייבת שהיא רצתה. יש גברים שהיו שמחים להזמין אל חייהם בת זוג אוהבת, שאיתה יוכלו לחלוק את הלחצים של הורות ושינוי קריירה. מרי־בת' הודתה שהיא תמיד חשה חסרת ביטחון ליד מייקל, שהיא לא יכולה להיות בטוחה שהוא לא יתעניין באישה אחרת, ושהוא לא נתן לה שום הבטחה לעתיד. אבל כיוון שהוא מוצא חן בעיניה, היא נקשרה אליו ושכנעה את עצמה שזה הכי טוב שהיא יכולה להשיג.

"אנשים נעשים עצלנים, ואין להם את הכוח או את האמונה הדרושים כדי לצאת ממערכות יחסים כאלו", מוסיפה פייג'. "אבל בתוך תוכם הם יודעים שזה לא האדם שאיתו הם יתקעו יתד. בכל פעם שאני מדברת על הנושא הזה בקבוצות פו"פ, תמיד יש ארבעה או חמישה משתתפים שהנושא מדליק אצלם נורה אדומה, והם מגיעים אליי בסוף ההרצאה ואומרים לי 'אני הולכת הביתה ונפרדת מהחבר שלי עכשיו'.

"להישאר בקשר BTN לאורך זמן עושה לכם שירות רע – כי לא רק שאתם מוציאים את עצמכם ממעגל הפנויים־פנויות, קשרים כאלה גם מכרסמים אט אט בדימוי העצמי שלכם. אי אפשר באמת להרגיש נפלא לגבי עצמך כשאת במערכת יחסים שבה האדם השני מקטין אותך או לא אוהב אותך באופן שבו את רוצה להיות נאהבת. את מוכרת את עצמך בזול".

הקימי לעצמך קבוצת תמיכה

נשים רבות מסביבי, שהן כבר בנות 35 פלוס, עסוקות בשאלה אם לעשות ילד לפני שיהיה מאוחר, מול הרצון למצוא זוגיות שלמה. שני הדברים הללו לא תמיד הולכים יחד. מה את ממליצה במצב כזה?

"שאלה קשה. אין לזה תשובה אחת, זה משתנה מאישה לאישה. לא הייתי ממליצה חד־משמעית לכל אחת להיות אם חד־הורית. זו מחויבות ענקית, ועבודה קשה מאוד. אישה שלא הצליחה להכיר גבר מתאים, ומרגישה את הצורך להיות אמא, בהחלט יכולה לשקול את האפשרות. אם את הולכת להיות אם חד־הורית, חשוב שתהיה לך משפחה תומכת או כל קבוצה תומכת אחרת".

אפרופו תמיכה, אחד הפרקים בספר שלך מוקדש לקבוצות תמיכה לרווקים ולרווקות. את יכולה להסביר?

"כשאת מנסה לשנות ההתנהגות – להפסיק לשחק משחקים, להיות פתוחה יותר או להתגבר על האמביוולנטיות – עוזר מאוד שיש סביבך אנשים שעושים את אותו הדבר. כשיש קבוצה שנפגשת באופן שבועי, יש לך מסגרת ומחויבות – ואז את יכולה להגיד לעצמך, השבוע אלך לאירוע אחד של פנויים־פנויות. את עושה את זה, ושבוע אחר כך, החברים בקבוצה רוצים לדעת איך הלך.

"קבוצה יכולה להיות סביבה בטוחה ללמוד איך אנשים אחרים תופסים אותך. אנחנו לא תמיד יודעים מה חושבים עלינו. ייתכן שיש כל מיני דברים שמפריעים לך ליצור זוגיות, אבל את בהכחשה לגביהם. קבוצה היא מקום בטוח שבו אנשים נותנים זה לזה פידבק לגבי איך הם נתפסים. נניח שיש לך נטייה להיות שתלטנית, ולרצות שהכל יהיה בדיוק כפי שאת רוצה, אבל את לא מודעת לזה. בקבוצה התמיכה, לאנשים יש רשות לתת לך פידבק לגבי איך את מתנהגת".

הריאיון איתך יתפרסם בתקופת החגים. יש לך טיפ לרווקים ורווקות לתקופה הזו?

"תקופת החגים יכולה להיות קשה מאוד לרווקים ורווקות, בייחוד אם אלו חגים משפחתיים, כמו ראש השנה. אם מסיבה כלשהי אתם לא עם המשפחה בחג, בחרו לבלות את החג עם אנשים שנעים לכם להיות איתם. והכי חשוב, גם בתקופות קשות – התמידו, אל תוותרו, המשיכו לעשות מעשים שיגדילו את האפשרויות שלכם להכיר רווקים ורווקות אחרים, שאולי אחד מהם יהיה האדם המתאים לכם".