המצב הבטחוני והחשק המיני

"דוקטור, לא עומד לי". אין יום שלא יוצא לי לשמוע את הטרוניה המבוישת הזאת. הגברים שעומדים מאחוריה נראים, במקרה הטוב, כמי שמבכים את מות עלומיהם, ולרוב כמי שמקוננים על עולמם שחרב עליהם.

הצבע חוזר להם חלקית לפנים רק כשהם שומעים ממני שהפרעות זקפה הן תופעה שכיחה מאוד אצל גברים שחצו את גיל 45, לעתים אף קודם וגם במצבי לחץ נפשיים, מגיל זה ואילך יותר מחצי מהגברים סובלים מהבעיה.

גלולת ברזל

למזלם הטוב, הרפואה המתקדמת מזמנת להם תרופות זוקפות פין כמו "ויאגרה", "סיאליס" ו"לויטרה", וכן, כבר יש אפילו זוקף כפופים ישראלי ששמו מעיד על ייעודו – "תרים".

אז הוא לוקח כדור, ועם קצת שיתוף פעולה שלה הכל אמור להסתדר. אבל מה, היא רוצה שזה יבוא לו טבעי, שיתייצב מולה אוטומטית עם דגל מתנפנף. הוא מבקש להתמזמז, רומז לה שתיגע בו קצת, שתשחק לו, אבל היא לא מסתירה את אכזבתה ומשדרת לו: אם היית באמת נמשך אליי, היה עומד לך. סוף דבר? מתוסכל ומושפל מאי עמידתו בציפיותיה, מוותר הגבר על כל העסק, והלך הסקס לאותו ערב.

יש אזעקה, הלכה התשוקה

התפיסה הזו, שהכל קם ונופל על זקיפות קומתו של איבר המין הגברי, מאפיינת גם גברים וגם נשים. הפין נהנה מיחסי ציבור מעולים אך מוגזמים: הוא רק אחד המכשירים שבאמצעותם אפשר ליהנות ולהנות בסקס. רק שליש מהנשים מגיעות לאורגזמה בחדירה, וגם אז הן לא בהכרח גומרות מהחדירה עצמה: לפעמים הן זקוקות, בנוסף, לגירוי הדגדגן תוך כדי.

גם אם היא נורא נהנית כשהוא בתוכה, במקרים רבים הפין לא מצליח להיות זקור למשך הזמן הדרוש כדי להביא אותה לאורגזמה. יש נשים שזקוקות לעשרים דקות או חצי שעה כדי לגמור, בעוד שרוב הגברים כבר גמרו אחרי שתיים עד שבע דקות.

חוץ מאיבר המין של הגבר, יש גם לשון, יש אף, יש שפתיים, יש אצבעות. בעצם, כל הגוף שלנו הוא איבר מין. אם אנחנו משליכים את כל יהבנו על הפין הזקור, אנחנו נידונים לסקס הרבה פחות מוצלח.

הרבה פעמים יכולה להיות זקפה חלקית, זקפה רכה, עם פוטנציאל לגדול, אבל היא נגדעת באיבה מול תגובה נשית צוננת. וזה לא כי היא לא מסוגלת ליהנות מזה – זו התפיסה שהתקבעה בראש שלה: סקס עושים עם פין שעומד, וזהו. במין הטנטרי, אגב, איבר המין של הגבר חודר לוואגינה במצב רפוי, וצומח בתוך האישה.

לא להשפיל את הטיל

מסכן הגבר, עם כל הלחץ הזה שחייב לעמוד לו. גם הוא קרא אולי בילדותו יותר מדי חוברות פטריק קים, עם תיאורים כמו "הוא דחף את איברו הלוהט, הזקור כתורן, לתוך נרתיקה המבעבע... קח אותי, היא צעקה, קח אותי"! זה מה שיש לאנשים בפנטזיה, ואם איבר המין שלנו לא גדול, לא לוהט ולא בטון, או שהוא נוטה קצת הצדה, אז אנחנו מכניסים לעצמנו לראש שאי אפשר ליהנות מסקס.

תמיד, תמיד אפשר ליהנות ממין. טבח טוב לא מבשל עם פנטזיות אלא עם מה שזמין באותו יום. יש עגבניות בשפע בשוק? סביר שבתפריט יופיע סלט עגבניות עם מוצרלה, ואחר כך מרק עגבניות, ותבשיל בשר עם עגבניות, ואפילו הקינוח יהיה פודינג עגבניות. הרעיון הוא ליהנות ממה שיש, ואז גם מקבלים עוד ועוד. לעומת זאת, כשכל הזמן מלווה אותנו איזה אידיאל פנטסטי שלא ניתן לממש, מקבלים פחות ופחות.

• ד"ר יצחק בן־ציון הוא רופא פסיכיאטר וסקסולוג, הפסיכיאטר הראשי ומנהל השירות לבריאות מינית, לאומית שירותי בריאות