הסטרס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ובימים אלה מפלס העצבנות שלנו עולה, אך סגנון ההתמודדות של נשים שונה בתכלית מזה של גברים. מה עדיף? תלוי את מי שואלים.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

ד"ר שוש קזז, מומחית לפיתוח אישי וארגוני למיטביות ומובילה תהליכי שינוי בארגוני בריאות: "גברים ונשים נלחצים מדברים שונים וסגנון ההתמודדות שלהם שונה".

"מחוללי לחץ אצל גברים קשורים בדרך כלל לסטטוס שלהם בעבודה ובבית. נשים, לעומתם, נלחצות מגורמים שונים שקשורים לתפקידים המסורתיים ולתפקידים המודרניים שלהן, ולשילוב ביניהם. היום נשים הן משולשות קריירה: הן צריכות לדאוג לבית ולילדים, לקריירה ולפרנסה וגם לסעוד את המבוגרים שבמשפחה. במצב בטחוני נפיץ, לא קל לשמור על האיזון בין סביבות מאוד תובעניות ואינטנסיביות שהרבה אמוציות מעורבות בהן".

"יתרה מזו", אומרת ד"ר קזז. "נשים לוקות באחריות יתר. הילד של השכנה בוכה מפחד? אני בתמונה. חמותי נבהלה מרעש היירוט? אני אשתדל להרגיע אותה. נשים מזדהות עם בעיות של אחרים, מה שגורם להן להיכנס ללחצים נוספים".

"בגדול ובהכללה, לנשים יש סגנון התמודדות ממוקד רגש, ולגברים - סגנון התמודדות ממוקד בעיה. נשים מתמקדות בתהליך, בחוויה הרגשית; גברים מתמקדים בתוצאה. האספקטים הרגשיים באים פחות לידי ביטוי אצל הגברים ולכן הם מופסדים פעמיים. שכן לא רק שזה לא נחשב גברי לבטא לחצים ומצוקה, עצם ההיסגרות מונעת מהם לקבל עזרה".

בהיבט זה של ביטוי המצוקה, שיתוף וגם פתיחות לקבלת עזרה מקצועית - יש לסגנון ההתמודדות הנשית יתרון. פרט לכך, טוענת ד"ר קזז, ההתמודדות "הגברית" עם לחץ היא לא בהכרח פחות טובה מזו הנשית. "אין צורת התמודדות אחת ואין צורת התמודדות אולטימטיבית. צריך לזכור שלחץ הוא תופעה אישית, סובייקטיבית, דינמית, נורמטיבית, תרבותית, ובראש ובראשונה הורמונלית (כיוון שאנו נחשפים לגירוי שגורם להפרשת הורמון במוח). האופן שבו אדם מתמודד עם הלחץ הוא תלוי מצב, ניסיון חיים ואישיות. אם הוא בוגר ויש לו יכולת להתגמש יש לו סיכוי טוב יותר להתמודד עם הלחץ.

להסתכל על התמונה המלאה

ברור שימי מלחמה מכניסים אותנו למערך לחצים אינטנסיבי אבל גם המצב הזה יגיע לסיום בעוד זמן מה.כדאי לשמור על פרופורציה.

להיזכר במשאבים שיכולים לעזור

לכל אחד מאיתנו יש כוחות פנימיים ומשאבים חיצוניים שיכולים לעזור לו, אבל בזמן לחץ אנחנו נוטים לשכוח אותם. בואו נתאמן בלהיזכר בהם בזמן שהם נחוצים.

להימנע ממעורבות רגשית מיותרת

כדאי לבדוק: הדבר שמלחיץ אותי עכשיו הוא שלי או לא שלי? הוא ענייני או לא ענייני? האם יש לי בכלל יכולת להשפיע על המצב? אם זה לא ענייני או אם אין ביכולתי להשפיע - אולי עדיף שלא אתערב (וגם לא אהיה מעורבת רגשית).

להתרחק ממצבים או מאנשים מלחיצים

נכון, לא קל ליישם את העצה הזו כשגרים בישראל, ובכל זאת לנוכח המצב הביטחוני שבימים אלה מלחיץ מדי - אולי זה לא רעיון טוב להקשיב לחדשות כל הזמן.

ד"ר שוש קזז: "נשים לוקות באחריות יתר. הילד שלי מפחד? אני בתמונה. חמותי נבהלה? כדאי שאעזור. נשים מזדהות עם בעיות של אחרים, מה שגורם להן להיכנס ללחצים נוספים"

לערוך רשימת מטלות

כשהדברים רשומים, אפשר למיין אותם, להחליט על סדר עדיפויות וגם ליהנות ממחיקת מטלות שבוצעו וצמצום הרשימה.

לפתור דבר־דבר

כי הניסיון לבצע כמה מטלות או לפתור כמה בעיות בעת ובעונה אחת, מכניס בעצמו ללחץ.

לקבל את מה שאי אפשר לשנות

מה הטעם להתרגז ולהתעצבן ולבזבז אנרגיה אם הדברים לא בשליטתכם ואין לכם דרך להשפיע על מהלכם.

לקחת שלוש נשימות עמוקות

כל כך קל, ומדהים כמה שזה עובד מהר.

להימתח

כי זה עוזר לשחרר שרירים תפוסים ולהזרים את הדם, ולכן באופן פיזיולוגי ביצוע כמה מתיחות קלות ביום משחרר מלחץ.

לצאת להליכה קצרה

עשר דקות, רבע שעה - הליכה מהירה או אטית, באוויר הפתוח - העיקר להתאוורר קצת. זה עוזר באחריות.

לעשות פעילות גופנית

כן, אין ברירה. צריך לעשות פעילות גופנית כי עוד ועוד מחקרים מוכיחים שוב ושוב שהיא טובה לבריאות הגוף והנפש. בהקשר של לחץ - ידוע שהיא משפיעה משמעותית על הוויסות הרגשי.

לאמץ טכניקות הרגעה

תרגילי יוגה, טאי־צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה - גם המדע כבר מאשר שיש להם השפעה משמעותית ביותר על הורדת לחץ ושמירה על הבריאות ואיכות החיים, מצאו מה מבין אלה מתאים לכם ותרגלו בקביעות.

לוותר קצת (לעצמנו ולאחרים)

פרפקציוניזם הוא מחולל לחץ רציני ביותר, אז עדיף לא לנסות (כי גם לא מצליחים) להיות מושלמים, וגם לוותר קצת לאחרים, בעיקר בימים בהם קיים מתח מוגבר.

לצחוק

אומרים שהצחוק יפה לבריאות ועצם פעולת הצחוק משחררת לחצים. וכן, טוב גם להשתמש בהומור עצמי ולצחוק על עצמנו. כשאנחנו לא לוקחים את עצמנו ברצינות גדולה מדי, הכל נעשה יותר קל.

להירטב

מקלחת, אמבטיה, טבילה בים, שכשוך בבריכה. מים עושים לנו טוב. גם כוס מים קרים יכולה ממש לעזור, זוכרים את נחמן שי (לשעבר דובר צה"ל) ששלח אותנו לשתות אחרי כל אזעקה? ההמלצה הזאת טובה גם היום.

לשתף

לחלוק בקול רם את החששות שלנו, לראות שלמישהו אכפת, לשמוע עצה - זה לא רק דימוי, זה באמת מוריד מהעומס.

להיעזר באנשי מקצוע

אם טוני סופרנו המאפיונר השרמנטי פנה לפסיכיאטרית - גם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. אם לו זה לא פגע בגבריות - אין סיבה שכל גבר אחר (וכמובן כל אישה) שזקוקים לסיוע לא יבקשו אותו. יש אנשי מקצוע מגוונים לכל סוגי החרדות. חבל לסבול.

לצמצם בצריכת קפה וסוכר

בהתחלה נדמה שהם נותנים אנרגיה, אבל הם גם מפילים אותה מהר מאוד וגורמים לעייפות ובמקרה של הקפה גם לעצבנות.

לאכול בריא

כשהבטן עצבנית (מאוכל שלא מיטיב איתנו), גם הנפש עצבנית.

לישון טוב

שנת לילה מספקת (מבחינת זמן ואיכות) מאפשרת לאדם להתאושש מלחצי היום הקודם ולאגור כוחות.

לתכנן את הזמן

לא לדחות דברים לרגע האחרון, לצאת רבע שעה לפני הזמן בו אתם אמורים לצאת, ובאופן כללי להקפיד על עמידה בזמנים. איחורים ובלגן בלוח הזמנים יוצרים המון לחץ.

לעשות משהו מהנה אחד בכל יום

גם בימים כאלה, וכדי לא להישחק לגמרי - כדאי לפנק את עצמנו.

לא להילחץ מהלחץ

כי בדרך כלל הלחץ מהלחץ הרבה יותר מעיק מהלחץ עצמו.

לזכור שללחץ יש גם צד חיובי

לחץ יכול גם לחזק, לחשל ולדרבן. מצב של חוסר לחץ מוחלט הוא מצב של אדישות, ואי אפשר להגיע לשום הישג כשאין שום לחץ. ועוד דבר: אם לא נהיה מתורגלים בהתמודדות עם מצבים מלחיצים לא נוכל לשרוד אותם ואת אלה שיבואו אחריהם.