הביזנס של השואו: העסקים העצמאיים של הסלבס

אייל קיציס

מברים ונעליים עד ספרים וביצים

בשנת 1998 פרץ הסטנדאפיסט והקופירייטר אייל קיציס (כיום בן 46) אל התודעה הרחבה כשהגיש עם טל פרידמן את הלייט נייט "חלומות בהקיציס" בערוץ 2. משם נסקה הקריירה הטלוויזיונית שלו (והגיעה להנחיית "ארץ נהדרת", כמובן) וחשבון הבנק תפח בהתאם. קיציס, שאת הצד הרציני שלו הציבור מכיר פחות, חיפש דרך לניתוב הכספים, והפך עם הזמן לאיש עסקים רב תחומי.

בשנים האחרונות הוא נכנס כשותף בברים התל אביביים "ביפר" ו"ראסטי ג'יימס". בשנת 2012 השיק את רשת הנעליים inside/out שמוכרת סניקרס אופנתיות. לפי דיווחים בתקשורת, שותפיו של קיציס במיזם הם מעצב האופנה רונן חן, מנהל האמנים רועי הולנדר ויזם האופנה אילן ג'רבי. קיציס רמז בעבר כי ההשקעה באופנה היא עסקית ואינה נובעת מהבנה או עניין אישי בתחום. "יש רגעים שאני מרגיש שאני מבין באופנה, אבל אלו הם הרגעים הכי מסוכנים", אמר בריאיון ל"וואלה". "אני מסוגל לצאת מהבית עם שילובי צבעים שעלולים לגרום נזק ממשי למי שייתקל בהם".

והוא אכן פתוח וזורם. "מדליק אותי ללמוד עולמות חדשים", התוודה במוסף "פירמה" של "גלובס" לגבי עסקי האופנה שלו. "אני נוסע לכנסים בחו"ל על נעליים, ומרתק אותי ללמוד צדדים אחרים של העולם שבו אני חי".

זה לא נגמר בברים, נעליים וספרים. באביב 2012 השקיע מנחה הטלוויזיה גם במפעל למיון ביצים שיוקם בפארק התעשייה באזור דלתון בצפון הארץ. על פי דיווחים, ההשקעה במפעל עמדה על 14 מיליון שקל, אבל קיציס לא חושף את גובה השקעתו בפרויקט. ונוסף לכל אלה, אייל קיציס הוא הפרזנטור של חברת התקשורת smile 012. לחייך הוא בטוח יכול.

יהודה לוי

בן 35, מי שהחל את דרכו ב"השכנים של צ'יץ" וכבש מאז כל במה כמעט בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, הוא היום גם איש עסקים שמנהל היטב את כספיו, אך ממעט לדבר על הנושא. את חיבתו לעסקים ירש לוי כנראה מאביו ירחמיאל, שלקח את המשפחה לדרום אפריקה בשנות השמונים כדי להתפתח עסקית.

הבן, שהרוויח כספים רבים מעסקי הבידור במרוצת השנים, קיבל ב־2010 החלטה להיכנס כשותף במכון הכושר "קולנוע פאר" שהוקם בצפון הישן של תל אביב בידי היזם יובל דובב וכמה משקיעים נוספים. מכון הכושר האקסקלוסיבי, שמונה 2,500 חברים, משך את מיטב הסלבס, בהם בר רפאלי, ימית סול, אורי פפר, רותם סלע (לפני הלידה), שלום מיכאלשווילי ורון שחר, שאשתו מיה קרמר מעבירה את שיעורי היוגה במקום. בקיצור, אתר חובה לנוכחותם של צלמי פפראצי בכניסה. בפורים האחרון הגיע לשם לוי חבוש פאה כחולה, השתתף בפעילות והצטלם לפייסבוק כשהוא מחובק עם צוות העובדים.

"יהודה הוא לא הבוס הישיר שלנו. הוא רק שותף שהיה כאן מההקמה ומאוד אכפת לו מהמועדון", מעידה מנהלת השיווק, דפנית סופר. "כשהוא מגיע, שומעים אותו. הוא מכניס אווירה טובה וגם מתאמן יפה ומקפיד לשמור על כושר".

איך תתארי את תרומתו למקום?

"הצוות ממש נהנה כשהוא מגיע וכולם אוהבים אותו. הוא נמצא הרבה על מכונת הריצה ועושה אימוני כוח עם משקולות. כשעולים רעיונות שיווקיים, הוא מעודד אותנו ונותן פידבק. הוא אהב מאוד, למשל, את הרעיון של השיעורים לאמהות אחרי לידה, כולל שירותי בייביסיטר, ואמר שיש לו המון חברות בתעשייה שישמחו להגיע. יש לו יחסי אנוש מדהימים. הוא מבריק בזה".

ייתכן שמכון הכושר הוא לא העסק היחיד בו מעורב לוי. בשנה שעברה דווח בעיתונות הכלכלית כי יודה חבר עסקית לחברת "ווטר אנד", בבעלות "בי קריאייטיב", שמוכרת מים בטעמים ברשתות המזון בישראל ובאירופה. לוי, שמסרב להתראיין על פעילותו העסקית, טוען כי הוא אכן שותף במכון הכושר, "וכל השאר זה המצאות".

מגישת הטלוויזיה שירה פליקס

איך התחילו הדברים האלה, שמחוץ לטלוויזיה?

"פנתה אליי דרך הפייסבוק המוציאה לאור של המגזין, ענבל צבר, שהייתה בעבר עורכת דין שחיפשה את ייעודה. החיפוש הוביל אותה לרעיון של הקמת מגזין שיציג את סיפוריהם של אנשים שהקימו עסקים, רשמו פטנטים, הרימו מיזמים מעניינים. בחופשת הלידה שלה היא צפתה ב'המקצוענים' שהנחיתי, הבחינה שנושאים כאלה מדברים גם אליי והציעה לי את תפקיד העורכת הראשית של המגזין. הפנייה הפתיעה אותי. אמנם בתחילת דרכי, לפני הטלוויזיה, כתבתי במוסף הבריאות של 'הארץ' והיה לי טור ב'גלובס', אבל עברו מאז 15 שנה ואין לי ניסיון בעריכת עיתון. החלטתי לקחת את זה על עצמי, ובינתיים העניין מרתק. מה שמפתיע הוא שלא חשבתי שזה יצריך כל כך הרבה שעות מול המחשב: לקרוא בעיון כל כתבה, להגות נושאים לכתבות חדשות, לעבור שוב על כתבות אחרי עריכת לשון ועיצוב גרפי. בקיצור, זאת לא עבודה במשרה חלקית".

איזה צורך זה ממלא אצלך?

"אני אוהבת מאוד לפתח יכולות בתחומים שונים. אחרי הרבה שנים על המסך, כשאני משתמשת בעיקר ביכולות הוורבליות שלי ובמימיקות, אני מפתחת היום עוד יכולות שהיו קיימות בי ולא באו לידי ביטוי. למשל, יכולות הכתיבה והעריכה ויכולות של יצירת תוכן והפקה של סרטים לחברות ולארגונים גדולים, בחברת ההפקה שהקמתי".

איזה תגובות את מקבלת על העיסוקים האלה?

"רק פרגון. נדמה לי שהיום מצפים מאנשים להיות רבי עיסוקים. גם כשעבדתי בטלוויזיה הייתי תמיד מעורבת בתוכן. זה לא שהגעתי בבוקר, נתנו לי דף והרצתי את התוכנית. תמיד בדקתי מי המרואיינים, ואם היה צורך, הייתי מבקשת מתחקירנית להוסיף פרטים. לכן, כשסיפרתי שאני עורכת מגזין, זה לא ממש הפתיע אף אחד".

יכול להיות שתעסקי רק בעריכת המגזין ובהפקת הסרטים?

"כן. שני הדברים האלה מכילים בתוכם המון. תחום של יצירת סרטים הוא ענק. את צריכה מיומנויות תוכן וגם יצירתיות, וכמפיקה, את צריכה להכיר את השוק, להכיר בעלי תפקידים ולתאם בין כולם כדי להביא את המוצר לקו הגמר".

כמה זמן העיסוקים האלה תובעים?

"זאת משרה מלאה מעבר למשרה המלאה שכבר יש לי".

האם יש לך כוונות להתפתח בתחום הזה?

"בתחום עריכת המגזין, אני לא חושבת שארצה להתפתח מעבר לזה, אבל אני רואה את עצמי גדלה במסגרת חברת ההפקות שהקמתי. אני וארבעת העובדים שלי מפתחים כל הזמן מוצרי וידיאו חדשים לחברות וארגונים".

ציון ברוך

מה קשור סושי

ציון ברוך, השליש הצבעוני של חבורת "מה קשור", הוא לא רק קומיקאי ושחקן. כצייר חובב, ברוך מעלה את עבודותיו לאינסטגרם וקוצר התפעלות, ולפני כשנתיים אף מכר את אחת מעבודותיו באירוע התרמה תמורת 50 אלף שקל. בנוסף לכל האמנות הזאת, ברוך הוא איש עסקים בתחילת הדרך, שפתח עם חברו, היהלומן ומעצב התכשיטים צורי מסיקה, את המסעדה היפנית Matsuya במתחם הבורסה ברמת גן. המסעדה שנפתחה השנה, וזוכה לביקורים של חברי "מה קשור" ובנות זוגם, מתפארת בציור גדול של הבעלים ברוך על הקיר המרכזי.

והאח הקטן, אם מדברים על עסקים, מרוויח בימים אלה גם מחלקו בקמפיין ל"שופרסל".

חן שילוני

עסקי היופי

השחקנית והדוגמנית חן שילוני התגלתה בתחרות "ניו מודלס 2003", פרצה בתוכנית "המירוץ למיליון" ועשתה קמפיינים בארץ ובחו"ל, לצד כמה תפקידים בהצגות בידור, בטלוויזיה ובקולנוע. לפני כשנה וחצי היא הפכה לבעלים של מכון היופי "מגונדרות" בגבעתיים.

למה מכון יופי?

שילוני: "דגמנתי המון שנים, והעיסוק ביופי היה חלק מהחיים שלי. לכן עסק בתחום היופי הרגיש לי כמו חיבור טבעי. אני אמנם הכי טום־בוי בעולם, אבל למדתי המון טיפים ממאפרים וממעצבי שיער ולפני שנתיים הלכתי ללמוד איפור אצל מיקי בוגנים. איפור הוא אומנות בענק, וגם כמאפרת, ממש כמו על הבמה, יש לי פרפרים בבטן. לאפר מישהי זה לעשות אותה מאושרת".

"כשנכנסתי להיריון לפני שלוש שנים, עברתי תהליך עם עצמי. הבנתי שאני צריכה לעשות משהו בחיי מלבד דוגמנות ומשחק. שאלתי את עצמי מי אני ולאן אני הולכת. הבמה היא אהבת חיי, ואמשיך לעשות את זה כל חיי, אבל רציתי עיסוק יומיומי, מקום לקום אליו בבוקר, היות שאני אדם של מסגרות. פניתי ללימודי קוסמטיקה פרא־רפואית בחברת ג'יג'י. אלה היו לימודים עמוקים ומעניינים מאוד של שנה ותשעה חודשים, בסיומם החלטתי לפתוח עסק לצד אחי, שהיה מעצב שיער. יחד הקמנו את האימפריה שלנו, הוא על השיער ואני על טיפולי היופי והאיפור. מאז אני קמה בכל בוקר עם חיוך".

איזה צורך העסק ממלא אצלך?

"ביטחון עצמי. במשך שנים חלמתי על היום שבו אקום בבוקר אל עסק שהוא שלי, מקום שהקמתי בשתי ידיי, פרי הכישרון שלי. במשחק ובדוגמנות אני גם מקבלת המון 'לא', משום שתמיד יש יותר יפות ויותר טובות. בעסק שלי אני זוכה להמון הערכה, והיום אני כבר לא צריכה אף אחד שיגיד לי שאני טובה. אני פשוט יודעת שאני טובה, ואני באה למקום שנותן לי ביטחון כלכלי. אני מבינה היום כמה אני בוגרת וכמה גדלתי. אימצתי את המשפט 'תבחר בעבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחייך'".

איזה תגובות את מקבלת על העיסוק בקוסמטיקה?

"בהתחלה אנשים לא הבינו מה אני עושה במכון יופי. גם היום קורה שנשים נכנסות לעסק, רואות אותי מאפרת מישהי ואומרות 'את דומה לחן שילוני'. זה מביך אותי, אבל אני אומרת שזו אני. בימים הראשונים של העסק לא סיפרתי. שתקתי. היום אני מאוד שלמה עם המקום שאני נמצאת בו".

יש מצב שתעסקי רק בקוסמטיקה?

"לא. לעולם לא אוכל לוותר לגמרי על משחק. לא אוותר על הריגוש הזה. אני עושה שמיניות באוויר כדי להמשיך לתפעל את השחקנית שבי, משום שזה האוויר לנשימה שלי. אני לא מספיקה ללכת לכל אודישן, אבל משתדלת לשלב בין התחומים".

כמה זמן העיסוק במכון היופי גוזל ממך?

"אני בעסק מהבוקר ועד אחר הצהריים, אז אני הופכת לאמא במשרה מלאה. פעמיים בשבוע, שבהן הילדה נמצאת עם אביה, אני מצליחה להגיע יותר אל העסק. אנחנו הנשים יכולות לעשות הרבה דברים בו זמנית, זה הכוח הנשי".

יש לך כוונות להתפתח בתחום?

"בעתיד, כן. אני מכוונת גבוה, ורוצה לראות את עצמי עם סניפים בתל אביב. כרגע אני משקיעה את כולי במכון הקטן. אנחנו עוד נגדל".

טלי שרון

לאחרונה ראיתם אותה בסרט "ההיא שחוזרת הביתה" או בפרסומות לתה "ויסוצקי". מזמן היכרנו אותה כשחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה עסוקה ומוערכת. אבל טלי שרון היא גם בעלת בית ספר למשחק, בשיתוף השחקנית אדווה בולה.

מתי נעשית מורה למשחק?

שרון: "הרבה זמן רציתי ללמד משחק, אבל לא היה לי זמן ולא היה לי אומץ. כשהייתי בהיריון הראשון ישבתי ימים ארוכים בבית, והיה לי צורך במסגרת קבועה שיש לרוב האנשים, ולשחקנים לא. יום אחד ישבתי עם אדווה, שמלמדת בכל מיני מקומות, וחשבנו, למה שלא נפתח מקום משלנו שבו נוכל ללמד מה שאנחנו רוצות? ככה יצרנו קונספט שמשלב את השיטות של שתינו. אדווה מלמדת משחק עם דגש על אימפרוביזציה ותנועה, ואני מלמדת תיאטרון. מה שלא ידענו הוא כמה עבודה קשה כרוכה בעסק הזה. שתינו נכנסנו אל עולם שבו היינו צריכות לשווק את עצמנו, וזה היה חדש בעבורנו. למדנו על בשרנו מטעויות שעשינו בהתחלה. מאז עברו אצלנו כמה מחזורים, ואפילו פתחנו קורס קיץ לנוער".

איזה צורך ממלא לך העיסוק בהוראה ובניהול?

"את העסק הזה הקמנו לבד, והיה לי חשוב למצוא בעצמי את הכוחות ואת היוזמה, את האמביציה לעשות משהו אחר, לא אותו דבר ידוע שאני עושה כבר שנים. רציתי לנתב את היכולות שלי למקומות אחרים. להיות מורה זה אומר להיות בנתינה, והנשמה מתמלאת. מכל שיעור אני יוצאת בהיי, שהיה חסר לי מאוד, כי כשאתה רק משחק תקופה ארוכה, אתה מתרוקן. רציתי אדרנלין, לקחת סיכון, לעמוד בפני כיתה ולראות מה יש לי להגיד. בעקבות בית הספר שלנו גיליתי מחדש את המשחק. הרבה נושאים שאני מתעסקת איתם בלימוד הם נושאים שמזמן שכחתי, ונטמעו בי. הלמידה עוררה מקומות שהיו אוטומטיים ואינסטינקטיביים. היום אני שואלת את עצמי שאלות עם הכיתה, ומתעמקת במשחק כפי שלא עשיתי הרבה זמן".

איזה תגובות מעוררת כוכבת קולנוע וטלוויזיה, כשהיא עובדת כמורה?

"אנשים לא מבינים את הקונספט, האם זה שלי פרטי או שאני רק מלמדת בבית ספר של אחרים. חלק מופתעים, ויש המון פרגון. יש גם כאלה שחושבים שפרשתי ממשחק, שזה בפירוש לא נכון".

את יכולה לדמיין אפשרות שבה את עוסקת רק בהוראה?

"לא. אני נהנית מאוד כרגע, אבל ההוראה מתאימה לתקופה שאני נמצאת בה, כאם לשתי ילדות קטנות. משחק הוא תמיד חלק מחיי".

כמה זמן העסק שלך גוזל ממך?

"מאוד תלוי. היום כבר יודעים עלינו, אבל אני עדיין מוצאת את עצמי תולה פוסטרים של הסדנאות ועושה עבודות כפיים. אני מלמדת בימי שישי, אבל גם עובדת מהבית, כי יש הרבה הכנה לפני השיעורים ואני גם בקשר עם התלמידים ומטפלת בבעיות טכניות. העובדה שיש לי שותפה מקלה ועוזרת לעבור את זה".

ומה הלאה?

"אני רוכשת ניסיון ומשתפרת עם הזמן. מרגע שהחלטתי ללכת לכיוון הזה, דברים התחילו לקרות, וברגע שקפצתי למים, גיליתי שזה כיף אדיר".