מספרת אסתה ברודצקי קאופמן, מאמנת לדייטים ולמציאת זוגיות: "הגיע אליי עורך דין צעיר, אחרי גירושים שתפסו אותו בהפתעה מוחלטת. הוא היה בטוח שהוא מעניק לאשתו כל מה שהיא רוצה: הוא היה עורך דין מצליח, היא הייתה רופאה, הם גרו בדירה מפוארת ברמת אביב, ופתאום היא הנחיתה עליו שהיא רוצה להתגרש".
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
"עוד לפני שהגיע אליי הוא התחיל לחוות כאבים ברגל, ברמה כזו שהוא היה יכול לנעול רק נעלי ספורט. הוא הצליח ללכת רק בקושי ובצליעה. זה שיבש לו את יכולת העבודה, הוא פשוט לא הצליח להגיע לדיונים בבית המשפט. מיטב הרופאים שאצלם ביקר לא הצליחו למצוא את מקור הבעיה שלו".
"אני מאמינה גדולה בקשר בין גוף לנפש, והתחלתי לחקור ולקרוא על הנושא. אחד הספרים המומלצים שקראתי היה 'רפא את גופך' מאת לואיז היי. הבנתי שהבעיה שלו ברגל מסמלת כנראה פחד מהתחלה חדשה. הוא חשש להתמודד עם הלא־צפוי בתקופה בה הדימוי העצמי שלו כה נמוך, אחרי שהתפוצץ לו החלום. עזרתי לו להבין למה הוא פוחד לעשות צעד חדש בעולם. התחלנו לעבד את הסיבות לבחירה שלו באשתו. הוא עבר תהליך בו הבין מה היה חלקו בכישלון הקשר, ומה היה באחריותה – שהיא לא הייתה תקשורתית, והסתובבה במשך חודשים עם בטן מלאה עליו, בלי לומר מילה. לקח בערך שנה עד שהוא עיבד את הפרידה, והרגל בסופו של דבר נרפאה עם השלמת התהליך – שחלק ממנו היה מציאת בת זוג תקשורתית".
למה לי לקחת ללב
מצוקה נפשית שמתבטאת בתסמינים פיזיים היא תופעה מוכרת ולא מפתיעה – אומר ד"ר צחי בן־ציון, פסיכיאטר ראשי ומנהל השירות לבריאות מינית, שירותי בריאות לאומית. "חלוקה של גוף ונפש לא באמת קיימת במציאות: גוף ונפש הם אחד", קובע בן־ציון. "כשם שלגוף יש ביטויים נפשיים – למשל התקפי חרדה כתוצאה מהתקף לב, או דיכאון אצל חולי סרטן הלבלב – כך גם למצוקות נפשיות יש ביטוי פיזי. תופעה זו מתרחשת בעיקר כשאנחנו לא מצליחים לבטא בעיות רגשיות, ואז הגוף מדבר. הרי לא סתם אומרים 'אל תיקח ללב'. יש אנשים שלוקחים ללב, לבטן או לראש".
"מתחים, לחצים ובעיות בזוגיות יכולים לגרום לאלרגיות, פריחות, עלייה בלחץ הדם ואף לעלייה ברמת הסוכר", מפרט בן־ציון. "במקרים רבים בהם הגוף מגיב לבעיות נפשיות אין שום ממצא רפואי או פתולוגי שגורם לבעיה. דוגמאות נפוצות לסימפטומים כאלה הן תסמונת מעי רגיז, תסמונת עייפות כרונית או פיברומיאלגיה – בהן ידוע ששיפור הזוגיות והמיניות יביא גם לשיפור ישיר אצל הסובל מהתסמונת, ובמקרים מסוימים אף יעלים אותה כליל".
"למשל, בא אליי זוג לטיפול. הגבר סבל מתסמונת המעי הרגיז, דבר שגרם לו באופן קבוע לנפיחות, לכאבי בטן ולשלשולים. הוא לא היה יכול לנסוע לחופשה או למקומות רחוקים, כי היה צריך להיות כל הזמן בסביבת שירותים. הם הגיעו אליי כי בעיית המעי שלו הפריעה מאוד לבת הזוג, וככל שהיא הייתה ביקורתית כלפיו יותר, כך הבעיה החמירה. ניסיתי לעזור לה להיות אמפתית יותר כלפיו, כי הבעיה בזוגיות שלהם הייתה שהיא ביקרה אותו ללא הרף, בכל התחומים. אחרי כמה חודשים הופתעתי לקבל מאותו גבר טלפון, והוא נשמע אופטימי ונמרץ. בעקבות הטיפול הוא החליט שנכון לו להיפרד מחברתו – אפשר לומר שהוא ממש עשה במכנסיים ממנה, וברגע שהוא הוציא אותה מחייו, בעיות הבטן והמעי שלו נעלמו. בינתיים הוא מצא חברה חדשה ומכילה, איתה הוא לא סבל כלל מהבעיה".
איך יכולים לדעת אם הבעיה הפיזית נובעת מהזוגיות, או מלחצי החיים בתחומים אחרים?
"מרבית בני האדם ניחנו ביכולת לזהות שיש להם קושי בתחום מסוים – בעבודה, בזוגיות או במערכת יחסים אחרת. לכולנו יש קשיים והתמודדויות; אבל הקשיים שעשויים להיות קשורים בתסמינים פסיכוסומטיים הם אלו שלא ניתן לבטא אותם, או לחלופין, שהאדם תופס אותם כחסרי פיתרון. במצב זה, הקושי הוא לא משהו שניתן להתמודד עמו, והמצוקה מחפשת מוצא בסימפטומים פיזיים".
פרידה תציל מחולי?
גאולה פלדמן, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת, מספרת: "פנתה אליי בחורה בסוף שנות העשרים לחייה, שסבלה מפטרייה בנרתיק ולא הצליחה להיפטר ממנה. היא הלכה לדיקור, במשך חודשים עשתה דיאטה חריפה נגד קנדידה ונמנעה לחלוטין ממאכלים מסוימים, כמו קמח וסוכר; היא ניסתה טיפול תרופתי של נרות ומשחות, התייעצה עם כמה רופאי נשים – אבל שום דבר לא עזר לה להיפטר מהפטרייה העקשנית. אותה בחורה סבלה בעבר מפטריות בנרתיק, אבל אף פעם לא בצורה כה קיצונית. היא נאלצה להחליף תחתונים כמה פעמים ביום בגלל הפרשות חזקות מאוד, מה שהוריד לה ולבן זוגה את החשק לעשות סקס".
"הבחורה הזו באה לטיפול כדי להתייעץ לגבי הזוגיות עם החבר שלה, איתו הייתה כמעט שנה. הם תכננו לעבור לגור יחד וכבר החלו בחיפושים אחרי דירה, אבל כל הזמן כרסם בה חוסר ביטחון לגבי הקשר – במיוחד בכל מה שקשור להתנהלות המקצועית והכלכלית של הבחור, שהייתה לתחושתה לא בוגרת ולא יציבה. בסופו של דבר, ההחלטה לסיים את הקשר באה מצדו, בדיוק כשהם מצאו דירה. בתחילה היא הייתה שבורת לב, אבל אחרי פחות משבוע, הפטרייה נעלמה מגופה כלא הייתה. "היעלמות הפטרייה גרמה לה להבין שהקשר הזה לא היה נכון לה, והיא חשה הקלה גדולה בעקבות הפרידה".
אז מה זה אומר? שצריך להיפרד מבן הזוג בגלל תסמינים גופניים?
"הסימפטומים הגופניים לא בהכרח מעידים שאנחנו בקשר הלא־נכון, ושפרידה תציל אותנו מחולי", מרגיעה פלדמן. "לפעמים הסימפטומים הפיזיים יכולים להופיע בתקופות מסוימות או בעקבות שינויים בחיים – למשל כשנכנסים לקשר מחייב, כשעוברים לגור יחד, כשמתחתנים. כי יחד עם הרצון למחויבות, יש גם פחד שיוצר אמביוולנטיות מסוימת; ופעמים רבות אנו לא נותנים לאמביוולנטיות מקום, מחשש שזה ייתפס באור שלילי בעיני בן הזוג".
לא לטפל בגוף – להקשיב לו
הנה עוד שתי סיבות רגשיות ופסיכולוגיות, שבגללן אנחנו עלולים לחוות תסמינים פיזיים: מחסור במיומנויות רגשיות שיאפשרו לנו לעבד דברים ולהבין מה קורה לנו בקשר; וקושי לבטא צרכים ולהציב גבולות. פלדמן: "יש אנשים שחונכו בילדותם שהדבר הכי חשוב זה הרמוניה, ושאסור לכעוס. אבל כעס הוא רגש בריא, ששומר עלינו כשעוברים את הגבולות שלנו. לפעמים אנחנו לא מבטאים את הצרכים שלנו בקשר מחשש לנטישה – אנחנו פוחדים שאם נבוא בדרישות או ניתן ביטוי לרגשות שליליים, זה יהיה הרסני למערכת הזוגית. לא קל לפרק מערכת יחסים, ואנשים מעדיפים פעמים רבות להדחיק את הרגשות ואת הצרכים שלהם, כדי לא להסתכן בפרידה. הבעיה היא שככל שצוברים יותר כעסים ורגשות שליליים, כך הביטוי שלהם יהיה הרסני יותר מאשר אם 'הורגים' את הבעיה כשהיא עוד קטנה".
"לדוגמה: הייתה לי מטופלת שבעקבות המעבר ממושב בצפון לתל אביב, נהנתה מתקופה של חירות מינית והתנסויות מיניות. לבסוף, אחד מהסטוצים הללו הפך לקשר משמעותי. היא הגיעה אליי עם בן זוגה כמה חודשים לפני החתונה, כי התפתחה אצלם בעיה ביחסי מין: לבחורה היו דלקות חוזרות בשלפוחית השתן, וכאבים בחדירה. עד מהרה התברר שלמרות האהבה הגדולה שלהם, הפריע לגבר שלחברה שלו הייתה תקופת התהוללות לפני שפגשה אותו. הוא היה רגיל לצאת עם נשים בתוליות, חסרות ניסיון מיני. הביקורת שלו על העבר המיני שלה גרם לה לפתח ביקורת עצמית ורתיעה מהמיניות שלה, עד כדי כך שהיא לא יכלה לקיים יחסי מין".
"בתוך תוכה היא כעסה על הביקורת של בן זוגה כלפיה, אבל מבחוץ היא אימצה לעצמה סנריו שלם שבו היא סיפרה לעצמה, לו ולי עד כמה היא הייתה לא מוסרית מבחינה מינית. הטיפול עזר לה לבטא את הדעה האמיתית שלה – שתקופת ההתנסות המינית הייתה חשובה להתפתחות האישית והמינית שלה, גם אם זה לא עלה בקנה אחד עם עולם הערכים של בן זוגה".
"אצלו, לעומת זאת, גילינו שהביקורת כלפי חיי המין של חברתו נבעה מחוסר ביטחון, ומהפחד שלו מהמיניות החזקה שלה. הוא חשש שאם היא מינית, אז היא תבגוד בו. עבדנו על שינוי התפיסה שלו לגבי המיניות שלה. כשהם הגיעו להבנה ביניהם, הסימפטומים הפיזיים שהופיעו אצלה חלפו".
"כמטפלת מינית אני פוגשת הרבה נשים שסובלות מדלקות בשלפוחית השתן, מפטריות בנרתיק או מווסטיבוליסטיס – שזו תופעה שרואים על העור, שמפתח תגובה מודלקת לחיכוך. תוך כדי טיפול ועבודה על נושאים של מיניות והתמודדות עם קושי בדינמיקה הזוגית, רואים איך הסימפטומים נעלמים".
כאב הוא קריאת השכמה
בעיה פיזית היא לא בהכרח דבר רע – מאמינה אסתה ברודצקי קאופמן, ומיד מסבירה: "אפשר לראות בתסמינים הפיזיים סוג של ניעור, שלא נותן לנו להתעלם יותר מהדברים שמפריעים לנו מבחינה נפשית. כלומר, דווקא החולי הוא הסימן לבריאות, שמאפשר חיפוש פתרון וצמיחה".
ומה אפשר לעשות לבד, עוד לפני שלב הטיפול?
פלדמן: "כשאדם מנסה עוד משחה ועוד טיפול ואינו מצליח, אולי במקום לנסות להעלים את הסימפטום, כדאי להקשיב לו. להבין שהסימפטום הפיזי הוא הרבה פעמים הדרך היחידה של הנפש לאותת לאדם שיש לו בעיה רגשית, ושהוא חייב לתת ביטוי לרגש או לפעול לשינוי המצב. בהקשר הזה, לא תמיד פרידה היא הפיתרון. לעתים ביטוי רגשי, גם במצב חסר פיתרון, הוא יעיל ומסייע למניעה של סימפטומים פיזיים".
"רופא ופסיכואנליטיקן בשם פראנץ אלכסנדר שייך את התסמינים הפיזיים לרגשות מסוימים, למשל – כאבי בטן ומעי רגיז לחרדה ותחושה של חוסר אונים מול אנשים מסוימים או מצבים מסוימים. כאבי ראש, לחץ דם גבוה, בעיות לב ורמת סוכר גבוהה משויכים לכעס כרוני שאינו בא לידי ביטוי. אלכסנדר מסביר שמצבי כעס נתפסים על ידי המוח כאיום. כשהגוף במצב של איום הוא אוגר סוכר, מעלה לחץ דם ומגביר דופק, כדי להתכונן להילחם או לברוח מהאיום. אם האדם היה נותן ביטוי מילולי או פיזי לכעס, הגוף היה חוזר לאיזון, אך כשהמצב מתמשך הגוף נשאר דרוך תמיד, ועשוי לפתח את הסימפטומים האלו".
"מיגרנות מבטאות תחושת לחץ מתמדת להישגיות גבוהה, דאגה מהעתיד, עיסוק יתר במחשבות. הגיע אליי לא מזמן צעיר בן 24, שסבל ממיגרנות קשות. אליי הוא בא כי הייתה לו גם חרדת ביצוע, מה שגרם לו להימנע מלצאת עם נשים. מה שהפליא אותי זה שהוא היה לחוץ ואחראי כמו אדם בן 45 עם שלושה ילדים ומשכנתה. היה עליו לחץ משפחתי גדול מאוד להצליח מקצועית וכלכלית. זה השפיע על התפקוד שלו במיטה. הוא היה עסוק במחשבות אינסופיות ותהיות האם הוא יצליח או לא, והיה מאוד פסימי. הוא היה גם מתעורר באמצע הלילה מחלומות מלחיצים".
"כיוון שאני לא רופאה, בכלל לא התעסקתי בנושא של המיגרנות. עזרתי לו להתחבר לתחושות שלו, לימדתי אותו איך להיות כאן ועכשיו, להירגע, וגם אם חולפת אצלו מחשבה שלילית – לתת לה לעבור, ולהתרכז במחשבה חיובית ובהנאה. תוך כדי הטיפול הוא למד להיות בשליטה על המחשבות האובססיביות, ולבסוף גם המיגרנה עברה. זו הנקודה בה התחלתי לראות יותר ויותר את הקשר בין מצוקות הגוף למצוקות הנפש".
ולפעמים, הסימפטום הפיזי נובע מקושי במין. עוד סיפור אחד לסיום: "בא אליי זוג עם פערים גדולים בתשוקה", אומרת פלדמן. "היא הייתה חסרת חשק, ולו היה חשק מיני גבוה. כל ערב בשעה שמונה, האישה הייתה חוטפת כאבי בטן שלא ניתן להם הסבר רפואי. בחיים המקצועיים אותה אישה הייתה מנהלת בכירה, אישה חזקה ואסרטיבית – אך בהקשר של מערכת היחסים עם בעלה והמין איתו, עלה בה משהו חסר אונים. היא לא ידעה איך להתמודד עם הרצון המוגבר של בן זוגה לקיים יחסי מין, אז הבטן שלה דיברה במקומה. בסוף הטיפול הגבר אמר לי 'אולי לא הצלחת לגרום לפנטזיות המיניות שלי להתממש, אבל ריפאת את אשתי מכאבי בטן'".
