יש שאלות שלאף אחד לא נעים לשאול. גם כשהשאלה מופנית לרופא שבטוח כבר שמע הכל. מה עושים? פונים לרשת. לאחרונה פורסמו בארצות הברית עשר שאלות הבריאות הנפוצות ביותר שמופנות לגוגל. מדובר בשאלות מביכות, שבדרך כלל נשאלות על ידי אנשים שלא נעים להם להפנות אותן לרופא. הבעיה היא שגוגל הוא לא בדיוק בוגר הרווארד והתשובות שהוא מספק לא תמיד אמינות. אז ליקטנו את השאלות הכי נפוצות והפנינו אותן לרופאים מומחים.
שאלה: למה מגרד לי בפי הטבעת?
תשובה: "אנשים רבים סובלים מגרד בפי הטבעת, אבל מתביישים לדבר על הבעיה", אומר ד"ר מרק קירשון, פרוקטולוג וכירורג בכיר במחלקה לכירורגית א' במרכז הרפואי הלל יפה. "גרד בפי הטבעת הוא תופעה שכיחה מאוד, שיכולה לנבוע מסיבות שונות: בחלק גדול מהמקרים אפשר לטפל בלי לפנות לרופא":
- זיעה באזור פי הטבעת עלולה לגרום לגרד - אם אתם עוסקים בפעילות גופנית ומזיעים, יש סיכוי סביר שתזיעו גם בפי הטבעת. הפתרון פשוט: אחרי הרחצה מנגבים היטב את המקום ושומרים עליו יבש. אפשר להשתמש במשחות לתינוקות שמיועדות לטיפול באדמומיות באזור החיתול.
- ניקיון יתר של פי הטבעת עלול לגרום ליובש ולגרד. במקרה זה כדאי להימנע משטיפת המקום בסבון יותר מפעם ביום. כדאי להשתמש בסבונים שמכילים קרם לחות ולאחר המקלחת למרוח במקום קרם כלשהו, כדי למנוע יובש באזור.
- תולעים הם סיבה שכיחה מאוד לגרד בפי הטבעת. ילדים נוטים לסבול יותר מתולעים, אבל גם מבוגרים נדבקים בהן. רמז לכך שמדובר בתולעים הוא שהגרד מופיע בעיקר בלילה. אם זה המצב – כדאי לפנות לרופא המשפחה, לעבור בדיקה ולקבל טיפול תרופתי.
- פטרייה בפי הטבעת עלולה גם היא לגרום לגרד. אם שללתם את כל האפשרויות האחרות, כדאי לפנות לרופא עור שיבדוק אם מדובר בפטרת. הטיפול הוא בדרך כלל במשחה.
- דלקת בפי הטבעת עלולה לגרום לגרד באזור. במקרה של דלקת יופיע במקום אודם בצורה סימטרית (צורה של פרפר). הטיפול בבעיה ניתן על ידי רופא עור.
- מחלת הפסוריאזיס מתבטאת לא רק בקפלי העור אלא גם בפי הטבעת. הסימן המאפיין הוא קשקשת במקום. גם במקרה זה כדאי לפנות לרופא עור.
תשובה: "דווקא כשאנחנו נמצאים במקומות שאנחנו מרגישים בהם פחות נוח, כמו למשל ריאיון עבודה, אנחנו רגישים יותר לקולות שהבטן שלנו משמיעה, אבל ברוב המקרים אנשים בסביבתנו לא שומעים את הקולות האלה כלל", מסביר ד"ר ברוך עובדיה, מומחה ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה ורופא בכיר במכון גסטרואנטרולוגי בבית חולים הלל יפה.
"קולות מהבטן, או בשפה הרפואית 'בורבוריגמוס' או בעבוע, הם חלק מפעילות תקינה של מערכת העיכול וכשאנחנו נמצאים בבית, אנו כלל לא שמים לב לקולות שהבטן שלנו משמיעה. קולות אלה נובעים מהתכווצות שרירי הקיבה והמעי ומעבר של נוזלים וגז במעי. כשאנחנו רעבים, יש סיכוי גבוה יותר להופעת קולות, כי ריח או מראה של מזון גורם למערכת העיכול להתכונן לקבלת האוכל על ידי התכווצות שרירים והפרשת נוזלי עיכול שמתערבבים עם הגז הקיים במעי.
"יש אנשים שהבטן שלהם מייצרת יותר רעשים וזה נובע בדרך כלל מנטייה לבליעת כמות רבה של אוויר בגלל אכילה מהירה מדי, לעיסת מסטיק, עישון, שתיית משקאות מוגזים, משקאות ומאכלים שמכילים קפאין, כמו קפה ושוקולד. גם אנשים שסובלים מתסמונת המעי הרגיז נוטים לסבול יותר מקולות במעי וכן אנשים שחשים חרדה".
אז מה עושים?
- לאכול ארוחות קטנות במהלך היום ולהימנע מארוחות גדולות.
- לאכול לאט תוך כדי לעיסה יסודית של המזון.
- להימנע משתיית משקאות מוגזים.
- לא ללעוס מסטיק ואף להימנע ממציצת סוכריות.
תשובה: "מדובר בתלונה נפוצה מאוד", מרגיע פרופ' בני נגריס, מומחה אף אוזן גרון ומנהל השירות האודיולוגי במרכז הרפואי ע"ש רבין. "הסיבה השכיחה לתופעה היא גירוי האוזניים בגלל ניקוי יתר שלהן שגורם לדלקת מקומית. במקרה זה כדאי להפסיק לנקות את האוזניים ולבדוק אם התופעה חולפת מעצמה.
"אפשרויות נוספות להפרשות מרובות מהאוזניים: פטריות או אלרגיה. במקרים אלה כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון שיאבחן את הסיבה. לעתים הפרשות מרובות מהאוזניים הן הסימן הראשון לפריצתה של מחלת הפסוריאזיס".
אז מה עושים?- באופן עקרוני לא מומלץ לנקות את האוזניים עם מקלון אוזניים, שעלול להזיק. חשוב לדעת - אין דבר כזה אוזניים מלוכלכות - ניקוי אוזניים אינו צורך רפואי.
- מי שחש צורך לנקות אותן בכל זאת – טוב יעשה אם ינקה את ההפרשה בחלק החיצוני של האוזן בעזרת צמר גפן.
תשובה: "פעילות גופנית שגורמת לשלשול היא תופעה נפוצה ומוכרת", אומר ד"ר יוני ירום, רופא ספורט, מנהל רפואי של "מדיקס", מרכז רפואת ספורט, "בעיקר כשהפעילות הגופנית היא ריצה. יש תצלום ידוע ממרתון לונדון של אחת הרצות שהתפנתה לשירותים באמצע הריצה. אנחנו לא יודעים מה גורם לתופעה, אבל ההשערות הן שפעילות גופנית גורמת להאצת מעבר המזון במעי והשלשול נגרם ממעבר מהיר מאוד של המזון במעי. עוד סיבה אפשרית: טלטול המעי בזמן הריצה גורם לדחף ליציאה ושלשול. הטיפול המקובל בבעיה הוא אכילה נכונה לפני הריצה. התאמת האכילה היא אישית, כי כל אחד מגיב על מזון בצורה אחרת. כדאי לדאוג לכך שבמהלך מסלול הריצה יהיו שירותים".
- להימנע משתייה מרובה לפני הפעילות הגופנית.
- להימנע מאכילה שעתיים לפני הריצה או הפעילות הגופנית.
- אם אוכלים משהו לפני הריצה, רצוי שזה יהיה משהו קל שמונע שלשול, כמו בננה.
- להשתדל להתרוקן לפני הריצה.
תשובה: "הסיבה השכיחה ביותר לכך היא דלקת חיידקית, שיכולה לגרום גם לריח ולטעם רע בפה", אומר פרופ' בני נגריס. "החיידקים יוצרים תגובה דלקתית ובמקום נוצרת מוגלה, שבשילוב עם זרימת אוויר יוצרת קליפות יבשות רבות. הפרשות רבות מהאף יכולות לנבוע גם מפגם אנטומי במבנה האף שגורם להיווצרות מרובה של הפרשות. כמו כן תרופות להורדת לחץ דם עלולות לגרום להפרשות מרובות".
- אם מדובר בגורם חיידקי יש לטפל באמצעות משחות אנטיביוטיות מקומיות לאף, כי אין טעם במתן טיפול אנטיביוטי לכל הגוף - הזיהום החיידקי חולף בתוך ימים מספר.
- אם הגורם הוא תרופות להורדת לחץ דם - אפשר לבקש מהרופא המטפל להחליף את התרופה.
תשובה: "פליטת גזים ממערכת העיכול היא תופעה נורמלית וכל אדם פולט בממוצע בין 10 ל־15 פעמים ביום גזים - סך הכל ליטר אחד", אומר ד"ר ברוך עובדיה. "הסיבה לרוב הגזים במעי היא בליעת אוויר, שנפלט בגיהוק או דרך מערכת העיכול. רוב הגזים מכילים דו תחמוצת הפחמן, מימן וחנקן והם נטולי ריח".
"גזים בעלי ריח נוצרים בדרך כלל מאכילת חלבון מהחי, כמו לדוגמה, בשר, ביצים וגבינות. בזמן פירוק מאכלים אלו על ידי חיידקי המעי נוצר גז המכיל גופרית שמתאפיין בריח רע".
אז מה עושים?- לכל אדם יש מערכת עיכול ייחודית עם תכולת חיידקים שונה והיא משפיעה על ייצור הגזים בגופו. הטיפול שניתן לאנשים שסובלים מגזים עם ריח רע הוא שינוי תזונתי בניסיון להבין איזה סוגי מזון גורמים לריח הרע. המטופל מתבקש להפסיק לאכול לתקופה מסוימת מאכל שחשוד כגורם לגזים עם ריח רע, עד למציאת הגורם והימנעות מאכילתו.
שאלה: למה כפות הרגליים שלי מסריחות?
תשובה: "אנשים רבים חושבים שהמקור לריח רע מכפות הרגליים הוא פטריות, אבל זו טעות", אומרת ד"ר רינה סגל, רופאת עור בכירה במרכז הרפואי רבין. "החיידקים הם אלה שיוצרים את הריח הרע. כך שאם יש ריח רע מכפות הרגליים - צריך לטפל בחיידקים. הטיפול נעשה בעזרת קרם אנטיביוטי שמקבלים מרופא עור".
- הנטייה לריח רע מכפות הרגליים היא תורשתית ולכן כדאי לנקוט אמצעי מניעה, ובראש ובראשונה למנוע הזעה, המהווה סיבה עיקרית להצטברות חיידקים בכפות הרגליים:
- לנעול נעליים מאווררות.
- לא לגרוב גרביים סינתטיים אלא גרביים שעשויים ממאה אחוז כותנה.
- לפזר טלק על כפות הרגליים.
- לשמור ככל שניתן על רגליים יבשות כדי שהחיידקים לא ישובו.
- אם הריח הרע חוזר יש לשוב ולטפל במשחה אנטיביוטית.
שאלה: למה בן הזוג שלי לא מצליח לעתים לפלוט זרע במהלך יחסי מין?
תשובה: "הסיבות לאי פליטת זרע יכולות להיות רגשיות או גופניות", מסביר ד"ר רונן הולנד, אורולוג ומומחה לרפואה מינית מהמרכז הרפואי ע"ש רבין.
"בגיל מבוגר יותר (בסביבות 60), בעיות בריאות עלולות לגרום לאי שפיכת זרע, כיוון שאז חלה ירידה ברמת ההורמון הגברי טסטוסטרון הגורמת לירידה בחשק המיני וליכולת להגיע לאורגזמה ולשפיכת זרע. גם מחלת סוכרת עלולה לגרום לבעיה במנגנון השפיכה וגברים הסובלים ממנה עשויים לחוות אורגזמה, ללא שפיכה. "גורם נוסף: תרופות אורולוגיות, שניתנות בעיקר כדי למנוע את הגדלת הערמונית".
אז מה עושים?- כשמדובר בבעיה רגשית מומלץ לפנות לטיפול פסיכו־סקסולוגי זוגי או יחידני.
- אם הסיבה לאי שפיכה נעוצה בירידה ברמת הורמון הטסטוסטרון - אפשר לטפל בה באמצעות נטילת טסטוסטרון (לפי מרשם רופא בלבד).
תשובה: "ראשית חשוב לדעת שחוסר חשק לסקס הוא נורמלי ושכיח מאוד אצל נשים, בעיקר בקרב אלה שיש להן בן זוג קבוע במשך שנים רבות", מרגיעה ד"ר מיכל לוריא, גינקולוגית, מטפלת מינית מוסמכת ומנהלת המרכז לבריאות מינית בבית חולים הדסה הר הצופים. "מחקרים מראים שכ־40% מהנשים מדווחות על חשק מיני נמוך יותר ממה שהיו רוצות, וזה כאמור אופייני לנשים שנמצאות בזוגיות ארוכת שנים. לבעיה זו אין תרופה או תשובה חד משמעית, אבל יש אפשרויות אחדות להתמודד איתה:
- לא לסרב מיד לעשות סקס אלא להתחיל במגע מיני. נשים רבות מדווחות שבהתחלה לא מתחשק להן, אבל עם המגע והליטופים החשק מתעורר.
- גלולות למניעת היריון והנקה מפחיתות את החשק המיני - יש להביא זאת בחשבון כשבחורים אמצעי מניעה.
- אם מדובר בתופעה קבועה כדאי לערוך בדיקות הורמונליות. בעיות בבלוטת התריס או רמות גבוהות של הורמון הפרולקטין גורמים לירידה בחשק המיני.
- חוסר פרטיות בגלל ילדים או הורים מבוגרים שגרים באותו בית, מפחיתים את החשק. כדאי לדאוג למרחב פרטי שיאפשר אינטימיות לחידוש התקשורת הבין אישית, שחשובה ליחסים וגם למיניות.
שאלה: למה בורח לי פיפי בזמן שאני רצה?
תשובה: "הבעיה אופיינית לנשים אחרי לידה ראשונה", אומרת נירה כהן־צוברי, פיזיותרפיסטית העוסקת בשיקום רצפת האגן ומנהלת השירות הפיזיותרפי במרכז הרפואי ע"ש רבין. "נשים צעירות, לפני לידה ראשונה בדרך כלל, לא סובלות מהבעיה, אלא אם הן מעשנות כבדות או עוסקות בהרמת משאות כבדים.
"כל מאמץ שכרוך בהעלאת הלחץ התוך בטני גורם ללחץ על קרקעית האגן ולשחרור שתן. לכן נשים שסובלות מחולשה של רצפת האגן נוטות יותר לסבול מהבעיה. בריחת השתן מתרחשת כאשר הן מתעטשות, משתעלות, רצות או עושות פעילות גופנית".
אז מה עושים?- נמנעים מהרמת משאות כבדים, כולל שקיות עמוסות מהסופר.
- לכווץ ולנעול את השרירים התחתונים של רצפת האגן לפני כל עיטוש, צחוק או שיעול, ואחר כך לשחרר.
- כשעוסקים בפעילות גופנית כמו ריצה, מומלץ לשאוב פנימה את הבטן התחתונה - פעולה דומה לזו שאנו עושים כשאנחנו מנסות לרכוס מכנסיים שקצת קטנים עלינו. כשמחזיקים כך את הבטן במהלך כל הפעילות הגופנית - ונמנעת דליפת שתן.
