מהמפח הגדול לתפוח הגדול
בצומת הרחובות 83 ומדיסון במנהטן יש מספרה לא גדולה. את פני הבאים מקדמים מוזיקה קצבית, אווירה נעימה, כמה ספרים - ומעצב שיער ישראלי ששוכר שם כיסא, עליו הוא מקבל את קהל לקוחותיו. המעצב הוא שוקי זיקרי, האיש והאגדה, שקם יום אחד, עזב הכל, והותיר אחריו הרבה בועות שמפו וסימני שאלה.
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
לאחרונה הוא חגג את יום הולדתו ה־49 הרחק מן הבית, מהמשפחה ומאלפי לקוחותיו. "אני לא צריך הרבה", הוא אומר, "יש לי את המקצוע שאני אוהב, והמקצוע שלי אוהב אותי, אני מספר מגיל 17 וחצי, ותודה לאל אני עדיין נהנה". הלקוחות בישראל מתגעגעות אליך"יש לי לקוחות מדהימות שמגיעות אליי גם לכאן, במיוחד. אני נמצא בקשר עם כולם, גם עם הספקים שהיו לי, ומקבל חיבוק ענק. זו המחמאה הכי גדולה שאי פעם יכולתי לקבל. אבא שלי תמיד חינך אותנו ש'טוב שם טוב משמן טוב', והחיים לימדו אותי שכשאתה בן אדם ועושה דברים טובים לאורך הדרך, גם האנשים שתפגוש בחזרה יהיו אנשים טובים".
בכל זאת, עמדת בראש אימפריה בתחום עיצוב השיער, ועכשיו אתה שוכר כיסא במספרה"המתנה הכי גדולה שקיבלתי מבורא עולם היא שאני יכול לעשות את העבודה שלי בכל מקום, וגם על זה צריך לברך. להיות אדם גדול זה לעשות בכל מצב את מה שאתה יודע לעשות, ואני לא זקוק לכתר, אני מעדיף את השרביט. כל עוד אני אדם ישר, זה מכבד אותי".
היו הרבה שמועות. אנשים שאלו את עצמם למה אתה ואחיך מייק עזבתם את ישראל בפתאומיות כזו. מה הסיפור האמיתי?
"כל הסיפורים שפורסמו על כמה אנחנו חייבים, זה הכל שטויות, סיפורים מצוצים מן האצבע. אני רק יכול לומר שלא ברחתי. אני פה כדי לעשות את הדברים נכון, לפתור אותם. הגורל הוא שהביא אותי לכאן, ויבוא יום שבו אצליח כאן בגדול ואייצג את המדינה שלי".
התחלת במיאמי. למה עברת לניו יורק?"בניו יורק יש יותר אופנה, יש וייב, ואני מוצא כאן את מה שאני אוהב ורוצה לעשות. מיאמי זה חופשה, ואני לא בנוי לחופשות. מייק נשאר במיאמי, הוא עובד בעיצוב ומצליח, ואני מאמין שלאט לאט נסתדר".
אתה מתכנן קריירה באמריקה?"למדתי בחיים לא לתכנן. אם היו אומרים לי לפני שנתיים שאהיה היום באמריקה, הייתי עונה למי שאומר את זה שהוא חי בסרט. בחיים לא חשבתי שאגיע לכאן, וגם כשפתחנו את 'בוטיק סלון שוקי זיקרי' כמה חודשים לפני שעזבנו, לא ידעתי שזה הולך לקרות. אבל מה לעשות, הדברים מתגלגלים וזה קרה. מאז הפסקתי לתכנן.
"אני מתכוון להצליח כאן כדי שאוכל לפתור הכל ולבוא לארץ. אין כמו המדינה שלנו, לעולם לא יהיה לה תחליף, ואני מתגעגע לכולם, לחברים ולמשפחה.
"הקטע הקשה הוא להיות רחוק מהילדים. יש לי בת ובן, שגרים עם הגרושה שלי ברמת אביב. הבת כבר נערה בת 16 והבן בגיל 12, ולא פשוט להיות כל כך רחוק מהם, אבל למזלי יש לי גרושה מדהימה והיא שלחה אותם אליי". תגיע לבקר אותם?"הלוואי, אבל אני חושש שזה לא יקרה כי אני נשאר כאן. אני מנסה לראות אולי אצליח לעשות את החג עם מייק, אבל נראה שגם זה לא יסתדר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כרגע לצאת לחופשה. כעת אני דואג לעשות הכל כדי שהאנשים הקרובים אליי יהיו גאים בי. למה ואיך הכל קרה עד עכשיו, ביום מן הימים אני עוד אגיד".
למה בעצם להסתיר? ממה אתה חושש?"אני לא מפחד מכלום, אבל אני לא אדם של רכילות. נכון שמדובר בסיפור חיי, ואני יכול לומר בצניעות שאין לי מה להסתיר, רק שזה לא הזמן הנכון לדבר על כך. כשהזמן יגיע, עוד אדבר".
הלקוחות נוסעות לניו יורק
שוקי זיקרי, שהחזיק בבעלותו אימפריית ספרות, עזב את הארץ במפתיע בדצמבר 2011 יחד עם אחיו מייק, שהיה מנכ"ל חברת שוקי זיקרי בע"מ. ובעוד עולם הספרות, הסלבס והעסקים גועש ורועש, כתבו השניים לכלי התקשורת: "לאחר למעלה מעשרים שנות פעילות אנו נאלצים להודיע, בעצב רב, על הפסקת פעילות רשת 'שוקי זיקרי' עקב קשיים כלכליים. החל מיום הודעתנו זו, רשת 'שוקי זיקרי' על כל סניפיה ברחבי הארץ תפסיק לפעול וכן תסיר אחריותה המקצועית מכל פעילות הנושאת ועושה שימוש בשם המותג במישרין ובעקיפין". עוד הוסיפו: "גם עם כתיבת שורות אלו, עדיין קיימת בנו התקווה שרשת 'שוקי זיקרי' תמצא בעתיד שוב את דרכה מעלה".
האיש שחולל מהפכה
שוקי זיקרי נולד בעיר פז שבמרוקו. אביו המנוח יצחק היה סוחר טקסטיל שנמצא בקשר הדוק עם בית המלוכה במרוקו ורבים מבניה נהגו לרכוש אצלו את בגדיהם. הוא הבן השני למשפחה בת שישה ילדים. אחיו מייק (46), שעבד איתו, נשוי לדנה (בתה של אודטה דנין) והוא אב לשלושה.
לצמוח או לצנוח
אז מה קרה לאגדה שהחזיקה בבעלותה אימפריה? האם קרס בגלל בוטיק הסלון אדיר הממדים שהקים? או שמא ההתפרסות על השוק המקומי הייתה נרחבת מדי?
"כשגדלים, זה יכול לקרות לכל אחד. צריך לדעת להתנהל נכון", אומר מעצב השיער אבי פדידה, שהחל את דרכו המקצועית אצל שוקי זיקרי ולימים רכש את "בית הספר למקצועות השיער שוקי זיקרי", הנושא כיום את השם "אקדמיה - בית ספר לעיצוב שיער אבי פדידה".
איפה הוא ומייק טעו?"כנראה שהם עבדו בצורה לא נכונה. דברים לא קורים מאליהם. כדי לגדול יש לצמוח בצעדים מדודים, לא להקים עסק ענק שצריך להביא מאות אלפי שקלים בחודש כדי להצדיק את עצמו. בעסק כל כך גדול התשלום בעבור ארנונה יכול להגיע ל־30־40 אלף שקל בחודש, תוסיפי לזה מים, שזה בערך 10,000 שקל לחודש, וחשמל עוד 30 אלף שקל, וצריך גם לשלם משכורת לעובדים. אם הדברים נעשים בצורה שקולה ומדודה, אפשר לצמוח, ואם לא, אפשר לצנוח, וזה עושה את כל ההבדל".
הופתעת כששוקי עזב?"לא הופתעתי, אנשים דיברו ודיברו, והיו הרבה שמועות על חובות שהם נקלעו אליהם. אני לא יודע מה קרה, ואני לא מאחל לאיש שזה יקרה לו, אני רק יכול לומר ששוקי הוא מעצב שיער גדול, שהביא הרבה מאוד כבוד לענף וחולל כאן מהפיכה של ממש. אנשים חולים עליו, הוא צ'ארמר אמיתי. רבים אפילו נוסעים אליו לניו יורק כדי להסתפר".
כאשר עזב זיקרי את הארץ, אומר פדידה, פנו אליו עובדים בכירים בחברה וביקשו ממנו להעסיק אחדים מהעובדים שנותרו ללא עבודה. "אני מעסיק כיום כמה בנות שעבדו אצל שוקי במספרה, מעצבות שיער, קוסמטיקאית ומעצבת גבות, ואני יכול לומר שמי שניהל שם ניסה לדאוג לכל העובדים שלא יישארו מחוסרי עבודה".
"ממש לא. בוקר אחד התעוררנו ושוקי איננו. ידעתי שיש קשיים, ידעתי שהוא שם עשרה מיליון שקל על הסלון החדש שפתח, אבל מי חשב על זה בכלל. היו הרבה ספקולציות, דיברו על השוק האפור, דיברו על ערבות שחתם לקרוב משפחה, אבל הדבר היחיד שאני יודע בוודאות זה שהוא הקים משהו שחלם עליו שנים, ושילם מחיר כבד. ממה שאני יודע, הוא לא חייב כסף לבנקים".
אז למה הוא לא חוזר?"לדעתי הוא לא נמצא כאן בגלל האגו. אני חושב שעד שהוא לא יקים אימפריה חדשה, לא נראה אותו כאן".
לוי, העובד היום בחצור הגלילית, טוען כי המדינה מפלה אנשי עסקים מתחום האופנה. "מקשים עלינו הרבה יותר", הוא אומר, "וככל שאתה הולך וגדל, המדינה נושפת לך בעורף. לא ממהרים לתת לך הלוואות, לא פורסים לך חובות, בכלל קשה להיות בעל עסק בארץ, זה לא פשוט. צריך לזכור ששוקי הוא אומן וכולנו רצינו להיות כמוהו. הוא הביא לתל אביב את הרוח של מספרות העולם, וספר שהוא אומן לא יודע לנהל עסקים". בכל זאת, לצדו עמד אחיו מייק"מייק עשה דברים נפלאים, הפקות אופנה בחו"ל ובארץ, תצוגות, קטלוגים, הוא גאון עסקי, אבל באיזשהו שלב הגאונות הזו הלכה למקום לא טוב, להשקעות מטורפות, לסניפים שהספרים־הזכיינים שלהם לא יכלו לנהל לבד. אני חושב שאם הם היו יודעים לאורך השנים לשמור על הצוות שלהם - על אבי פדידה, עמיר מזרחי ועוד ספרים טובים שהתחילו אצלם, כמו שקורה בווידאל ששון, למשל, שיש לו צוות שעובד איתו 25 שנה - כל זה היה נראה אחרת. שוקי היה חייל מצטיין, אבל בשביל סיירת מטכ"ל צריך צוות".
שנה קודם כבר היו דיבורים
הספר התל אביבי ארז שרביט טוען אחרת. "במדינת ישראל אין קהל לקוחות פוטנציאלי כדי להפוך למעצמה כמו ששוקי שאף להיות. הצלחה כמו שהוא חלם עליה אפשר להגשים במדינה שיש בה 120 מיליון איש ולא במדינה קטנה כזו".
"שנה קודם כבר היו דיבורים, דיברו על חובות, דיברו על ערבויות שחתם, אז לא הופתעתי אבל היה לי עצוב. אני מקווה שיבוא יום והוא יחזור למקום שבו הוא צריך להיות".
במגזין "לה ז'ורנל", המופץ במספרות ברחבי הארץ, הוקדשה בגיליון פברואר 2012 כתבה נרחבת לסיפור עלייתו ונפילתו של מעצב השיער האגדי. תחת הכותרת "אם בארזים נפלה שלהבת" מתואר זיקרי כמעצב השיער מספר אחת של מדינת ישראל. "אם לשוקי מלך ישראל זה יכול לקרות ואכן קרה, מה זה אומר עליי?" נכתב שם בין היתר.
בהמשך נכתב כי שנת 2011, השנה בה הוקם "בוטיק הסלון שוקי זיקרי", הייתה שנה קשה לענף הספרות בכלל: לקוחות שמיעטו להגיע, מחנק אשראי במשק ומוסר תשלומים גרוע המאפיין את הענף - כל אלה הובילו לסגירת מספרות קטנות ולחובות שהלכו ותפחו אצל בעלי מספרות שונים.
בראיון האחרון ששוקי זיקרי נתן לתקשורת הישראלית, ארבעה חודשים לפני שעזב, שום דבר לא בישר על הבאות. לכתבת "לאשה" אורית מרלין־רוזנצוייג הוא סיפר על הבוטיק החלומי שהקים ועל ההצלחה הגדולה. "המקום הזה שם את האישה במרכז", אמר, "הוא מאפשר לה להגיע למראה שלם". והוסיף: "אני לא מרגיש שאני עובד קשה. הרי מה הפנטזיות של כל גבר? לפגוש נשים כל היום, לדבר איתן על יופי ועל דברים אחרים, ולשמוע מוזיקה. אני עושה עם הלקוחות שלי מה שאני חושב, והן גם משלמות לי על זה".
שוקי, לא היה שום דבר אז שרמז לך שייתכן ועוד רגע הכל יקרוס?"ממש כלום. באיזשהו מקום גם אני הופתעתי. יש דברים בחיים שלא מתכננים מראש. אני רק יכול לומר שלכל זה אין קשר לסלון. כשהוא נפתח לא ידעתי שזה הולך לקרות. בתקופה הזו למדתי שאנחנו מתכננים ובורא עולם צוחק מלמעלה".
