1. מתאהבת בפוטנציאל במקום בגבר

הבדיחה אומרת שאישה מתחתנת עם גבר בתקווה שהוא ישתנה, גבר מתחתן עם אישה בתקווה שתישאר בדיוק כפי שהיא – ושניהם מתאכזבים, בהתאמה. אם את נמצאת בקשר מתוך אמונה שתצליחי לשנות את בן הזוג שלך, חבל על זמנך, על האנרגיה שלך ועל רגשותייך.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

ד"ר סוזי קגן, מטפלת ויועצת פסיכולוגית בכירה, מרצה באוניברסיטת בר־אילן: "יש אצלי זוג מטופלים, בשנות העשרים לחייהם, הבחורה מקסימה, חמה, נעימת הליכות, אינטליגנטית ונאה. בן זוגה הפוך ממנה: לא נראה טוב במיוחד, עצבני, קמצן מבחינה רגשית וכספית. לאחרונה הוא התחיל קריירה כאיש עסקים, וכבר סימן כמה הצלחות קטנות. אותה בחורה מאמינה שהאיש הזה הולך להיות הצלחה מסחררת בתחום העסקי. בשל האמונה שלה בפוטנציאל שלו, היא מוחקת את כל החסרונות הרבים של הקשר: היא מאמינה שכאשר הוא יצליח, ביום מן הימים, הוא כבר לא יהיה עצבני, יפרגן לה מבחינה כספית, יבלה איתה יותר זמן ולא יתרוצץ בין לקוחות פוטנציאלים. בקיצור, שכאשר הוא יצליח, הקשר יהיה מושלם. בטיפול בקליניקה, התגובה שלו לטענות שלה הייתה: 'אני בלחץ ‭. 'עכשיו‬ היא הולכת שבי אחרי המילים וההבטחות לעתיד. האמונה שהוא ישתנה היא אשליה שמונעת ממנה להתמקד במי הוא כיום: איך הוא גורם לה להרגיש, איך הוא מתנהג אליה, איך היא מרגישה איתו 'כאן ועכשיו'".

נשים רבות נוטות להתאהב בפוטנציאל כאשר הן רוצות זוגיות יציבה, אבל נמצאות בקשר עם גבר שאינו בשל לכך, או גבר שנוטה לתעתע בהן. יש זמנים שבהם הוא חם וקרוב, ובזמנים אחרים הוא מתרחק ונעלם. ד"ר נלי שטייןPh. D‬ , מטפלת משפחתית, זוגית ומינית מוסמכת, מסבירה: "אותן נשים נמצאות כל הזמן בחיפוש אחרי הרגעים האלו של החום, כי הם מספקים להן אשליה שלקשר יש פוטנציאל להתפתח לקשר אמיתי. אם מזהים דינמיקה של התקרבות והתרחקות, שחוזרת על עצמה, סימן שהוא לא מוכן – גם אם יש רגעים של קרבה, אינטימיות וסקס טוב. בקשר בוגר מתקיימים עוד פרמטרים חשובים של מחויבות וחברות".

לפעמים הניסיון לשנות את בן הזוג קשור לפנטזיה של האישה: יש לה בראש מודל של בן זוג או של זוגיות אידיאלית, והיא רוצה שבן הזוג שלה יתאים את עצמו למודל. זהו מתכון למריבות ולכישלונות – מזהירה אסתי תירוש, יועצת זוגית ומשפחתית. "מעבר לכך הציפייה לשנות את בן הזוג היא מקור לאכזבה",‬ אומרת תירוש, "היא גם יוצרת תחושה של חוסר אונים אצל בן הזוג: אף אחד לא רוצה להיות מאכזב סדרתי, ולהרגיש שהוא לא מספק את הסחורה בקשר. זה עלול להוריד את המוטיבציה שלו להשקיע בקשר, כי בכל מקרה הוא יודע שלא יצליח".

  • אז מה עושים?

ד"ר קגן: "כל אדם חייב להחליט עם עצמו אם הוא מוכן לחיות לנצח עם ההיבטים השליליים של בן הזוג, בידיעה שהוא לא יצליח לשנות אותו. האם את יכולה לחיות לנצח עם השפלות? עלבונות? קמצנות רגשית? יש אנשים המסוגלים לחיות עם בת זוג מבולגנת, אבל לא יצליחו לחיות עם העובדה שהיא מדברת בגסות רוח לסובבים אותה. יש שיכולות להשלים עם בן זוג שלא יודע לבשל, אבל העובדה שהוא מפלרטט עם נשים אחרות היא בעיה בלתי אפשרית".

2. מספרת ה כ ל לחברות

שיתוף חברות בצורה אינטנסיבית מדי במה שקורה בינך לבין בן זוגך, זהו גול עצמי. ד"ר נלי שטיין: "כשמשוחחים עם חברה, טובה ככל שתהיה, הרבה פעמים היא משליכה עלייך מעולמה הפנימי, מהתובנות ומהכעסים שלה, וזה עשוי לגרום לבלבול ולהצפה רגשית גדולה יותר. דיבור יתר עם החברות בא על חשבון הדיאלוג עם בן הזוג".

סיבה נוספת: הדבר עלול ליצור קושי במפגש של בן הזוג עם המשפחה או החברים שלך. תירוש: "נניח שסיפרת לאמא שלך על ריב עם בן זוגך. אחר כך הלכת הביתה, התפייסתם, ואחרי כמה שעות העניין נשכח מבחינתך. אבל האמא נשארת עם המועקה ותחושת העוול שנעשה לבת שלה, מה שיכול ליצור שינוי בגישה ובהתייחסות שלה כלפי בן הזוג שלך. שיתוף יתר יכול גם ליצור אצל בן הזוג התנגדות ואף הימנעות ממפגש עם המעגל החברתי

והמשפחתי שלך, כי הוא מרגיש שמבקרים אותו".

  • אז מה עושים?

את קשיי הזוגיות כדאי לחלוק רק עם אדם אחד או שניים, שאתם סומכים עליהם. "בחרי אדם שכבר הוכיח את עצמו בעבר",‬ ממליצה תירוש. "אדם שיש לו עניין לעזור לך לשמור על הזוגיות שלך. מישהו שיוכל להאיר את עינייך ולהעיר לך גם על הטעויות שאת עושה מול בן זוגך. כאשר משתפים אדם כזה בקשר, הוא יכול להיתפס כגורם מתווך, מפשר ובולם זעזועים".

"אני מכירה מישהי שקשורה מאוד לאחותה, ובתחילת הנישואים הרגיש בן הזוג מאוים מהקשר הזה. אבל לאט לאט הוא קלט שאחותה היא גורם מפשר, כי כשהיא הייתה חוזרת מביקור אצלה אחרי שהיו רבים, היא תמיד הייתה מרוככת, וכבר לא על 'טורים גבוהים'‬ עכשיו הוא לפעמים אומר לה, 'לכי לאחותך, היא תסדר לך קצת את הראש'‬ כלומר ממש מגייס את אחותה לעזרתו‭".

3.‬ זונחות הכל למענו

כשרק מתאהבים, טבעי שאנחנו נעלמים קצת לחברים. ההיעלמות הזמנית הזו נדרשת כדי לבנות את הקשר החדש. אבל כשאנחנו זונחים לגמרי את המעגל החברתי שלנו לפרק זמן ארוך, זו כבר בעיה. "יש נשים שמבטלות את הרצונות שלהן לגמרי" אומרת רות בן ציון שכטר, מטפלת משפחתית, זוגית ומינית, "מוותרות לר רק על החברות אלא גם על תחביבים, ובכלל, מוותרות על עצמן‭.‬ הסיבות להתנהגות הזאת יכולות להיות הרצון לרצות את בן הזוג, או ההנאה שבהיסחפות לתוך הקשר".

ד"ר סוזי קגן: "אולי פתאום נפתח בפניכם עולם חברתי חדש והוא נראה לכם מעניין ואטרקטיבי יותר מהעולם החברתי שלכם. בכל מקרה, זו טעות חמורה שהמון נשים עושות. מחקרים רבים מראים כי קשרים חברתיים עם חברות הם בריאים, מעשירים ומובילים לחוזק רגשי".

"לשמור על החברות זו השקעה לעתיד. אל תיקחו את החברות שלכן כמובן מאליו. הייתה לי מטופלת בשנות העשרים לחייה, שמערכת יחסים של שלוש שנים נגמרה אצלה בזבנג. כשהיא התקשרה לחברותיה לקבל תמיכה הן הפנו לה עורף, כיוון שכל אותה התקופה היא נעלמה להן, והיא נשארה בסופו של דבר בודדה מכל הכיוונים. גם בלי בן הזוג, וגם בלי חברותיה".

  • אז מה עושים?

בכל מערכת יחסים, אינטימית ככל שתהיה, חשוב שבני הזוג יבנו לעצמם גם חיים נפרדים. כשאין לך חיים מלבד הזוגיות את הופכת את עצמך לנזקקת, וכשאת נזקקת את הרבה פחות אטרקטיבית – מזהירה תירוש. "מלבד זאת, אם את נזקקת את עשויה לפעול מתוך פחד כדי לשמר את הקשר, ולא להתנהל באופן אותנטי. חשוב לשמור על מתח בריא בזוגיות. לשמור על סקרנות ועניין בקשר, כי זה מזין את האהבה. אם יש לך נטייה טבעית לרצות להיות איתו כל הזמן, תצטרכי להיאבק בעצמך ולהחליט, גם כשלא מתחשק לך, להתפנות לתחביבים ולחברים.

"הקונפליקט הזה עשוי גם להתנהל מולו" – מוסיפה תירוש. "כלומר, כשאת רוצה חופש והוא רוצה אותך נגישה בשבילו כל הזמן. פה את צריכה לנהל מאבק, כדי לא להיבלע בחיים שלו. חשוב שתבהירי לו שאת רוצה ללכת ללמוד, לצאת עם חברות וכן הלאה‭".

4 . מתאפקת, מתאפקת ואז מתפוצצת

מכירה את זה שאת מבליגה, מתאפקת, שותקת, מבליגה עוד קצת – ואז מתפוצצת בחוסר שליטה, באופן שמשאיר את בן הזוג שלך תוהה ונדהם?

ד"ר קגן: "הייתה לי מטופלת שהיה לה חלום לעשות איזה קורס יקר. זו הייתה משאלה של שנים. היא סיפרה על החלום שלה לבן זוגה, וציפתה שהוא יגשים לה את זה. היא קיוותה שאולי הוא יציע ביוזמתו לקצץ מהתחביבים שלו, כמו הליכה לקאנטרי קלאב, כדי שהיא תוכל לממש את החלום שלה. באיזשהו שלב בעלה רצה לנסוע לסוף שבוע בצפון עם החבר'ה, והיא פשוט התפוצצה – 'אתה לא רואה אותי! אני לא מעניינת אותך, אתה רואה רק את עצמך! אתה יודע כמה הקורס הזה חשוב לי!'‬ מבחינתה, ברגע שהיא סיפרה לו על החלום, היא העבירה לו את התפקיד להתארגן בהתאם. אם יש לך בקשה, תלונה, או צורך – הביעי אותו במילים יותר מפעם אחת. הראי לו שזה חשוב, שזה משמעותי‭".

"התפרצויות פתאום כאלו מאפיינות אנשים שהם 'טובים מדי' – שרוצים להיתפס על ידי האחר כנדיבים ומתחשבים, גם כשזה בא על חשבון הצרכים והרצונות שלהם. "זה מאפיין גם אנשים שמפחדים מעימותים ומקונפליקטים", מחדדת תירוש, "או אנשים שפשוט לא מצליחים לזהות את הדברים שמפריעים להם בזמן אמת, כי הם לא מחוברים לעצמם. חוסר תגובה לאורך זמן יוצרת תחושה של מחנק רגשי, שבסופו של דבר מוביל להתפרצות קיצונית, שבה את מצטיירת כמישהי חסרת פרופורציות וחסרת מעצורים".

  • אז מה עושים?

תירוש: "במקרים כאלה חייבים ללמוד לפתח סיסמוגרף פנימי, שיעזור לשחרר את הגוש הרגשי שנוצר אצלך. אם בן זוגך עושה משהו שמפריע לך, את יכולה להעביר לו את המסר בהומור, בשיחה או בהתנהגות – למשל, אם מפריע לך שהוא תמיד משאיר בגדים בסלון, את יכולה להחליט שאת לא מחזירה את הבגדים שלו לארון. עצם השינוי בהתנהגות יוצר את המסר. וזכרו תמיד שלצד השני קל יותר לעמוד בפני גל קטן, מאשר מול צונאמי‭".

5. משאירה לו את הצד הכלכלי

גם נשים קרייריסטיות ועצמאיות עשויות לבחור, לפעמים באופן מודע, לא להתעסק בעניינים הכלכליים, ולהשאיר את זה לטיפולו של בן הזוג. רות בן־ציון שכטר: "זה לא קשור לרמת ההשכלה של האישה אלא לתפיסת העולם שלה, שבה היא בוחרת לשחק את התפקיד של האישה הקטנה בקשר התנהלות כזאת פותחת פתח להתנהלות כלכלית לא שיוויונית מצד בן הזוג, ולכך שהוא יהיה זה שמקבל את ההחלטות הגורליות בחיים - כמו איפה תגורו, ועל מה הם תוציאו את הכסף".

  • אז מה עושים?

בן־ציון שכטר: "בכל קשר קיימת חלוקת תפקידים, גם באספקט הכלכלי; אבל חשוב שקבלת ההחלטות תהיה שוויונית. חשוב שהאישה תחוש את אותה אחריות שהגבר חש כלפי המצב הכלכלי שלהם. גם אם הגבר מנהל את נושא ההשקעות והחסכונות, האישה צריכה לדעת מה קורה בחשבון הבנק. עניין דומה הוא חינוך הילדים, שם המצב בדרך כלל הפוך: נשים נוטות להיות דומיננטיות, והגבר 'עוזר' להן".

‭. 6‬ מביעה סלידה מהגוף שלך

גם נשים וגם גברים סובלים פעמים רבות מדימוי גוף שלילי, אבל נראה שנשים סובלות מזה יותר – ולנשים יש גם נטייה לתת ביטוי מילולי לתחושות הקשות שלהן כלפי גופן. בן־ציון שכטר: "נשים מצפות לפעמים שבן הזוג יעזור להן להתמודד עם דימוי הגוף השלילי שלהן. כשאישה מתחילה 'לרדת' על הגוף שלה בנוכחות בן הזוג, היא בעצם אומרת לו בעקיפין – 'תנחם אותי, תגיד לי שזה לא נורא שהשמנתי'.‬ אמירות שליליות לגבי הגוף נובעות מהרצון שבן הזוג יקבל אותנו כפי שאנחנו, בניסיון להוציא ממנו מחמאות. זה סוג של סחטנות רגשית. מה הוא אמור לעשות עם שאלה כמו 'נכון שנורא השמנתי?' ‬ אם הוא יגיד לה שהוא לא רואה שהיא השמינה, היא תחשוב שהוא משקר. אם הוא יגיד לה שבאמת רואים שהיא עלתה קצת במשקל, הוא יקבל על הראש. איך גבר אמור לצאת מזה? אגב, כשהסיטואציה הפוכה, נשים מרשות לעצמן הרבה יותר:: נשים לא יחשבו פעמיים לפני שיעירו לבן הזוג 'תראה איך השמנת'".

"דימוי הגוף קשור לביטחון עצמי, ואין ספק שחיזוקים חיוביים מסייעים לזה. אבל הניסיון לשאוב את כל הביטחון מעידוד חיצוני הוא לא נכון, ושם את הגבר בעמדה בלתי אפשרית‭".

  • אז מה עושים?

קודם כל, זוכרים שאנחנו חיים בחברה עם הגדרות נוקשות של יופי, ושרוב הנשים בעולם המערבי נמצאות במצב של חוסר שביעות רצון מתמיד מהגוף שלהן. ד"ר שטיין: "לשאת ולתת עם הדפוסים הנוקשים האלה זה לא רק אתגר חברתי, אלא גם פסיכולוגי. לפעמים עושה רושם שהחברות הכי קרובה שיש לאישה זה עם הפרעת האכילה שלה, במקום עם בן הזוג. אם את קמה בבוקר ומחייכת לעצמך במראה, ומצליחה לקבל את עצמך גם אם את לא מושלמת, זה מביא הקלה. חשוב גם לפתח ראייה רחבה ולזכור שיש עוד מקומות בחיים שבהם יש לך חוויות של הצלחה. זה יעזור לך להבין שחייך לא תלויים בחמי שה קילוגרם".

7. מצפה שהוא ידע איך לספק אותך מינית

ד"ר שטיין: "יש לנו ציפייה שבן הזוג שלנו יראה אותנו באותה שקיפות שבה רואים כדור בדולח. שהוא יבין מה אנחנו צריכים, כי אנחנו שקופים לו מכורח אהבתו. נכון שלפעמים אפשר להבין משפת הגוף של האדם ומההכרות איתו מה הוא רוצה, האמונה שגברים הם יודעי־כל היא אמונה שמוזנת מתפיסות רומנטיות. כל אישה זקוקה לסוג שונה של מגע, אם זה מבחינת קצב או עוצמה. אם לא תספרי לו, הוא לא יידע".

"אצל נשים רבות, הציפייה שהגבר יידע איך לספק אותן מינית נובע מחסימה, מחוסר מהיכולת שלה להשתחרר. כלומר, היא מצפה שהוא יעשה בעבורה את מה שהיא לא מצליחה לעשות בעבור עצמה‭".‬

  • אז מה עושים?

ד"ר שטיין: "חשוב שכל אחד מהצדדים ילמד לקחת אחריות על האורגזמה שלו. לשנות את השאלה מ'איך הוא מעורר אותי' ל'איך אני מעוררת את עצמי בסיטואציה המינית',‬ זו לא סמנטיקה שונה, אלא עמדה רגשית אחרת. לקיחת אחריות על ההנאה שלך היא אחד הדברים שמאפשרים לבטא הנאה ולגלות את העונג".