אירית לויט, 42, שחקנית ומעצבת תכשיטים, ארצות הברית: "אני חושבת שבגלל המהפכה הפמיניסטית, הגברים האמריקאים פחות נועזים. הם נוטים להסתיר את התשוקה שלהם ומפלרטטים בצורה עקיפה, כדי שהאישה לא תרגיש שמחפיצים אותה. בדייט האישה תציע לשלם מתוך נימוס אבל תצפה שהגבר יסרב, כי זה עדיין נחשב למחווה ג'נטלמנית שהגבר משלם".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
מרואיינים אחרים בכתבה חזרו והביעו פליאה על הנושא של האקסקלוסיביות באמריקה. "כן, בארצות הברית מקובל שאפשר לצאת עם יותר מאדם אחד במקביל עד שמחליטים על קשר אקסקלוסיבי. אני יודעת שזה מקובל, אין לי הסבר למה. אבל באופן אישי, חוץ מכמה בליינד דייטים שבהם יצאתי עם כמה גברים במקביל בדייט ראשון, לא עשיתי את זה את זה ולא המשכתי לצאת עם מישהו שהמשיך בחיפושים. למה שארצה לבזבז את זמני עם מישהו שאין לו יכולת להחליט אם הוא רוצה לבלות איתי, עם ג'נט או עם אלפרדה?"
מתי נהוג להיכנס למיטה בפעם הראשונה?
"בארצות הברית יש חוק שלא תיכנסי עם גבר למיטה לפני הדייט השלישי. המסר לנשים הוא שאם את רוצה שגבר ייקח אותך ברצינות, לא מציגים את כל הסחורה לראווה על ההתחלה".
מה למדת על תרבות החיזור באמריקה דרך תרבויות אחרות?
"חייתי בישראל ארבע שנים, ואני יכולה לומר שאצל האמריקאים כל הנושא של החיזור והדייטים הוא פורמאלי יותר מאשר בישראל. בארץ אנשים פתוחים יותר. בישראל החברה ישירה מאוד, יש משהו פלרטטני באוויר וכל הזמן אנשים משדרים איזו תשדורת מינית. יש משהו פחות לחוץ לגבי המשמעות של להיכנס למיטה עם מישהו על ההתחלה. באמריקה יש מין מסר לנשים לא להיכנס למיטה עם מישהו מהר מדי אם את רוצה שהוא יישאר, ובארץ אנשים מיניים וגלויים מאוד לגבי מין. יש הרבה יותר מגע פיזי בין אנשים מאשר באמריקה, גם בדייטים".
אנגליה: לאהוב ולהעליב
אנט ישפון, 35 +, זמרת ומלחינה, בריטניה: "באופן כללי, לבריטים יש קושי להתמודד עם רגשות. זה כנראה מגיע מהחינוך הבריטי המתחסד והצנוע, וערכים שנשארו לנו עוד מהתקופה הוויקטוריאנית. אנחנו נבוכים לגבי הגוף שלנו, הרגשות שלנו ותחושות של חולשה. אנחנו מכסים על הרגשות האמיתיים שלנו על ידי הומור, במיוחד בנושאים של מין ומיניות, גם בדייטים".
"כשגבר בריטי מתלהב מבחורה הוא לא נמרח עליה במחמאות ולא אומר לה כמה היא מוצאת חן בעיניו – הוא מקניט אותה. עושה קצת פרובוקציה, טיזינג. למשל, הכרתי את החבר שלי לשעבר במסיבה, והוא סיפר לי שהוא בשלן. אמרתי לו שהוא בטוח לא יכול להתחרות בכבש הצלוי שאני מכינה, והוא הביע פליאה שאני יכולה בכלל לבשל. אם הייתי מנהלת את אותה השיחה עם בחור שאינו בריטי, קרוב לוודאי שהוא היה שואל אותי איך אני מכינה את הכבש ומתי אני מזמינה אותו לאכול".
שווייץ: גברים חסרי ביטחוןמרטין (שם בדוי), 35, שווייץ: "השוויצרים ביישנים מאוד, כי הם לא תמיד יודעים איך בחורה תגיב לחיזור שלהם. מדברים הרבה לאחרונה בשווייץ על הקונפליקט שנוצר, מצד אחד אנחנו רוצים להיות פוליטיקלי קורקט, גברים ונשים הם שווים ולא משחקים יותר לפי התפקידים המגדריים של פעם; מצד שני, הרבה נשים נהנות אם הבחור מזמין, משלם ופותח להן את הדלת. כלומר, מצד אחד הנשים רוצות להיות שוות, מצד שני הן רוצות שיתייחסו אליהן כמו אל נסיכות. המצב בשוויץ הוא כזה שלא גברים ולא נשים יודעים מה לעשות בחיזור. אצל הנשים זה מוביל לתסכול, כי הן חשות שהגברים לא מתייחסים אליהן יפה. אצל הגברים זה מוביל לפסיביות; כי אנחנו חסרי ביטחון. אנחנו מרגישים שמצד אחד הנשים רוצות שנהיה חזקים, ומצד שני הן לא רוצות שנהיה מאצ'ואים".
"בשווייץ יש לאנשים הרבה כסף, לעבודה ולקריירה יש עדיפות ראשונה, וזה לא משאיר הרבה זמן ואנרגיה למציאת זוגיות. הרבה פעמים מערכות יחסים הן סוג של פשרה, כדי שיהיה עם מי לבלות את סוף השבוע".
צרפת: נקשרים מהר יותראלודי, 28, מפיקת סרטים, צרפת: "מצופה מהגבר לעשות את הצעדים הראשונים, אבל הוא לא יכול לעשות את זה אם האישה לא מראה לו בדרך מסתורית כלשהי שהיא מעוניינת. כלומר, היא עושה את הצעד הראשון אבל גורמת לגבר להרגיש שהוא עשה אותו. זה דבר אוניברסלי בחיזור ונכון לכל התרבויות לדעתי, לא רק לתרבות הצרפתית.
"הגברים הצרפתיים יכולים להיות אגרסיביים מאוד, הם יתחילו עם בחורות ברחוב, ולכן נשים הרבה פעמים מסתובבות ברחובות עם מבט זעוף, כדי שלא יתקרבו אליהן.
"גרתי כמה שנים בקנדה, והיה לי חבר אמריקאי. בצפון אמריקה זה מקובל לצאת עם כמה אנשים במקביל עד שיש הסכמה שמערכת היחסים היא רשמית. אחרי תקופה שיצאתי עם החבר האמריקאי שלי, הוא שאל אותי אם אני רוצה שנהפוך את הקשר לבלעדי באופן רשמי. הייתי בשוק, מה זה היה עד כה, לא בלעדי? זה ממש לא ככה אצל הצרפתים. אצלנו לא מגדירים את זה כתקופת דייטינג, אם בא לנו להתקרב למישהו באופן טבעי אנחנו עושים את זה בלי רשמיות והגדרות. אני חושבת שבצרפת גברים נקשרים רגשית מהר יותר מאשר בצפון אמריקה. הגברים הצרפתיים יפתחו את הדלת וישלמו על הארוחה בדייט. זה לא תמיד ככה בקנדה, שם הנשים רוצות להיות שוות לגברים, אז זה לא מובן מאליו".
סין: מותגים במקום פרחיםשיאו יו טונג, 29, מנהלת שיווק ומכירות, סין: "בסין מצופה מהאישה להיות ביישנית. אם היא תפגין ביטחון עצמי, גברים עשויים לראות בזה שתלטנות ולהרגיש מאוימים. לא נהוג להכיר בברים ובמועדונים. גם בסין מכירים דרך האינטרנט, אחי וגיסתי הכירו כך".
לאן יוצאים לדייט ראשון בסין?
"בדרך כלל, שתיים־שלוש פגישות ראשונות יהיו במסעדה. לאוכל בתרבות האסייתית יש חשיבות רבה, אם אתה רוצה לפנק מישהי אתה לוקח אותה לאכול".
מי משלם בדייט?
"הגבר אצלנו משלם במשך כל תקופת החיזור. אם אישה תתעקש לשלם, גבר יכול לראות את זה כהתנשאות מצדה. מערכת יחסים היא עסק יקר מאוד בשביל גבר סיני. נשים אסיאתיות (זה נכון גם לגבי היפניות) אוהבות מאוד להיות בעניינים ורוצות את הטרנד המוביל – אם זה בטכנולוגיה, למשל הדגם האחרון של האייפון, או מותגי יוקרה כמו תיקים של שאנל, נעליים וקוסמטיקה. גבר סיני לא נוהג להביא פרחים אלא מותגים. ככל שגבר מוכן להשקיע יותר, כך האישה תמצא אותו מקסים יותר".
אז לכסף יש תפקיד חשוב בתרבות החיזור שלכם.
"באופן כללי הגבר הסיני הוא הרבה יותר פרקטי מאשר רומנטי. מבחינתם הם יקנו לך תיק או נעליים יקרות, זה הסטנדרט ובזה הם חושבים שהם משמחים את האישה, מה שבדרך כלל נכון. כשאישה יוצאת עם גבר בסין היא תשאל אותו אם יש לו כבר דירה, אם יש לו כבר מכונית. היא רוצה לדעת שהעתיד הכלכלי שלה יהיה יציב אם תבחר בו".
איזה חשיבות יש למשפחה?
"המשפחה היא הליבה של התרבות הסינית. להורים יש משקל רב לגבי המשך הקשר. היה לי בן זוג סיני ואהבנו מאוד זה את זו אבל אמא שלו לא חשבה שאני שידוך מתאים, הם באו ממעמד כלכלי נמוך משלנו וזה בסופו של דבר הביא את הקשר לסיום".
מה שונה אצלכם מתרבות החיזור המערבית?
"אצל מערביים כבר מהפגישה הראשונה מתקרבים פיזית. בסין כל הנושא של אינטימיות פיזית לוקח יותר זמן, אפילו נשיקות והחזקת ידיים. בסין, כשנכנסים למיטה, זה סימן שאתם כבר קרובים נפשית ומחויבים לקשר. לוקח לפחות חודש או חודשיים עד שנכנסים למיטה. במערב אנשים נכנסים למיטה ומתקרבים פיזית מהר מאוד, אבל זה לא מעיד עדיין על שום קרבה נפשית או מחויבות רגשית".
אוסטרליה: לאהוב ולהעליב 2
פנלופה האסמן, 40, מדריכת סיורים, אוסטרליה: "האוסטרלים מתנהלים קצת כמו במגרש משחקים, במובן זה שכאשר מישהו מוצא חן בעיניך אתה מקניט אותו, כמו שאתה מושך בצמות של הילדה שהכי מוצאת חן בעיניך בגן. במבט מבחוץ אוסטרליה היא תרבות מאצ'ואיסטית מאוד. הגברים גולשים, שותים בירה וכולי; אבל בפועל הם שוויוניים יותר מהבריטים. אולי זה בגלל שהיינו מושבה של חלוצים והנשים היו צריכות לעבוד בתנאים סביבתיים קשים בדיוק כמו הגברים".
"האוסטרלים הם עם ספורטיבי, גם הנשים הן ספורטיביות. יש משהו נחשק באישה שהיא קשוחה. להיות עדינה ומעודנת זו תכונה פחות נחשקת בעבור אישה באוסטרליה. כשטיילתי בקוריאה, למשל, טיפסתי על הר גבוה עם אישה אסייתית שנעלה עקבי סטילטו, אוסטרלית בחיים לא הייתה עושה את זה. את יכולה להיות נשית בלי גינונים נשיים. גרתי באמריקה במשך 18 חודשים, ואמנם לא יצאתי עם אמריקאי אבל ראיתי את זה מסביבי, שבאמריקה תקופת הדייטים היא לא רצינית ולא מחויבת עד שלא הסכמתם להיות חבר וחברה. באוסטרליה, מהרגע שזוג מתנשק ומחזיק ידיים, יש איזו הסכמה לא מדוברת שאתם ביחד, גם אם זה רק לשלושה שבועות".
ברזיל: הצעת חברות רשמית
טטיאנה באצ'יני, 34, קוסמטיקאית, ברזיל: "בברזיל זה תלוי. סוג מסוים של גברים ירוצו אחרייך ברחוב ויהיו ישירים מאוד, על גבול ההטרדה המינית. הם יתחילו איתך ויעירו הערות גסות על מראה הישבן שלך. גברים אחרים יתחילו איתך באופן ישיר אבל פחות אגרסיבי. אנשים בברזיל חמים מאוד ויש הרבה מגע. כשפוגשים מישהו לא נותנים סתם נשיקה קרירה על הלחי אלא ממש מתחבקים. זה נראה לנו טבעי, אבל כאשר חברה שוודית שלי ביקרה בברזיל, היא הרגישה ממש מוטרדת מזה שגברים נגעו בה כל הזמן. הגברים הברזילאים משקיעים, מביאים פרחים, פותחים דלתות וישלמו בדייט הראשון. אם גבר לא משלם עלייך בדייט ראשון, את לא תצאי איתו שוב".
"בברזיל לא נהוג לחיות לבד או עם שותפים. אם אתה לא נשוי או חי עם בן זוג, נהוג לגור עם ההורים. אי אפשר להביא את החבר לישון בבית, אז פופולרי מאוד לשכור חדר לפי שעה במוטלים מיוחדים, יפים ומעוצבים מאוד, ולשם זוגות הולכים כדי לעשות סקס. בברזיל אישה תחכה בדרך כלל שלושה חודשים להצעת חברות רשמית מהגבר. עד שהקשר לא רשמי אפשר לצאת עם עוד אנשים במקביל, אבל אני באופן אישי לא חובבת של השיטה הזו".
גרמניה: כל אחד משלם על עצמווונדולין מורמן, 38, מדריך תיירים ודי־ג'יי, גרמניה: "נולדתי במערב גרמניה אחרי המהפכה הפמיניסטית, וחינכו אותנו לראות אישה כבן אדם שווה, ולא כאובייקט מיני. כשאני פוגש אישה אני רוצה שהיא תראה אותי קודם כבן אדם, ולא כמישהו שצריך למלא תפקיד מגדרי. בגרמניה, אם אתה אקדמאי או קרייריסט, אין לך סיכוי עם אישה אם אתה נצמד לתפקיד מגדרי מסורתי. נשים כיום רוצות גבר שיודע לבשל ומוכן להשקיע בטיפול בילדים, ומישהו שלא יעצור להן את הקריירה".
"בגרמניה גברים לא מרגישים מחויבים לשלם על האישה בדייט, בגלל החשש שזה עלול להעליב אותה. יחד עם זאת, כשאני יוצא עם אישה שאני רוצה להרשים, אני משלם עליה בתקווה שהיא תסכים; אבל זה גם מקובל בגרמניה שכל אחד משלם על עצמו. גברים גרמנים הם לא רומנטיים ולא פלרטטנים. יש לי ידידות מצרפת ומספרד שחיות בברלין, וכל הזמן מתלוננות שהגברים לא מפלרטטים איתן. נראה לי פרימיטיבי להתחיל עם בחורה ולהגיד לה שהיא יפה, נראה לי שאישה גרמנייה צריכה שיגידו לה משהו קצת יותר מתוחכם כדי לתפוס את תשומת הלב שלה. הדרום־אירופאים מבזבזים כל כך הרבה זמן ואנרגיה בפלרטוטים ובמחמאות, וכיוון שאנחנו הגרמנים לא עושים את זה, אנחנו נראים להם די משעממים".
