מחר זה סוף כל סוף קורה: יום הבחירות. אי אפשר להתעלם מכך שבסיבוב הזה ניכרת נוכחות נשית חזקה מתמיד. שלי יחימוביץ', ציפי לבני, איילת שקד, זהבה גלאון, סתיו שפיר ועוד. דבר אחד הטריד אותי מאוד בהקשר הזה – איפה בני הזוג שלהן? הרי כשזה מגיע לפוליטיקאים הגברים, אפשר להיות בטוחים שבשלב כזה או אחר יצוץ איפשהו ראיון עם הנשים שלהם פלוס נוכחות בולטת שלהן לצדו בכל אירוע, כנס או טקס נישוק תינוקות בשוק. ואיפה הגברים של הפוליטיקאיות? האם הם לא מעוניינים להיחשף או שאף אחד לא חושב שגם הגבר צריך להביע תמיכה באישה שאיתו, ממש כמו שקורה במקרים הפוכים? יכול להיות שמישהו חושש לאמץ לעצמו את תדמית "האישה הקטנה והתומכת" או להודות שהוא נשאר מאחור כדי לעזור ולטפל בילדים? חבל, כי השנה היא כבר 2013 ונראה לי שכל הנשים החזקות והאמיצות האלה, שמדברות על העצמה נשית ושוויון זכויות, לא שמות לב שחוסר השוויון מתחיל ממש אצלן בבית.
כבר סיפרתי לכם פעם שאני יוצאת לרוץ. האמת היא שזה לא משהו שקורה ככה סתם מעצמו, כי אם זה היה תלוי בי, המקום היחיד שהייתי רצה אליו היה אל המקרר ובחזרה. הריצה השבועית שלי מתרחשת בזכות יפעת, מדריכת הריצה הנהדרת שמצליחה לגרום גם לפדלאות כמוני להתרומם מהספה. השבוע היא ארגנה ערב גיבוש לכל הבנות שלה, שחלקן כבר מכירות וחלקן לא, וכל אחת התבקשה להביא מאכל דיאטטי כלשהו. מהר מאוד הערב הפך לערב נשים מלא בסיפורים מצחיקים וטיפים, כמו למשל איך לגרום לבעל להשכיב את הילדים כשאת בדיוק באמצע פרק של "האנטומיה של גריי", וגם כמה וידויים על כך שלא כולנו מצליחות להתמכר לריצה ומגיעות לאימון מלאות ציפייה לסיומו (ואני בראשן). אחר כך כבר עברנו לדון בנושאים קצת יותר עמוקים, כמו אמהות וזוגיות, וכמה מאתגר זה להיות אישה בעידן הנוכחי. היו שם נשים שעוסקות בתחומים רבים ומגוונים, עורכות דין, מעצבות, נשות עסקים וקרה משהו קסום בחדר הזה, אחרי חצי שעה של סמול טוק והיכרות, נפתחנו כולנו ופתאום הרגשנו איך אנחנו מתחזקות זו מזו, מוצאות נקודות להזדהות ובעיקר נהננו לספר סיפורים מהחיים, לצחוק על עצמונו ופשוט לזרום ולהנות. עד היום כולנו ממשיכות לדבר על כמה מעצים זה היה, וכמה אנחנו חייבות לעשות את זה שוב. אז אם אתן נמצאות בתקופה קצת ירודה, הזמינו אליכן כמה חברות וחברות של חבורת וארגנו ערב נשים מעצים - פשוט אין לזה תחליף בכל העולם. ובינתיים, כדי שגם אתם תיהנו, חזרתי משם עם מתכון לרוטב לסלט חסה או עלי בייבי שהיה הצלחה מסחררת (ותודה לסיוון ש. ).
6-8 שיני שום מעוכות
¼ כוס סוכר חום
1 כף חרדל דיזון
1 כפית אבקת חרדל
1 כך מים רותחים
½ כוס חומץ
1.5 כוסות שמן זית
ניתן להוסיף מלח ופלפל בנדיבות, ומעל הסלט אפשר לזרוק תערובת ג'אלה שקונים אצל הירקן, צנוברים מושחמים וכיו"ב.
זמן פציעותלפעמים מתחשק לי להכניס קצת יצירתיות לתוך השגרה, היצירתיות הזו מופנית גם לדברים פחות צפויים כמו סנדוויצ'ים. מכירים את הבאגט הזה שאפשר לקנות חצי אפוי כדי שאפשר יהיה להמשיך את האפייה בתנור הביתי ולקבל תחושה של לחם טרי? אז בשבוע שעבר החלטתי לפנק את הילדים עם סנדוויצ'ים מיוחדים מהבאגט הזה, וכנראה שמרוב התלהבות לא שמתי לב ובדרך הסכין חתכה גם את היד שלי. בדרך כלל אני לא מתרגשת מקצת דם, אז בהתחלה ניסיתי לעצור את הדימום עם קרח, אחר כך להרים את היד למעלה לכמה דקות כי חברה אמרה לי שזה עוזר, להניח אותה מתחת למים זורמים, למרוח פולידין ולפסטר, אבל שום דבר לא עזר. בערך בשלב הזה, בעלי הודיע שיאללה, הולכים לקופת חולים. בתמימותי חשבתי שהם רק ידביקו לי פלסטר יותר גדול ואוכל להמשיך את היום כרגיל. אפילו אמרתי לבעלי שימתין לי באוטו. אלא שהאחות חשבה קצת אחרת, וכך זכיתי בזריקת טטנוס וכמה תפרים.
