אמא, אפשר להזמין חבר?

1. עד איזה גיל הורים צריכים לתאם לילדים את המפגשים החברתיים?

אין גיל מוגדר, כי הכישורים החברתיים של כל ילד מתפתחים בקצב שונה", השיבה הדר קוגל. "אם לילד קשה ליזום מפגשים חברתיים, ההורה צריך לעזור לו, אבל לזכור שהמטרה היא שהיוזמה ולאירוח יעברו בהדרגה לאחריותו של הילד. כלומר, לעזור באופן שלא מפתח תלות, אלא מסייע לילד להיות עצמאי".

איך עושים את זה? משיבה דלית בלונדר-רון: "כשהילד צעיר מאוד, מעלים בפניו את האפשרות באמצעות שאלות כמו: האם אתה רוצה להזמין חבר? את מי? מתי? אחרי שהילד מכיר את האפשרות, ההורה מפסיק ליזום ונותן לרצון לנבוע מהילד."

ואם הילד בגיל בו הוא אמור ליזום לבד, אבל זה קשה לו?

"אפשר לחלוק איתו את האחריות, למשל שהילד יאמר להורה את מי הוא רוצה להזמין ומתי, וההורה יעזור לו לבצע. אבל חשוב להבין מה עומד מאחורי הקושי. האם זה חוסר ביטחון? האם זה קושי בתקשורת מילולית? יכולות להיות סיבות שונות, וכל אחת דורשת טיפול אחר. הפתרון נובע מהבנת הבעיה".

2. הילד רק רוצה שיבואו אליו, ולא מסכים ללכת לחברים. מה לעשות?

"מחד־גיסא לאפשר לילד לבחור את דרכו, ומאידך־גיסא לפתח את יכולותיו", משיבה הדר קוגל. "ילד מעדיף שיבואו אליו כי בטריטוריה הביתית הוא מרגיש יותר בשליטה על המצב. עלינו להבין זאת, אבל גם ליצור מדי פעם מצב בו הילד הולך לחבר – כי אחרת הילד נשאר באותו הדפוס".

ואם הוא מסרב?

"יוצרים את המצב באופן מלאכותי", מסבירה הדר קוגל. "אומרים לו שהיום הוא יישאר חצי שעה אצל חבר, כי אמא חייבת לעשות משהו. צריך לתת לילד אפשרות לטעום. אולי הוא גדל, והוא כבר יכול. אם לא נזמן לו את ההתנסות – הוא לא יידע".

3. הילדה רוצה ללכת לחברים, אבל רק אם הורה הולך איתה. עד איזה גיל לאפשר, ואיך גומלים מזה?

"ברגע שהורה מרגיש שזה כבר לא מתאים, עליו להציב גבול ולומר: 'לי כבר לא נעים לבוא איתך לחברים, אבל אני מוכן לעשות הכול כדי שתרגישי נוח'. למשל, מסכמים שאם היא תרצה הביתה, היא תתקשר והורה יבוא לקחת אותה, או שמחליטים מראש שהביקור יימשך חצי שעה. במקרה כזה, צריך לבוא כמוסכם, גם אם האם המארחת מתקשרת שהכול נהדר".

ואם הילדה לא מסכימה לנסות?

"אי אפשר להכריח, אבל לא סוגרים את זה לנצח. הורים אומרים: 'הילדה כזאת, וזהו', אבל ילדים כל הזמן מתפתחים. היום היא לא יכולה, ואולי בעוד חודש היא תוכל. לא מנסים יום יום, אבל אחת לחודש בודקים מה הילדה יכולה עכשיו".

ואם לא מפריע לי ללכת איתה לחברים, על אף שהיא גדולה?

"תפקידנו כהורים לעזור לילדים לגדול, ולא להשאיר אותם תינוקות. יש עבודה לעשות, גם אם זה לא תמיד נעים. כשילד לא משחרר תלות, ההורה לוקח אחריות ומקדם אותו לעבר עצמאות". מוסיפה דלית בלונדר-רון: "אם אנחנו בצד המארח, ולילד שלנו יש חבר שמתקשה להישאר אצלנו לבד, חשוב להסביר שהקושי של החבר לא קשור אליו, כדי שלא יחווה את זה ככישלון שלו".

4. מה זה אומר כשילד רק רוצה להתארח?

"זה אומר שהוא סקרן, גמיש ובעל יכולת הסתגלות, כי בבית זר עליו לעמוד בנורמות וחוקים שונים", משיבה הדר קוגל. "אבל חשוב שגם יארח, כדי לתרגל מיומנויות של נתינה. תפקידנו כהורים כל הזמן להגמיש את העמדות של הילד".

5. הילד שלי לא יודע לחלוק כשהוא מארח. מה לעשות?

"קודם כל, לאפשר לו לבחור את האורח ואת המועד", משיבה הדר קוגל. "לפעמים ילד מתקשה לארח כי האורח נכפה עליו. הורים לא תמיד מספיק מתחשבים: איך הייתם מרגישים אם הבוס היה מכריח אתכם לארח קולגה לא אהוד בליל שבת? בנוסף, יש התנהגויות שמאפיינות שלבים התפתחותיים. בני שלוש-ארבע הם בשלב הרכושני ולכן קשה להם לחלוק.

"כדי לעזור, רצוי לעשות הכנה לפני אירוח. אומרים לילד: 'שמתי לב שיש דברים שקשה לך לחלוק, וזה בסדר. לא כל דבר אתה חייב לתת. בוא נשים אותם בצד למשך הביקור'. כשילד מרגיש שיש לו בחירה, הוא נעשה יותר נדיב".

6. אני שומעת את הילדה שלי מדברת לא יפה לחברה. האם להתערב?

"אם את שואלת את עצמך אם להתערב – אל תתערבי", קובעת הדר קוגל. "לחברים, כמו לאחים, יש חוזים פרטיים, שההורה לא מכיר. מתערבים כשאין ברירה, במקרים של מכות או בכי. אבל אם את שומעת דיאלוג וחושבת: 'אוי, הסגנון הזה נורא לא מוצא חן בעיניי', שמרי את השיחה לזמן בו תהיי לבד עם הילדה. כשמתערבים בזמן אמת, זה לא צעד חינוכי, כי הילד נכנס למגננה. לחנך אפשר רק במקומות הרכים, כשילד פתוח להקשיב".

"מטרת השיחה היא להבין למה הילדה צריכה להתנהג כך", מוסיפה דלית בלונדר-רון. "לפעמים מתברר שהיא לא מרגישה חזקה חברתית, ולכן שולטת ביד רמה בילדה שמאפשרת לה. לפעמים יש לה הורה שתלטן, ובהתנהגותה הילדה מציבה לו מראה. צריך להבין מה מסתתר מאחורי ההתנהגות, ולא להתרכז בסימפטומים".

ואם האורחת משפיטה את הילדה שלי?

"אם אפשר, מתאפקים ולא מתערבים. אם ההתנהגות חמורה, אפשר לומר לאורחת שבבית שלנו לא נוהגים כך. ההתערבות לא תפתור את הבעיה האמיתית – שהילדה שלך מאפשרת שיתנהגו אליה כך. השיחה המשמעותית תהיה אחרי הביקור, ומטרתה ללמד את הילדה שלך להציב גבול. לצורך כך, משחקי תפקידים מאוד יעילים, כשההורה משחק את החברה, ומתרגלים יחד התמודדות במצבים שונים".

7. מה לעשות כשהילד וחברו באים אליי, אומרים שהם רבים, ומבקשים עזרה?

משיבה הדר קוגל: "כדאי לומר: 'אני יודעת שאתם יכולים למצוא פתרון בעצמכם. אם תרצו, אני אשמח אם תשתפו אותי בפתרון שלכם'. המטרה היא לגדל את הילד, על מנת שיידע להתארגן לבד במצבים בהם ההורה לא יהיה בסביבה".

8. מה לעשות כשלילד יש חבר שממש לא מוצא חן בעיניי?

"במקום לנסות להפריד ביניהם, צריך להבין את סוד הקסם", אומרת דלית בלונדר-רון. "אולי החבר מתנהג בצורה מתריסה, והילד שלך מחקה אותו, ובכך רומז שנמאס לו להיות הילד הטוב, והוא זקוק למוצא לרגשות אחרים. כשהורים אומרים: 'הוא למד לקלל מהחבר המופרע הזה', אני מזכירה שזה מתחיל מזה שהילד רצה לקלל".

9. כמה זמן אמור להימשך מפגש אחר צהריים בגיל הגן ותחילת בית הספר?

"הרבה פחות ממה שמקובל בארץ", אומרת הדר קוגל. "הורים מתלוננים שהילד לא מארח יפה, ואז מתברר שהם תקעו אותו עם חבר שלוש שעות, אחרי יום שלם בגן. בגיל שלוש-ארבע מפגש חברתי צריך להימשך שעה. אם רואים שהכול מצוין אפשר להאריך מעט".

"ברגע שקובעים מפגש, מגדירים את השעה בה הוא מסתיים. אם את מארחת וההורה השני לא שואל מתי לבוא לקחת, עלייך לומר לו זאת בברור. המינונים בארץ היסטריים. מי שהולך עם מה שמקובל, יוצר לילדיו לוח זמנים שלא תואם את צרכיהם ההתפתחותיים. ילדי הגן עסוקים ביחסים חברתיים שמונה שעות ביום, במסגרת סמכותית שדורשת מהם כל הזמן להתגבר ולוותר. האם סביר שאחרי זה יבלו שלוש שעות עם חבר?"

10. אולי בכלל לא צריך מפגשים חברתיים אחר הצהריים?

משיבה דלית בלונדר-רון: "יש אנשים שנולדים עם כישורים חברתיים טובים, ואחרים לא, אבל כולם צריכים ללמוד המון כישורים חברתיים כדי להסתדר בחיים. ילד צריך לדעת לשחק ליד מישהו, ועם מישהו, לחלוק ולהציב גבולות, להוביל וללכת בעקבות, ולהסתדר בקבוצות קטנות וגדולות. זו פוליטיקה לא פשוטה.

"מפגשים חברתיים בבית עוזרים לילד להתנסות בסביבה מוגנת ומבוקרת, ונותנים להורה הזדמנות להתבונן בהתנהגות החברתית של ילדו. הם גם יוצרים חברויות יותר אינטימיות, שמחזקות את הילד במסגרת החינוכית. לכן יש למפגשים אלה ערך רב, אם הם במינון נכון".

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה:

• כך תעניקו לילדכם חינוך עם ערכים?
• מדברים על דיאטה? זהירות הילדים מקשיבים
• מה לעשות כדי שיוולד לך תינוק בריא?
  

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

11. כמה פעמים בשבוע רצוי לארח או להתארח?

"צריכים להיות לפחות יומיים בשבוע שהם ימי בית: בלי חברים, חוגים או גינות", קובעת הדר קוגל. "בארץ מייחסים המון חשיבות ליכולות החברתיות, אבל לא פחות חשובה יכולתו של אדם להיות בשקט עם עצמו. הורים שלא מלמדים את זה – מפספסים".

12. לפעמים הורים מבקשים ממני לארח את ילדם כי הם מחפשים לו "סידור". האם לשתף פעולה?

"אם זה מתאים לך ולילד שלך", משיבה דלית בלונדר-רון. "חשוב שתבהירי לילד שלך, שבכל פעם שמזמינים אותו או רוצים לבוא אליו, עליו לבדוק אם זה מתאים לו, וזה בסדר גם לומר 'לא'. באותו אופן, זה גם בסדר שאחרים יאמרו לו 'לא'. אם את מרגישה מנוצלת, עלייך להציב גבול באופן ענייני ורגוע: 'חשוב לי שהמפגשים בין הילדים יבואו מיוזמתם, ולא יהיו מענה לצרכים שלנו".

13. כשמזמינים ילד, עדיף לקחת אותו ישר מהגן, או שכל ילד יהיה בביתו כחצי שעה, ואז ייפגשו?

"יש ילדים שמעדיפים לשחק ברצף, ואחרים מעדיפים הפוגה‭,"‬ משיבה הדר קוגל. "אבל צריך גם להתחשב במציאות של החיים, ולא להקשות יותר מדי על ההורה השני. אפשר לקחת את שני הילדים יחד מהמסגרת, ולתת להם הפוגה בבית, באמצעות חצי שעה של טלוויזיה וכיבוד קל".

14. מה עושים כשילד אחר מזמין את הילד שלנו שוב ושוב, והילד שלנו מסרב?

"מכבדים את רצונו של הילד לסרב, ולא כופים עליו להיפגש", משיבה הדר קוגל.

אבל זה מאוד לא נעים מול הילד המזמין.

"המחויבות הראשונה של הורה היא לילדו, ולא ל'לא נעים'", אומרת דלית בלונדר-רון. "צריך להבין למה הוא מסרב להיפגש. אם הילד שלנו אומר שאותו ילד מרביץ או שתלטן ולא נעים לו בחברתו, זו זכותו המלאה, ואין להפעיל עליו שום לחץ להיעתר להזמנה. אל לנו, כהורים, לשבש את האמונה של ילדנו שמה שהוא מרגיש זה נכון, ושלפי זה הוא צריך לפעול".

מה לומר לילד ולאמא המזמינים?

"על כל אחד לחשוב איך היה רוצה שיתמודדו איתו אילו המצב היה הפוך – ולנהוג בהתאם. יש מי שיבחר לתרץ עד שהצד השני יבין, ומישהו אחר יאמר באופן ישיר שהחברות הזו לא מתאימה לו כרגע. בכל מקרה צריך לומר את הדברים בצורה מכבדת, ובכל מקרה זה יכאב, כי דחייה כואבת".

15. מה עושים כשהילד שלי הוא זה שנתקל בסירוב עיקש?

משיבה הדר קוגל: "הורה צריך לאפשר לילד שלו את ההתנסות הכואבת של הדחייה, אבל גם לשקף לו את מה שקורה: 'שמתי לב שאתה מנסה המון פעמים והוא לא מעוניין. אז תצטרך למצוא לך חבר אחר'". מוסיפה דלית בלונדר-רון: "אם זה קורה רק עם ילד אחד, מעודדים את הילד להתקרב לילדים אחרים. אבל לפעמים מגלים שהילד שלנו סופג הרבה דחיות, ואז עלינו להבין איזו התנהגות שלו גורמת לזה שילדים לא מעוניינים בו, ולעזור לו לשנות אותה".

מה לעשות כשהילד מבקש ממני לעזור לו לקבוע, ומביך אותי לשמוע את ההתפתלויות של האם השנייה?

"את מסרבת להתקשר, ומסבירה שאת שמעת כבר הרבה סירובים והבנת שאותו ילד לא מעוניין כרגע", אומרת הדר קוגל. "אם הילד שלך מתעקש להמשיך לנסות – שיעשה זאת בעצמו. הבעיה היא שההורים נפגעים מאוד. הם לא מסוגלים לספוג את העלבון, ואומרים ועושים דברים לא סבירים. בכך הם שוללים מילדם את מה שמגיע לו: הורה חסון שאפשר לחלוק איתו תסכול וכאב. הורה לא צריך לחסוך לילדו כאב, אלא להיות שם כדי לתווך ולהכיל את התסכול של הילד, בלי להעמיס עליו את הצלקות שלו".

איך מתמודדים עם הכאב של הילד?

"החוויה של ילדים צעירים, גם בשנים הראשונות בבית הספר, מושפעת מהחוויה של הוריהם", משיבה דלית בלונדר- רון. "אם ילד רואה שאמא שלו פגועה, זה נראה לו כמו אסון. אם הוא רואה שאמו מסוגלת לקבל את זה, ואומרת לו: 'בוא ננסה משהו אחר', הוא יקבל את הדחייה בקלות והערך העצמי שלו לא ייפגע".

16. מה לעשות כשהילדה שלי מסרבת להיות חברה של בת של חברה שלי?

"אמהות חברות צריכות להגדיר מראש, שהיחסים שלהן ושל ילדיהן הם יחסים נפרדים. כשנוצרת בעיה, אומרים: 'כרגע לא מתאים לבת שלי להיפגש עם שלך. אני מקווה שהיחסים בין הילדות ישתנו בהמשך, ובעיקר שאני ואת נמשיך להיות חברות כי את חשובה לי'".

17. האם מותר לי לרסן ילד שמתארח אצלי?

"כמארחת, את אחראית לגבולות בטריטוריה שלך", משיבה הדר קוגל. "רוב הילדים המתארחים מכבדים גבולות שמוצבים להם בברור. זה מודל מצוין, כי את מראה לילד שלך איך שמים גבולות לאחר".

ואם אני לא מצליחה להשתלט על האורח והוא ממשיך לקפץ על הספות?

"מתקשרים להוריו ומבקשים שיבואו לקחת אותו מיד 'כי הילדים נורא משתוללים', אומרת דלית בלונדר- רון. "בשום מצב את לא נותנת שיפרצו את הגבולות שלך בביתך".

מה עושים כשמארחים ילד קטן עם ההורה שלו, הילד משתולל ומלכלך, וההורה לא מרסן אותו?

"מצב מביך, אם כי נפוץ בעידן שלנו, בו הורים רבים לא מסוגלים לשים לילדיהם שום גבול", משיבה הדר קוגל. "כשזה קורה אל תזמיני אותם שוב".

18. האם לדרוש מהילדה שלי ומחברתה לסדר את הבלגן בסוף הביקור?

"כדאי לבקש מהן לסדר יחד, אבל לא להציג זאת כדרישה לא נעימה אלא כהמשך טבעי של המשחק", אומרת דלית בלונדר-רון. "אם הן לא מסדרות, אחרי שהחברה תלך את תעזרי לילדה שלך לסדר. אחרי פעם-פעמיים, הילדה שלך תדרוש בעצמה מהחברה שלה לסדר איתה, וזה יהפוך להיות ענין ביניהן".

19. הילד רוצה להזמין חבורה גדולה. האם לאפשר זאת?

"זה צריך להיות בגבולות שמתאימים להורה", אומרת הדר קוגל. "מדי פעם, כשהורה מרגיש בכושר, נחמד לארח חבורה תוססת. אבל ילד יכול גם לשמוע שלהורה לא מתאים היום בלגן. לא הגיוני שהורים אומללים מלארח חברים של הילדים".

20. הילדים סגרו את דלת החדר. לאפשר זאת?

"יש לכבד את הצורך של הילדים בפרטיות כל עוד שומרים על ביטחונם", משיבה דלית בלונדר-רון. "לא נפתח את הדלת מתוך סקרנות או רצון לשליטה, אבל אם יש חשד שהם עושים משהו מסוכן יש להיכנס מדי פעם או להקשיב מבעד לדלת".